רשימות מן המרתף: סטייסי בשמינית, פרק חמישי / פארקר

"...החדר נראה מואר להפליא פתאום, אבל לפני שמוחה הצליח לחקור את המחשבה, הזין בפיה התחיל להשפריץ שפיך. בתאוותנות, מצצה אותו הכי מהר שיכלה, אבל קצת זרע נשפך על פניה. היא אספה אותו באצבעותיה והכניסה אותו לפה כשזין אחר נכנס פנימה. היא גנחה והתחילה לעסותו בלשונה הכואבת..."

19/02/2006 01:00:00

התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!

וכך, מבלי משים, הגענו ובאנו עד לפרק החמישי, בו עובר על המעודדת המשורמטת (תרתי משמע) הגנגבנג הראשון בסיפורנו, ובו גם היא גם גומרת ברצינות לראשונה (אמנם מסוממת, אבל גם זה יעבור בפרקים הבאים) מעכשיו, אפשר לומר שהסיפור יהפוך לגס יותר וצפוף אירועים שאינם הולמים דוקא את טעמם של העדינות בתוכנו – וזה נכון גם לפרק הנוכחי, כמובן, הבוטה למדי כשלעצמו ועשוי בהחלט לזעזע.

ביום שלישי יעלה סיפור מקורי נוסף של כותבת אורחת חדשה (עוד אחת! הידד!) כאתנחתא בין פרקיה המתרבים והולכים של סטייסי הבלונדית – הישארנה בהאזנה, יקירותי.

(הטקסט הבא יחזור על עצמו בכל פרקי הסיפור) "סטייסי בשמינית" הינו סיפור ארוך (או רומאן קצר) שיעלה כאן ב10-12 חלקים, ונושאו סחיטה וניצול מיני בבית ספר תיכון אמריקאי. שימו לב - מדובר בסיפור בוטה ביותר! את החלק הראשון, והקדמה ארוכה המתארת את הסיפור ורקעו, אפשר לקרוא בפרק הראשון.

M+/f nc? m/f nc?

בוטה

שתי הנערות נסעו לקולג' במכוניתה של סטייסי, אבל עם שרון מאחורי ההגה. כשהגיעו, המסיבה כבר היתה במלוא עוצמתה, מוזיקה רועשת בוקעת מהחלונות הפתוחים למחצה. [הקוראות הסקרניות בודאי ישימו לב לשעת התחלת המסיבה המוקדמת להפליא, כמסתבר עוד לפני שבע בערב - שוב, אמריקה]. המסיבה היתה בבית גדול, ישן, בו נעשה שימוש כפתרון דיור בשכירות לתלמידי BCN. שרון החנתה ברחוב מול הבניין והביטה בסטייסי. הנערה המבוגרת ביותר ישבה נוקשה, מביטה נכחה, ידיה שלובות על חזה.

"עם גישה כזאת, לא תהני מזה בכלל," נזפה בה שרון בעדינות. "את מתוחה מדי." סטייסי לא השיבה. שרון נאנחה בתיאטרליות ופתחה את תיקה.

"הנה," אמרה, מוציאה תרמוס קטן. "תשתי משהו. זה ירגיע אותך." היא מזגה מעט וויסקי למכסה התרמוס ונתנה אותו לסטייסי. הנערה המבוגרת יותר נראתה מסופקת לרגע, מרחרחת את הנוזל בחשדנות, אבל משכה בכתפיה ושתתה. איזה נזק זה יכול לעשות? כמעט מייד חשה בחום האלכוהול בבטנה.

"עוד אחד?" שאלה שרון. סטייסי הנהנה במהירות והושיטה את הספל למשקה נוסף. שרון מזגה, וסטייסי שתתה שוב בלגימה אחת. היא כבר הרגישה הרבה יותר טוב.

שרון חייכה כשלקחה את הספל חזרה והבריגה אותו חזרה על התרמוס. זה היה אותו חומר שגארי ערבב ושחימם את סטייסי כל כך אותו ערב אצל ניל. עם קצת מזל, זה יעזור לדברים ללכת טוב יותר הערב, במיוחד אחרי המנה הכפולה.

"בואי נלך."

שרון פתחה את הדלת ויצאה מהמכונית. סטייסי באה אחריה, נעה מעט לאט יותר על עקביה הגבוהים. המשקה התחיל לעלות לה לראש. היא היתה מעט לא יציבה. שתי הנערות הלכו במעלה שביל הגישה מחופה החצץ, אל הבית. אפילו מבחוץ, היה קשה לשוחח בגלל עוצמת המוזיקה; כל הבניין נראה כרועד ממנה.

שרון הלמה בחוזקה על הדלת. שום דבר. היא הלמה שוב, יותר חזק הפעם. כמה דקות אחר כך, פתח אותה גבר צעיר והציץ בשכרות החוצה.

"כן?" עיניו החליקו במהירות על שרון, ונותרו על גופה המעורטל למחצה של סטייסי. סטייסי רעדה, ורק חלקית בשל הקור, כשעיניו של הגבר הביטו בה מכף רגל ועד ראש. הוא ליקק את שפתיו.

