"מסוחררת, הביטה הטינאייג'רית הבלונדית סביבה. היא היתה שרועה, למעשה עירומה, נשענת על הקיר, שמלתה הירוקה בערימה מבולגנת על מותניה. קבוצת אנשים - אורחי המסיבה - עמדו סביבה, מסתכלים עליה וצוחקים. לכמה מהם היו מצלמות והם השתמשו בהן. היא שמעה את המילים "שרמוטה" ו"זונה" עולות בשיחה."
08/04/2006 20:27:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
ובכן, לקורא שביקש לראות את סטייסי מתהפכת – חושבני שכאן היא מתהפכת גם מתהפכת. כאן המקום גם להוסיף אזהרה: מדובר בפרק בוטה במיוחד, בו חברתה הגבוהה של סטייסי, אשלי הדדנית, נאנסת באופן כלל לא מנומס, בין היתר. במהלך השבוע יעלה פוסט של גורע, מתרגם הבית הנאמן, והפעם משהו מוזר למדי, שלא לומר חריג – נו, אתם כבר תראו. אחרי זה יעלה עוד פרק של סטייסי (יש שניים נוספים בסך הכל, קוראות מסכנות ומשועממות שלי), או אולי – אם נגיד לא יהיה לי זמן לתרגם אותו – משהו יותר קצר שאינו סטייסי.
(הטקסט הבא יחזור על עצמו בכל פרקי הסיפור) "סטייסי בשמינית" הינו סיפור ארוך (או רומאן קצר) שיעלה כאן ב10-12 חלקים, ונושאו סחיטה וניצול מיני בבית ספר תיכון אמריקאי. שימו לב - מדובר בסיפור בוטה ביותר! את החלק הראשון, והקדמה ארוכה המתארת את הסיפור ורקעו, אפשר לקרוא בפרק הראשון.
M/f M+/f cons? M+/f nc viol
בוטה ביותר
יום רביעי אחרי הצהריים, רבע לארבע. הקפיטריה של בית הספר היתה ריקה כמעט, שכן רוב תלמידי גרינווד לא רצו לבלות בבית הספר אחרי הלימודים. סוף השבוע התקרב, ומזג האוויר האביבי הנפלא הגביר את משיכתו המגנטית של חוף הים.
בכל אופן, הקפיטריה לא היתה נטושה כליל. שלושה תלמידים ישבו, מדברים בשקט, בשולחן פינתי. גארי, כרגיל, דיבר רוב הזמן. הוא גם היה זה שחילק את משלוח המזומנים האחרון שהגיע ממכירת התמונות למגזינים שונים. מאי היה חודש טוב בשבילם, והתמונות נמכרו היטב. סטייסי קישטה כעת, שלא בידיעתה, את עמודיהם של למעלה מתריסר מגזינים ברחבי הארץ, והיו עוד בדרך. זה היה רק עניין של זמן לפני שתגלה זאת - לפני שמישהו בבייקרסוויל יראה את התמונות ויפיץ את החדשות - אבל לא היה להם אכפת. הזמן שלהם עם סטייסי עמד להגמר בכל מקרה.
הדלת הראשית של הקפיטריה נפתחה וקארן נכנסה, אשלי עוקבת אחרי מקרוב. שתי הנערות בילו זמן רב יותר ויותר ביחד במהלך ששת השבועות האחרונים כאשר קארן חיזקה את אחיזתה בנערה המבוגרת יותר. כמו סטייסי, היתה גם אשלי קורבן לסחיטה, וכמו עם סטייסי, האירועים התגלגלו במהירות מעבר לשליטתה. מאז האירוע שבגללו הגיעה למצבה הפגיע מלכתחילה, קרו עוד דברים שהעמיקו את אחיזתה של קארן בה. כל מה שאשלי יכלה לחשוב עליו היה סוף שנת הלימודים, והחירות. כל מה שקארן יכלה לחשוב עליו היה כמה נחמד להחזיק נערה יפהפיה כמו אשלי כשפחה אישית, וכמה קשה יהיה לוותר עליה.
אם היא תוותר עליה...
"חכי פה," פקדה קארן, נעה אל שלושת חבריה שבפינה. בצייתנות, אך לא בלי ניצוץ של כעס, התיישבה הברונטית הגבוהה על ספסל ליד הדלת.