"ג'ים פה?" שרון נאלצה לצעוק כדי לגבור על המוזיקה. "תגיד לו ששרון כאן." הגבר בדלת קרע את מבטו מסטייסי לזמן ארוך מספיק כדי להנהן, ואז נעלם שוב בבית.

שרון פנתה לסטייסי שעדיין רעדה על המפתן.

"תזכרי," אמרה בחיפזון, "זו מסיבת קולג'. אל תתחילי להתנהג כמו ילדה מזויינת. הכל תחת שליטה."

סטייסי התחילה לשאול למה היא מתכוונת, אבל הדלת נפתחה לרווחה וגבר אחר יצא. הוא היה ענק; נראה כמו שחקן פוטבול.

"שרון," הוא קרא. "טוב לראות אותך." עיניו פנו, באורח בלתי נמנע, אל סטייסי. "ואת בטח סטייסי. שרון סיפרה לנו הרבה עלייך."

סטייסי קלטה שזה נשמע מאיים, אבל מוחה היה מעורפל מהאלכוהול, והסמים שגארי הוסיף לו התחילו להשפיע: חושיה נדמו כמוגברים, אבל המודעות שלה למה שקורה החלה להתרופף. חלק קטן ממוחה זיהה את התחושה מהערב הראשון אצל ניל, אבל היא היתה חסרת אונים מכדי לפעול בהתבסס על הידיעה החדשה. האיש הגדול - ג'ים? - החווה להן להכנס לבית. שרון דחפה את סטייסי דרך הדלת ונכנסה בעקבותיה.

מאחוריהן, נטרקה הדלת ונסגרה.

בפנים, המוזיקה העזה עד כאב מנעה כל שיחה. המבוא הוביל לגרם מדרגות קצר שנפתח בתורו לחדר המגורים העיקרי בבית. החדר היה דחוס באנשים רוקדים, מזיעים, כמעט כולם סטודנטים בBCN. האוויר היה כבד מעשן, טבק וסוגים אחרים.

ג'ים הוביל אותן דרך הקהל, דוחף ודוחק שביל מבעד להמון השיכור, המתהולל. שרון משכה את סטייסי בזרועה בעקבותיו. סטייסי זכתה לתשומת לב מרובה מהגברים בחדר, ובחור אחד אפילו הושיט יד למעוך לה את השדיים כשנדחפו דרך ההמולה. היא התפתלה הצידה, והוא אבד במהירות בדוחק. מבעד לעיניה המעורפלות של סטייסי, היה המסע דרך החדר ההומה סיוט של עשן ורעש, עם פרצוף חרמני מופיע מדי פעם בערפל. היא היתה אסירת תודה כשהגיעו למטבח השקט יחסית, אבל גם כאן היה עמוס למדי, וג'ים המשיך להוביל אותן קדימה. הן עברו את המטבח, מסדרון קצר, ולבסוף דלת סגורה.

ג'ים עצר לפני הדלת והביט בשרון.

"הכל בסדר?" הוא שאל, מציץ בסטייסי. סטייסי הביטה סביב בפראות, מתחילה להיבהל. מה קורה פה?

שרון משכה את ראשה למטה ולחשה באוזנה.

"אלה חברים שלי," ליחששה, "תעשי שיהיו שמחים. אם את חכמה, את תירגעי ותהני מזה. תחרבני את זה, ו..." שרון הביטה למעלה וחייכה אל ג'ים.

"בסדר," אמרה לו. "היא מוכנה. היא אוהבת כאלה דברים. היא ממש חמה."

סטייסי התחילה למלמל מחאה, אבל לפני שיכלה לתת למילותיה צורה, ג'ים פתח את הדלת ושרון דחפה אותה לתוך החדר. ג'ים נכנס אחריה, סוגר את הדלת.

לבדה במסדרון, נשענה שרון על הדלת והציתה סיגריה. היא תיתן להם כמה דקות להסתדר ואז תיכנס בעצמה. היא ליטפה את הבליטה שעשתה מצלמת הוידאו בתיקה. היא לא רצתה להחמיץ את האקשן.

זכרונותיה של סטייסי מאותו לילה בחדר הורכבו כמעט כליל מסדרת תמונות ותחושות בלתי קשורות, כאילו מוחה המודע נכבה מעצמו, מזהה תחושות רק כשהתחזקו מכדי להתעלם מהן.

החדר היה מלא גברים, רבים מהם גדולים כמו ג'ים.

היתה מיטה גדולה באמצע. הגברים הריעו כשכשלה פנימה, וסטייסי הורמה מייד ונזרקה על המיטה. היא ניסתה להיאבק, אבל שריריה נדמו ככבדים כל כך...

ג'ים היה ראשון.