"מה קורה?" אמרה קארן כשהתקרבה. "ניל אמר שאתם רוצים להפגש."
"רק התוכניות הסופיות למחר בלילה," אמרה לה שרון. "מסיבת הפוטבול." היא הפנתה מבט אל אשלי, שישבה ובהתה ברצפה. "הכל סבבה איתה? היא עשתה בעיות?"
קארן נדחקה לצד ניל. "לא," ענתה. "שום בעיות. היא תהיה שם."
"יופי," חייכה שרון. "יש לי תלבושת מושלמת בשבילה; הבנים ימותו על זה." ניל גיחך כששמע את זה, אבל קארן רק הזעיפה גבות.
"תקשיבו," אמרה בהיסוס, "היא לא הולכת... אתם יודעים... להפגע או משהו כזה?"
"הא," צחק ניל, "רק יזיינו לה את הצורה, זה הכל."
"לא," התעלמה ממנו קארן. "אני מתכוונת, כאילו... לא ירביצו לה או... נו... אתם יודעים."
"אה אה," הניעה שרון בראשה לשלילה. "שום דבר כזה. זו רק מסיבה; הבנים מנבחרת הפוטבול של BCN רוצים לחגוג את סוף העונה בפיצוץ גדול. סטייסי היתה כזאת להיט בפעם הקודמת, הם רוצים אותה שוב." שרון הציצה בגארי שלא הגיב. "הצעתי להם גם את אשלי כי אמרת שאת רוצה את הכסף. הם מוכנים לשלם כפול על שתי בנות."
קארן נראתה מהוססת.
"אין בעיה עם זה, נכון?" שאל גארי. קארן הביטה בו, פוגשת את עיניו החודרות לשניות מספר ואז מפנה את מבטה.
"לא," אמרה לבסוף. "אני רק לא רוצה שהיא תיפגע, זה הכל."
דממה נפלה על השולחן לרגעים מספר.
"אז בסדר," הצהירה שרון. "זה מסודר. בואו לבית שלי בשמונה כדי להלביש את הבנות."
"כן," ענתה קארן, קמה על רגליה. "נהיה שם." כשאמרה זאת, פנתה והלכה אל אשלי הממתינה. היא חלפה על פניה ויצאה מהדלת. אחרי מבט מבולבל בשלושת הטינאייג'רים שבפינה, התרוממה אשלי בגמלוניות ויצאה אחריה.
"מה היה כל זה?" מילמל ניל.
"לויודעת." שרון משכה בכתפיה.
גארי צחק. שני חבריו פנו אליו. "זה האביב," הוא הסביר, מחייך.
"הא?"
"אתם יודעים," התעקש גארי. "אביב. ציפורים ודבורים ודברים כאלה."
שני חבריו בהו בו, הבעות ריקות על פניהם.
גארי נאנח.
"אני חושב שקארן מתאהבת..."
******
כשפיטר ג'נקינס צלצל להזמין אותה למסיבה בפוינט הופ, קפצה סטייסי על ההזדמנות. פיטר היה מבוגר ממנה בשנתיים, ולמד בשמינית כשסטייסי היתה בכיתה י'. הם יצאו כמה זמן - בערך תשעה דייטים - אבל סטייסי זרקה אותו לבסוף כשהקפטן של נבחרת הפוטבול הביע בה עניין. היא לא ראתה את פיטר הרבה אחרי זה; היא ידעה שלא הצליח למצוא חברה אחרת אותה שנה, אבל אף פעם לא באמת חשבה על זה. בעיניה היתה הפרידה טבעית לחלוטין, ואם זה מפריע לו, ובכן... הוא צריך לגדול קצת, נכון?
לכן, כשצלצל אליה, לא היססה לקבל את הזמנתו. הוא עבר לעיר הסמוכה פוינט הופ אחרי שסיים את התיכון, ועבד שם כזבן בחנות כלבו. עבור סטייסי, ייצגה הזמנתו הזדמנות להמלט ממצבה הנוכחי; ללכת למסיבה עם אנשים שלא הכירו אותה ולא יכריחו אותה להזדיין איתם. זה נשמע מושלם.
היא אפילו קנתה שמלה חדשה בהזדמנות זו. שמלה ירוקה נטולת שרוולים עם עיטורים על הכתפיים. היא התאימה לעיניה באופן מושלם, ולדעתה גרמה לה להיראות כמו ילדה קטנה. היא הזכירה לעצמה לסרק את שיערה בקוקו. זה היה המראה ששיגע בנים, והיא נהנתה להתגרות בהם ככה. עכשיו, כמובן, היא היתה חייבת לעיתים קרובות לתת להם בסוף לזיין אותה, אז הטיזינג היה הרבה פחות כיף מפעם.
לא הלילה, בכל אופן. הלילה, היא יכולה להיות מה שהיתה תמיד. אף אחד בפוינט הופ לא הכיר אותה או למד בגרינווד. זה יהיה ממש כמו פעם.
פיטר הופיע בשבע כפי שקבעו. הנסיעה לפוינט הופ ארכה כמעט שעתיים, כך שהוא רצה לצאת די מוקדם. היא היתה מוכנה רבע שעה לפני שהוא בא, אבל עדיין הניחה לו לחכות למטה חצי שעה; ממש כמו בזמנים הטובים.
הוא לא השתנה הרבה. נמוך למדי כפי שהיה, העלה מעט משקל בשנים האחרונות. ברור שהעבודה בחנות הכלבו לא כללה מטלות פיזיות קשות במיוחד. סטייסי מצאה עצמה מגחכת בבוז כשהוביל אותה למכוניתו, טויוטה חבוטה למדי; הוא הפך מעט מרושל ולוזרי. עם איך שהוא נראה עכשיו, לא יתכן שזכה לתשומת לב נשית רבה; זו בודאי היתה הסיבה שטילפן שוב לאהובתו מימי התיכון. הוא יהיה ללא ספק המום ומאושר נוכח יופיה, ויעשה כל מה שתרצה. איזה שמוק!
הנסיעה במעלה החוף לפוינט הופ לא הציעה נופים יוצאי דופן. החלק היפה היחיד היה כשחלפו על פני בית הכלא והחלו לרדת במורד הגבעה שהובילה לעיר עצמה. פוינט הופ היתה עיר חוף קטנה, מוקפת דיונות. הנוף מראש הגבעה היה מעט פחות ממדהים.
סטייסי, בכל אופן, ראתה כבר את כל זה קודם. חוץ מזה, היא נהנתה מדי להציק לפיטר. הנסיעה בת השעתיים התאפיינה בשתיקות ארוכות ושיחות קצרות, אבל סטייסי גילתה במהירות שפיטר עדיין מתעצבן בקלות מדיבורים על מערכת היחסים הקצרה שהיתה להם לפני שנתיים בבית הספר. הוא הסמיק בכעס כשהעלתה את הנושא מוקדם יותר בנסיעה, ומאז שתק כמעט כל הזמן. סטייסי, בכל אופן, נהנתה מאוד מעצמה. היא העלתה את הנושא לעיתים תכופות ככל שיכלה. כשהגיעו למסיבה, היתה במצב רוח נהדר, ופיטר היה שקט ועגמומי.
פיטר נאבק בעצמו להשאר סבלני כשהוביל את סטייסי לדלת הכניסה. יותר טוב שזה יהיה שווה את זה!
הוא קיבל טלפון כמה ימים קודם ממישהו - איזה ילד - בגרינווד, שסיפר לו קצת על פעילויותיה של סטייסי לאחרונה, ועל "חולשתה" לאלכוהול. זה שטלפן אמר שאחרי שהיא שותה שני משקאות, היא תעשה כל דבר, ו'נכון שיהיה נחמד אם הם ייפגשו לאיזה דייט?'.
פיטר לא היה בטוח אם להאמין לו, אבל החליט ששווה לנסות. סטייסי היתה כלבה איומה כלפיו בבית הספר, וכל סיכוי להחזיר לה היה שווה בטרחתו.
אחרי שיחת הטלפון, הוא חיכה בציפיה...
סטייסי הבינה מייד שהיא לבושה בהידור רב מדי למסיבה הזאת. רוב האורחים נראו כעובדי צוארון כחול ממפעל אריזת הדגים המקומי; רובם לבשו לא יותר מג'ינס וטישירט. סטייסי היתה האשה היחידה שם בשמלה. היא היתה גם היחידה שהיתה צעירה דיה ללמוד בתיכון.