הוא פתח את רוכסן חצאיתה וקרע אותה ממנה. כשהתפתלה וניסתה להתחמק, הרים את החולצה הורודה מעל שדיה, מותיר אותה מגולגלת מתחת סנטרה. סטייסי גנחה ובכתה כשהתחיל למעוך את שדיה, אבל הכל נראה רחוק כל כך. ברגע הבא, כך נדמה, כבר היה בתוכה, גדול באופן בלתי אפשרי ממש! היא נאנקה כשדפק פנימה והחוצה, קודם מכאב, אבל אז ממשהו אחר. הכוס המתוח שלה התחיל לדגדג, תחושה חמה זרמה ממנו דרך הבטן ואל השדיים, גורמת לפטמותיה להתקשות ולהפוך רגישות במיוחד. היא נאבקה בתחושות, אבל זה היה קרב אבוד.

כשהמשיך לדחוף פנימה והחוצה, חיבקה אותו בזרועותיה והצמידה את פניה לשלו. מופתע לרגע, התחיל להחזיר לה נשיקה, לשונותיהם מתפתלות בטירוף. כמה רגעים אחר כך, זרקה את ראשה לאחור וצרחה כשנסחפה באורגזמה עזה. הראשונה מרבות אותו לילה. הוא גמר כמה שניות אחריה, ממלא את הכוס הרטוב שלה בזרע.

ואחרי האורגזמה הראשונה שלה, הכל היטשטש...

...עוד גבר עליה עכשיו, מזיין. הזין שלו משמיע קולות יניקה בכוס הרטוב שלה. היא ניסתה לנשק אותו, רוצה לחוש בלשונו על שלה, אבל גבר אחר הכניס את הזין שלו לפיה המתנשם. היא ליטפה את שדיה שלה ביד אחת כשהחזיקה בזין של הגבר השני שנכנס ויצא מפיה...

...החדר נראה מואר להפליא פתאום, אבל לפני שמוחה הצליח לחקור את המחשבה, הזין בפיה התחיל להשפריץ שפיך. בתאוותנות, מצצה אותו הכי מהר שיכלה, אבל קצת זרע נשפך על פניה. היא אספה אותו באצבעותיה והכניסה אותו לפה כשזין אחר נכנס פנימה. היא גנחה והתחילה לעסותו בלשונה הכואבת...

...היא היתה על ארבע עכשיו, זרועותיה כרוכות סביב זוג רגליים ופיה עוטף זין עבה. מאחוריה, גבר סיים לגמור ויצא מתוכה. היא ייבבה וסובבה את הטוסיק, נואשת לעוד זין. היא חשה בגבר כורע מאחוריה, אבל במקום להכניס לה את הזין לכוס, דחף אותו לתחת הבתול שלה. היא ייללה וניסתה להתחמק, אבל ידיים חזקות שמרו את הפה שלה משופד על הזין.

בסופו של דבר, בכל אופן, הכאב נעלם, וסוג חדש של חום פשט בה. היא גמרה פעמיים לפני שהזין בתחת שלה התחיל להתיז זרע לתוכו...

...היא שכבה על הגב, רגליה פשוקות רחב ומורמות מעל ראשה. גבר שכב עליה, מזיין בכוח. פיו היה פעור, וחוט דק של רוק נפל על פניה. היא פתחה את פיה לקבל אותו...

היא שכבה בין שני גברים, משופדת על הזין שלהם. גבר אחד, זה שמתחתיה, דחף לה את הזין בכוס, וזה שמעליה נכנס לה בתחת. התחושות המשולבות שלחו אותה לסדרה מתפרצת של אורגזמות קולניות. זין שלישי מילא את פיה המתנשף...

חשיכה...

סטייסי התעוררה לפתע כשמים קרים הותזו בפניה. היא שכבה על גבה על מזרן חמים, דביק. שרון עמדה מעליה וספל ריק בידה.

"בוקר אור," אמרה בעליצות, "הגיע הזמן שנלך."

שרון נכנסה לשירותים הצמודים לחדר.

גונחת, ניסתה סטייסי להתיישב. הסדין נדבק לגבה כשהזדקפה. גופה היה מכוסה חבורות ושריטות, וכאב לה בכוס ובתחת. פתאום התחילה לייבב כשזכרון פעולותיה בשעות האחרונות שב אליה. שרון מצאה אותה רועדת על המיטה כמה דקות אחר כך, כשחזרה עם בגדיה של סטייסי.

"בלי שטויות," גערה בה. "אני יודעת שנהנית הערב. אל תתחילי להתלונן עכשיו." היא זרקה את הבגדים על סטייסי. "תתלבשי. אנחנו הולכות."

עדיין רועדת, ניתקה סטייסי את גופה החבוט מהסדינים הדביקים. מלפנים, היתה מכוסה כולה בציפוי פריך של זרע יבש. לאיטה, לבשה את חצאית העור ורכסה את הרוכסן. החולצה הורודה היתה קרועה לרוחב הבטן, אבל היא פשוט משכה אותה על ראשה ולבשה אותה. המגפיים ננעלו אחרונים. רועדת, הזדקפה, והובלה בידי שרון דרך הבית אל הדלת הקדמית. חדר המגורים היה כמעט נטוש, מאוכלס רק בכמה זוגות ישנים יחד על הספות. שתי הנערות הגיעו למכוניתה של סטייסי מבלי להיראות. שרון התניעה, והן נסעו משם.