פיטר הביא לה מייד כוס של פונצ'. כששתתה אותה, חשה שהיא מעט חזקה, אבל לא נורא. היא לגמה שוב, ארוכות יותר, מהכוס. לפי האופן בו נראו הדברים, כוסית או שתיים יכולות לעזור. כל הרעיון לבוא למסיבה עם האקס שלה התחיל להיראות גרוע. קצת אלכוהול לא יפגע בה; היא סיימה את המשקה שלה. פיטר הביא לה עוד אחד ודיבר איתה כשגמרה גם אותו.
הוא הזמין אותה לרקוד.
בהתחלה, הכל הלך בסדר. המוזיקה היתה מהירה והריקוד נעים, חרף שמלתה הלא מתאימה. אחרי כמה זמן, בכל אופן, היא התחילה להרגיש קצת מסוחררת. זה בטח היה הפונצ'. למעשה, הבינה פתאום, זה היה קצת כמו...
שיר חדש התחיל. שיר איטי.
פיטר משך אותה קרוב אליו, אל חזהו; אינסטינקטיבית, כרכה את זרועותיה החשופות סביב כתפיו והם התחילו לרקוד, מסתחררים לאיטם על הרחבה. כשרקדו, התחילה סטייסי להרגיש את התחושה המוכרת-כעת של ריחוף, כשהחדר החל להסתובב. היא עצמה עיניים ואחזה בכתפיו של פיטר, מנסה להלחם בסחרחורת. המוזיקה ושאר רעשי החדר נדמו כמתרחקים. הסם! הם סיממו אותה; גארי בטח אירגן את זה.
מבועתת, ניסתה סטייסי להחזיר לעצמה את השליטה, אך נכשלה בכך. אבריה סירבו להגיב כיאות, וכל מה שיכלה לעשות זה להיאחז בבן זוגה לריקוד כדי לא ליפול לארץ. סביב סביב הם הסתחררו, כל סיבוב מסחרר גם את תפיסת המציאות של סטייסי, עד שפיטר הפך להיות הדבר היחיד לו היתה מודעת בחדר. לא היה שום דבר אחר; רק צלילים מטושטשים וגבר מוצק עליו יכלה להשען.
היא חשה בדגדוג החמים מתחיל בחלציה.
"סטייסי..."
קול! עיניה נפקחו כשנאבקה להתמקד בפנים שלפניה. פיטר? כל השאר היה מטושטש.
"זוכרת שיצאת איתי בבית הספר?"
זוכרת? ברור שהיא זוכרת. סטייסי הנהנה לחיוב, עדיין מנסה להתמקד. למה הוא שואל? הדגדוג בחלציה התחזק.
"יצאנו תשע פעמים," מילמל פיטר. "תשעה דייטים..."
סטייסי חשה באחת מידיו עוזבת את כתפה, מחליקה במורד גבה ונחה על התחת שלה. היא חשה שהיא אמורה להתנגד, אבל...
"וכל מה שקיבלתי היה נשיקה אחת," המשיך הקול. "נשיקה אחת..."
הטינאייג'רית הבלונדית ניסתה להתמקד במה שפיטר אמר, אבל היד בטוסיק שלה הקשתה עליה להתרכז. היא חשה ביד מתרחקת...
"נשיקה אחת..."
...ואז מתחילה לפתוח את רוכסן שמלתה שעל גבה. היא ניסתה להשתחרר, אבל זרועותיה נותרו כרוכות סביב כתפיו של פיטר.
"אני לא חושב שזה הוגן. את חושבת שכן?"
"ל-לא." סטייסי גילתה שביכולתה לדבר, למרות שאפילו קולה שלה נשמע לה מרוחק. הרוכסן היה עכשיו פתוח לגמרי, והיא יכלה לחוש באוויר הקריר של החדר על גבה. תחושת הגירוי התגברה, מתפשטת ממפשעתה אל בטנה. מבלי משים, חיככה את גופה התחתון בפיטר כשהריקוד המשיך.
"אז," המשיך פיטר, "אנחנו הולכים לעבור על הדייטים האלה שוב. כל התשעה. כמו שהם היו צריכים להיות."
סטייסי ניסתה לנענע בראשה, לא. לא שם; היא רצתה שייקח אותה לחדר שינה או משהו... שיעשה מה שהוא רוצה שם, אבל לא פה. לא לפניהם...