סטייסי הצליחה לבסוף להפסיק לרעוד.

שרון הציצה בה כשנהגה. "זה יותר טוב. היו רק שמונה גברים. לא הרבה לשרמוטה כמוך."

סטייסי הביטה באי אמון. "ש-שמונה?" צמיד-המזל צלצל כשהביאה את ידה אל פיה. היא חשה בחילה.

"נכון." ענתה שרון. "שחקני ההתקפה של הברקודות של BCN." קבוצת הפוטבול.

סטייסי נשענה לפנים ועצמה עיניים. "עוד שמונה לרשימה, לפחות." מילמלה.

שרון צחקה. "מפיתום. אלה לא נחשבים במשחק הקטן שלנו. הם לא לומדים בגרינווד."

סטייסי הזדקפה והביטה בה, לא מצליחה לעצור את הדמעות מלזלוג על פניה. "א-אז למה?"

"הייתי צריכה את הכסף," ענתה שרון בפשטות. "הם שילמו לי חמישים דולר כל אחד." כששמעה את זה, התחילה סטייסי להתייפח ברצינות. "אל תדאגי," ניחמה אותה שרון, נמנעת מלהבינה בכוונה תחילה, "תקבלי חלק מזה. אני אתן לך עשרה אחוז."

דמעותיה של סטייסי התייבשו כשהגיעו לביתה של שרון. זוכרת שהנערה המבוגרת יותר נשארת לישון, הובילה אותה שרון למטה לחדר השינה שלה.

"את תישני על הספה," הכריזה. סטייסי, מותשת, כשלה והתמוטטה על הספה הקטנה. מגחכת, באה שרון ודחפה ארבעים דולר במחשופה.

"הנה לך," לחשה, מעבירה את אצבעותיה בשיערה ספוג הזרע של סטייסי, "הנה העשרה אחוז שלך. עבודה טובה."

סטייסי נרדמה בוכה, מכורבלת על ספתה של שרון.

******

"מגניב."

ניל נשען לפנים ובהה בריכוז כשסטייסי, עירומה כולה, זויינה סימולטנית על ידי שני גברים: אחד מאחוריה, כשכרעה בדוגי סטייל, על ארבע וירכיה פשוקות מעט, והשני מלפנים. בהתחלה, הסתיר שיערה הבלונדי שנפל בגלים על כתפה הימנית את פניה מהמצלמה, אבל שרון נעה לאיטה מסביב, ואחרי שוט קצר של ישבנו המיוזע של איזה גבר נע לפנים ולאחור, התחילה לצלם מהצד השני, משם נראו פניה של סטייסי בבירור. ידה השמאלית אחזה בבסיס הזין כשהניעה את פניה המוכתמים בזרע מעלה מטה. צמיד המזל, מקושט באותיות "ז" קטנות ונוצצות, זהר בעליצות באור. התנועה נעצרה לרגע כשהרימה את ראשה וליקקה את הקצה בלשונה, אבל אז חזר פיה לעטוף את הזין, וראשה שב לרוטינת המעלה-מטה. אנחותיה וגניחותיה הרמות נשמעו בקלות מעל קולות המציצה הקצביים; היא נהנתה, ללא ספק.

המצלמה נעה הלאה; היא המשיכה לשוטט, מחליקה ביציבות על גופה הנוצץ, המיוזע של סטייסי ומתמקדת בישבנה שהתפתל על הזין המשפד כמו דג על הקרס. ממש כשזווית הצילום התייצבה, זה שזיין אותה מאחור התקשח וגמר. כמה שניות אחר כך הוא יצא ממנה, מותיר פס דק של זרע לבן שנטף על רגלה של סטייסי.

המצלמה התרחקה ושוב התמקדה בתחת ובכוס שלה - שניהם רטובים ומכוסים זרע - ונשארה שם כשבחור אחר תפס תנוחה ודחף את הזין, הפעם לתחת שלה במקום לכוס. פס הקול תיעד בבירור אנחת עונג שהשמיעה הטינאייג'רית המשופדת, כשסטייסי קיבלה את הזין והתחילה להניע את התחת קדימה ואחורה עליו.

"בחיי, זה חומר משגע."

ניל התרשם מאוד. הוא אפילו לא ידע שמשהו כזה יכול לקרות. ברור, הוא חש צביטה קלה של כעס כשגארי סיפר לו מה שרון אירגנה לסטייסי - הוא הרגיש קצת זנוח לאחרונה, כשגארי ושרון נראו כתופסים פיקוד הדוק יותר ויותר על סטייסי - אבל לא הצליח להתמיד בכעסו. הוא לא היה מטומטם מכדי להבין שכל זה היה אפשרי רק בגלל שגארי ראה את האפשרויות אותו יום במבחן באנגלית. אם זה היה נשאר לניל, הוא היה בודאי מטיח האשמות לפני כל הכיתה, וזה היה סוף הסיפור. במקום זה, סטייסי היתה להם בידיים, והם יכלו לעשות לה מה שבא להם! איך יכול היה להתלונן על כך שגארי שולט בעניינים?

על המסך, ניצלה סטייסי את היעדרו הזמני של זין מפיה, והיתה עסוקה בליקוק שפיך שנמתח מאצבעותיה. ניל פנה לגארי ושרון שישבו יחד על הספה מאחורי.

"היא ממש נכנסה לזה," העיר בהתלהבות, "השתמשת בסמים?"

"כן," ענתה שרון, "מנה כפולה הפעם. כמו שאתה רואה, זה עבד כמו קסם."

צרחותיה של סטייסי מהטלוויזיה בישרו אורגזמה מתקרבת.

"היא ממש חמה."

הטינאייג'רים השתתקו והביטו בסטייסי החווה אורגזמה אלימה, הרביעית מאז תחילת הסרט.

"עשינו ארבע מאות דולר," המשיכה שרון אחרי שצרחותיה של סטייסי נרגעו, "וקבוצת הפוטבול רוצה אותה שוב בסוף השבוע הבא."

"את הולכת להכריח אותה ללכת?" ניל פנה מהספה כששאל אותה, עיניו מתמקדות במסך, עליו גנחה סטייסי וליטפה את שדיה הקטנים.

מאחוריו, הביטה שרון בגארי, מותירה לו את ההחלטה.

"אני לא חושב," ענה לה. "לפחות לא מייד. אנחנו לא רוצים לשרוף אותה. נשאיר את זה להזדמנות מיוחדת. אבל אנחנו מוכרים להם את הסרט; הם משלמים עליו עוד מאה דולר."

"זה חמש מאות דולר." ניל התיק את תשומת ליבו מהמסך. "הרבה כסף." הוא הביט בגארי.

"אל תדאג," ענה חברו, מחייך את חיוכו המוזר. "תקבל חלק. שרון נתנה ארבעים דולר לסטייסי, זה משאיר ארבע מאות ושישים לחלק בין שלושתנו."

ניל זקף גבה. "ארבעים דולר לסטייסי?"

"ובכן," צחקה שרון, "מגיע לה משהו. היא עשתה את כל העבודה."

שלושת החברים צחקו ושבו להביט בוידאו. הוא הגיע לסופו עכשיו, ואת סטייסי זיינו יחד שלושה גברים, אחד בתחת, אחד בכוס ואחד בפה. היא גנחה והתפתלה כשגופה התמלא זרגים משלוש זוויות נפרדות. לבסוף, שלושתם גמרו, כל אחד מתיז את הזרע בחור שלו, בזמן שסטייסי הגיעה לעוד שתי אורגזמות. הוידאו נגמר כשסטייסי, רטובה ומלאה שפיך, התכרבלה על המזרן הלח, הדביק, עדיין גונחת ומוצצת זרע מאצבעותיה.

"זה היה גדול!" ניל נשען לפנים וכיבה את הטלוויזיה. "ממש כמו להיות שם."

"ובכן, אני מקווה שהחבר'ה מקבוצת הפוטבול יהיו מרוצים ממנו. הם משלמים עליו." שרון עצרה את הוידאו והריצה אותו לאחור. הטייפ התחיל להתגלגל במכשיר.

ניל קם על רגליו והתחיל לצעוד.

"אתם יודעים," אמר מהורהר, "אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר כסף אם נרצה. אני בטוח שיש אנשים שישלמו מלא כסף על סרט כזה; אני מתכוון חוץ מאלה מהקולג'."

"לא הסרט הזה," השיב גארי. "זה רק בשביל החבר'ה מBCN. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה קבוצת פוטבול מזויינת שתרדוף אחרינו. אבל חשבתי על זה."

שרון הביטה בו, מופתעת. זו היתה הפעם הראשונה בה שמעה על זה.

"למה אתה מתכוון?"

"אני מתכוון," אמר לה, "למה לא לעשות קצת כסף בלמכור תמונות?"

"כמו הוידאו?" שאל ניל.

"לא. אני לא חושב שנוכל לארגן מוצר מספיק מקצועי בשביל זה. הסרט הוא בסדר בתור מזכרת לשחקני הפוטבול, אבל אין לנו שום דרך לערוך אותו או לעשות בו משהו. אני מתכוון לתמונות סטילז." הוא הביט בשרון. "הדוד שלך נתן לך להשתמש בסטודיו שלו בשנה שעברה, נכון?"

שרון הנהנה בהסכמה, מתחילה להבין לאן הוא חותר. הדוד שלה צילם פורטרטים, והיה לו סטודיו סמוך למרכז העיר. בשנה שעברה, התיר לה להשתמש בסטודיו ובחדר החושך בשביל הפרוייקט שעשתה בבית הספר. הוא אמר לה שתוכל להשתמש בו מתי שתרצה.

"אז, עם הסטודיו וחדר החושך..."

"אנחנו יכולים לצלם תמונות מקצועיות!" השלים ניל את המשפט. "זה ממש מושלם."

"אבל איך נמכור אותם?" שרון היתה ספקנית. לצלם את התמונות לא היתה הבעיה היחידה.

"יצרתי קשר עם כמה צלמים דרך בי בי אס."

גארי נראה מבולבל. "בי בי אס?"

[לאור הזמן שחלף, ולמרות שפארקר בחר לא לפרט - בי בי אס - ביולטין בורד סיסטם - היה תחליפו הקדמוני של האינטרנט, שירות אליו התקשרו אנשים באמצעות מודם טלפוני, ויכלו לשלוח מיילים, לצ'טט, להעביר קבצים וכו' - כמו אינטרנט קטן בתשלום, המכיל בין אנשים בודדים לקבוצות גדולות למדי, כאשר מדובר היה בשירותי בי בי אס גדולים כמו קומפיוסרב או אמריקה אונליין בגרסתה הראשונית. היו, מטבע הדברים, גם בי בי אסים שנועדו לתחומי עניין ספציפיים, והפורנוגרפיה - חוקית ובלתי חוקית - כרגיל בראשם]

גארי התעלם ממנו. "אני מצפה שנוכל ליצור כמה קשרים דרכם. לפחות כמה כתובות. אני בטוח שהרבה מגזינים ישלמו כסף טוב על תמונות של מישהי כמו סטייסי."

"ומה נגיד לסטייסי?" שרון היתה עדיין ספקנית. "אמרנו לה שנשמור את זה בסוד אם היא תשתף פעולה." שרון היתה סקרנית יותר משהיה אכפת לה. הבטחה לסטייסי לא הזיזה לה בכלל.

"לא." חייך גארי. "אמרנו לה שלא נפיץ את הסרטים שלה מעתיקה בבחינה באנגלית ומזדיינת עם ניל. לא אמרנו כלום על תמונות שאולי נצלם בעתיד. חוץ מזה, לא נמכור את התמונות לעיתוני מיינסטרים. אני מטיל ספק אם מישהו בעיר יראה אותם בכלל. כולל סטייסי. כנראה."

"ובכן... אוקיי." שרון השתכנעה. "אני אסדר את זה עם הדוד שלי יותר מאוחר השבוע."

"גדול!" ניל התרגש. "אני לא יכול לחכות!"

*******

כפי שאמרו לה, הופיעה סטייסי בסטודיו הצילום בשמונה בערב שני לילות לאחר מכן. מזג האוויר היה קר באופן יוצא מגדר הרגיל לדצמבר, והיא לבשה ג'קט ג'ינס עבה מעל לג'ינס ולסוודר שלה. היא הביאה, בכל אופן, תיק בד שהכיל כמה בגדים מעשיים פחות. שרון הורתה לסטייסי להביא כמה פריטי לבוש, כמו ביגוד תחתון, גרביים, חצאיות קצרות, ובמיוחד כמה בגדי ים של נבחרת השחיה משנה שעברה. סטייסי היתה לא רגועה, אבל היתה כבר מעבר לשלב הויכוחים או התחינות. זה לא עזר לה אף פעם. כל מה ששינה זה להגיע לשישים וחמישה לפני סוף השנה. היא הצליחה להתארגן על מספר 'חמישה עשר' מוקדם יותר באותו יום (הכוס שלה עוד כאב); רק עוד חמישים! על פרק ידה, צמיד-המזל המתמלא במהירות העיד על "הצלחתה".

הסטודיו היה למעשה חדר יחיד, גבוה תקרה, עם מסך בד על הקיר האחורי. המסך היה עשוי מבד לבן טבעי, אשר נועד למנוע השתקפות של כל אור צבעוני שיכוון אליו, ויצבע אותו בצבע הרצוי לצלם. היה מוט מתכת ארוך על התקרה, עליו נתלו כמה זרקורים צבעוניים למטרה זו. הרצפה לפני המסך כוסתה בשטיח כהה. בירכתי החדר היתה דלת עץ עם אור אדום מעליה; שלט קטן זיהה את החדר כחדר-החושך.

"סטייסי."

גארי התקרב אליה כשעמדה ליד הדלת, חיבק את כתפה, והוביל אותה פנימה. סטייסי רעדה קלות למגעו, אבל הניחה לעצמה להיות מובלת. שרון, עומדת מאחורי המצלמה, הביטה וחייכה.

היתה דמות באחורי החדר; סטייסי הסתכלה וראתה את ניל, יושב ליד הקיר עם רגליו על שולחן קטן, מניף פחית בירה בברכה לעגנית. מאחוריה, הדלת לסטודיו נסגרה.

שרון התאימה מעט את המצלמה, ואז הלכה למקום בו החל גארי לרוקן את תוכן תיקה של סטייסי על הרצפה.

"בוא נראה מה יש לנו," היא מילמלה, מפשפשת בבגדים. סטייסי הביטה, המומה ומפוחדת, כששרון וגארי עברו על הבגדים, דוחים כמה מהם וצוחקים על אחרים.

"אל תשכחו את אלה." ניל קם ממושבו והתקרב עם תיק נוסף, שאת תוכנו שפך על הרצפה לצד בגדיה של סטייסי. הוא הכיל כמה תלבושות גומי ועור וכלל, הבחינה סטייסי בתחושת קבס, את התלבושת שלבשה לBCN בסוף השבוע. היא בלעה, מנסה לשמור על פניה נטולי הבעה; היא החליטה לא להניח להם לראות אותה בוכה שוב.

לבסוף, הם סיימו. גארי הביט בה.

"את יודעת מה הולך?" הוא החווה על המצלמה.

סטייסי הנהנה, ממאנת.

"כן," השיבה. לא היה קשה להבין. היא בכתה בחדרה כשגארי פקד עליה להופיע בסטודיו לצילום עם הבגדים, אבל לא התכוונה לבכות עכשיו. היא לא תיתן להם את הסיפוק.

גארי חייך חיוך רחב. "אז בואי נתחיל." הוא פנה לחברתו. "שרון?"

"כן, אוקיי," הנהנה שרון, "בוא ניתן לה לשתות קודם. הולך להיות חם עם האורות האלה."

סטייסי הביטה בהם. הא?

סטייסי לקחה פחית פתוחה של קולה משולחן סמוך והושיטה לה אותה. "תשתי," פקדה עליה. "אנחנו לא רוצים שתתעלפי על הסט. יש לנו הרבה לעבור הערב."

מבולבלת, עשתה סטייסי כפי שהורו לה; היא שתתה את הקולה ונתנה את הפחית הריקה לשרון הממתינה בחוסר סבלנות.

הנערה השניה הנהנה. "אוקיי," הכריזה. "אני חושבת שנתחיל ב..."

סטייסי בילתה את השעות הבאות מתחת לאור, בסדרות אינסופיות של תנוחות משפילות, לבושה בתריסרי תלבושות חושפניות. באופן משפיל, התחילו בכמה מבגדיה שלה שהביאה עימה: חצאית מיני, חולצה ונעלי עקב.

"תסתכלי במצלמה."

האורות הצבעוניים צבעו את המסך בצהוב רך. כפי שהורו לה, הביטה סטייסי במצלמה.

"תתכופפי קדימה.... רגליים רחבות."

היא גחנה לפנים ופישקה את רגליה, גורמת לחצאית לעלות. שיערה הבלונדי, מסורק ישר, נתלה מעל כתפה השמאלית, ממסגר את שדיה למצלמה. מאחורי סוללת האורות, ראתה את צלליותיהם של שלושת מעניה. סטייסי נזכרה בחלום בו התפשטה מול אורות דומים.

"תפתחי את החולצה... עכשיו תחפני את השדיים ותיראי סקסית. תמשיכי להסתכל למעלה; אנחנו רוצים לראות את הפנים שלך."

ידיה רעדו כשפתחה את הכפתורים. היא ידעה שזה יגיע לזה, אבל זה היה עדיין כל כך קשה; במיוחד מול המצלמה. היא חפנה את שדיה הקטנים בידיה, מגרה מבלי משים את פטמותיה. הן התקשו מייד. הם ישימו לב?

"זהו זה. יופי של פטמות. עכשיו, תלקקי את השפתיים..."

סטייסי הרטיבה את שפתיה בלשונה ועשתה כמיטב יכולתה להיראות סקסית ומזמינה. פטמותיה נותרו קשות.

"תתכופפי עוד יותר... בואי נראה עוד קצת רגליים..."

אחרי זה הם הלבישו אותה באחד מבגדי הים הישנים שלה, עכשיו לפחות במידה אחת קטן מדי.

"זהו... תסתובבי, עכשיו..."

סטייסי עמדה בצידה למצלמה. הם הרטיבו את בגד הים לפני שהלבישו אותה בו, והוא נדבק לכל קימור כעור שני. גרוע מזה, המים הקרים גרמו לפטמותיה להתקשות שוב, והן נראו בבירור מבעד לבד הדק.

"כתפיים אחורה... יופי, זה מוציא את הציצים שלך... תשחקי בפטמות, תעשי אותן קשות ויפות... הנה, ככה..."

סטייסי הסמיקה.

"אוקיי... עכשיו תעבירי ידיים בשיער... תיראי כאילו את צריכה זיון טוב..."

סטייסי עשתה כמו שאמרו לה. היא העבירה אצבעות בשיערה הבלונדי, מנערת אותו לאחור כשעשתה כך. היא התחילה להרגיש גירוי מוזר בתחתית בטנה. היא נלחמה להסתירו, אבל זה היה קשה לעשות את זה וגם להיראות סקסית באותו הזמן.

ואז באה התלבושת שלבשה למסיבה בBCN. סטייסי הבינה במהירות שהם לא ניקו אותה מאז אותו ערב; היה לה ריח של זיעה וזרע יבשים.

הפעם, שרון השמיעה קצת מוזיקה, וסטייסי היתה צריכה לעשות סטריפטיז איטי. ניל צעק קריאות עידוד כשסטייסי פשטה קודם את החולצה המוכתמת בזרע, ואז את חצאית העור ההדוקה.

ואז, כמו בחלום, היא התחילה להיות מגורה יותר ויותר...

הפסקה קצרה להטעין סרט חדש במלצמה כשסטייסי עמדה, מתנשמת מעט, לפני האורות. היא היתה עירומה מהסטריפטיז, חוץ ממגפי העור גבוהות העקב. ניל התקרב ושיחק בציצים המיוזעים שלה עד שהגיע הזמן ללבוש משהו אחר.

היא נלחמה קשה שלא להגיב.

בסוף, זה נגמר. סטייסי עמדה, תשושה ומיוזעת בתלבושת האחרונה שדיגמנה, שמלת גומי ורודה, הדוקה, שחשפה יותר משהסתירה. המחשוף היה עמוק, מותיר את חזה חשוף עד אמצע שדיה (בנקודה מסויימת, הונחתה להוציא את הציצים מהשמלה, אבל עכשיו הם היו מוסתרים). השמלה הותירה את זרועותיה חשופות עד הכתפיים, וכיסתה את ירכיה רק מעט מתחת למפשעה, מציגות את רגליה לראווה, חטובות וחלקות במגפיים השחורים. שרון סידרה את שיערה בקוקו הדוק, מקנה לה מראה חמור וסקסי.

ניל החליק מאחוריה, העביר ידיים סביבה והתחיל לשחק בשדיה דרך הגומי הדק בעוד שרון וגארי כיבו את האורות והתחילו לאחסן את סרטי הצילום. שלא מרצונה, נאנחה סטייסי, אבל לא זזה ממנו. פטמותיה התקשו וטיפת זיעה זלגה בין שדיה שמתחו את השמלה. ניל החל לנשק את צוארה.

גארי הביט וחייך. עיניה של סטייסי היו עצומות ופיה פעור מעט כשנשענה לאחור לקבל את ליטופיו של ניל. גופה הגיב בבירור למה שעשה לה. זה נראה כמו הזמן הטוב להעלות את הנושא...

"אוה, סטייסי." סטייסי פקחה עיניים והתקשחה, נזכרת איפה היא.

"שמעתי שבארי פקרד הציע לך לצאת לפני כמה זמן וסירבת. זה נכון?"

סטייסי נשכה את שפתיה בחשש, אבל הנהנה. היא זיהתה את הטון בו השתמש גארי; משהו רע הולך לקרות. מאחוריה, ניל הוריד יד אחת למטה והתחיל לעסות לה את הכוס דרך הגומי. היד השניה המשיכה ללטף את שדיה. שלא במודע, החלה לנוע כנגדו.

"ובכן," המשיך גארי, "מעכשיו, לא יהיו יותר כאלה דברים. אם אחד מה'מאהבים' שלך רוצה עוד סיבוב, את מסכימה לזה."

"מה?!" סטייסי ניסתה לזוז לפנים, אבל ניל אחז בה בחוזקה. "מה אתה אומר?" ניל הוציא אחד משדיה מהשמלה והתחיל לגרות את הפטמה. סטייסי ניסתה להתעלם מזה. "זה לא היה אחד החוקים."

"זה חוק חדש," אמרה לה שרון, מחייכת. "מעכשיו, אחרי שמישהו זיין אותך, את לא יכולה להגיד לו 'לא' עד שתגמרי את כל השישים וחמישה."

סנטרה של סטייסי החל לרטט. היא החליטה שלא לבכות, אבל זה היה יותר מדי. דמעה זלגה על לחיה כששקלה את ההשלכות של מה שנאמר.

"א-אבל... לא יהיה לזה סוף. אני אצטרך לעשות את זה כל הזמן." מוחה, כעת מעורפל מתשוקה, נאבק למצוא טיעוני נגד. "מתי אני אמורה ללמוד או לעשות דברים אחרים? יש בחינות בקרוב!"

שרון צחקה בגלוי כששמעה את זה. בדיוק אמרו לסטייסי שהיא צריכה להזדיין כמעט עם כל מי שמבקש, והיא מתלוננת שלא תוכל ללמוד לבחינות!

"הבחינות לא צריכות להדאיג אותך," אמר לה גארי. "נביא לך את המבחנים הרבה לפני הזמן. מה, אפילו נעשה את זה בחינם הפעם." שלושתם צחקו וסטייסי התחילה לבכות ברצינות.

"חוץ מזה," המשיך גארי, "לא כל החדשות רעות. החלטנו לתת לך להרוויח קצת דמי כיס כשאת עושה את זה."

"מה?"

"מעכשיו, את גובה חמישה דולר על זיון חוזר."

סטייסי הביטה בו באימה.

"הזיון הראשון חינם, אבל שירותים נוספים יעלו חמישה דולר." הוא הביט בניל. "חוץ," המשיך, "מניל, כמובן. הוא מקבל את זה חינם."

אם זה אפשרי בכלל, התייפחויותיה של סטייסי התגברו. לא משנה כמה הדברים היו גרועים, הם תמיד הצליחו לגרום להם להיות מעט גרועים יותר. או גרועים בהרבה!

גארי ושרון המשיכו לארוז כשניל החליק ידיים מתחת לשמלה הקצרה והתחיל לשחק בכוס ישירות. סטייסי משכה בכתפיה ונרגעה שוב על חזהו, מובסת. התנגדות לא תועיל. היא התחילה להתנשם כשניל הכניס אצבע לכוס הרטוב-עכשיו שלה.