"דייט ראשון," לחשה, לשונו מלקקת את אוזנה, "נשיקה תהיה נחמדה."
נסוג מהאוזן, הביא את שפתיו אל שלה. היא גנחה חלושות, מפשקת את שפתיה, אבל הוא התרחק במהירות. זה היה כל כך נעים. אבל לא פה. בבקשה, לא פה.
"דייט שני," המשיך. אחת מכתפיות שמלתה החליקה מכתפה. היא ניסתה להחזירה למקומה, אבל היא רק החליקה נמוך יותר על זרועה.
"אולי קצת לשון."
הפעם, הוא הכניס את לשונו אל פיה הלהוט. היא נישקה חזרה, לא יכולה לעשות אחרת כשגל של תשוקה שטף את גופה. אוה, אלוהים...
הנשיקה נפסקה, אבל הריקוד נמשך.
הריקוד נמשך במהלך ה"דייט השלישי" בו הוא נגע בשדיה דרך שמלתה. פטמותיה התקשו מייד כשהעביר את אצבעותיו עליהן. ב"דייט הרביעי" הוא הוריד את חזייתה, פותח אותה מאחור ומחליק אותה ממנה. השמלה כבר נפלה גם מהכתף השניה, חושפת אותה עד מעלה ישבנה ומותירה את שדיה חשופים למחצה...
עוד מאותו דבר ב"דייט החמישי." קצת חירמונים כבדים ומעיכות בציצים החשופים כמעט שלה. סטייסי כבר התנשפה בתשוקה, נוטשת כל מחשבה על זהות בן זוגה והמקום בו היא נמצאת. כל מה ששינה היה...
הריקוד. היא החמיצה מה שאמר על ה"דייט השישי", אבל בסוף "השביעי" חיככה בו את מפשעתה בלהט...
"דייט שמיני," הוא התנשף, צרוד. "הגיע הזמן שתרגישי את הזין שלי."
לא היה צריך לומר לה פעמיים. גונחת מתשוקה, שיחררה זרוע אחת והושיטה יד אל מפשעתו. בקלות הנובעת מנסיון רב, פתחה את רוכסנו והוציאה את הזין מהמכנסיים. הוא היה כבר לח וקשה...
"דייט תשיעי," התנשף, "צריך לזיין אותך." הוא הסתכל עליה. "תתחנני לזה."
"בבקשה תזיין אותי," היא גנחה, "אני צריכה שיזיינו אותי. בבקשה תכניס את הזין היפה שלך לתוכי, פיטר. תמלא אותי. בבקשה..."
פיטר לא יכול היה לשאת זאת עוד. הוא חלם על הרגע הזה כבר שנתיים. ביבבה, הצמיד אותה לקיר, הרים לה רגל אחת, ודחף את הזין שלו ישר בכוס המטפטף שלה. השמלה, מגולגלת על מותניה, כבר לא כיסתה את השדיים שלה בכלל.
לסטייסי לא היה אכפת.
אוחזת בכתפיו, כרכה את שתי רגליה סביב התחת של פיטר וזיינה אותו בחזרה כשדחף לתוכה שוב ושוב, מצמיד אותה לקיר. היא הזילה רוק והתפתלה בתשוקתה, כל הזמן גונחת ומייבבת שיזיין אותה חזק יותר.
וזה מה שהוא עשה...
הרעד האחרון של האורגזמה עבר בגופה החבוט. מטושטשת, הסתכלה למעלה מהרצפה עליה ישבה למחצה, שעונה על הקיר. ממש כשעשתה כך, התפוצץ פלאש... ועוד אחד.
מסוחררת, הביטה הטינאייג'רית הבלונדית סביבה. היא היתה שרועה, למעשה עירומה, נשענת על הקיר, שמלתה הירוקה בערימה מבולגנת על מותניה. קבוצת אנשים - אורחי המסיבה - עמדו סביבה, מסתכלים עליה וצוחקים. לכמה מהם היו מצלמות והם השתמשו בהן. היא שמעה את המילים "שרמוטה" ו"זונה" עולות בשיחה.
הם מדברים עליה?"
ממש כמו שקרה קודם, נראה שהאורגזמה ביטלה את השפעות הסמים, מותירה את סטייסי מפוכחת. מתייפחת במבוכה, קמה במסורבל על רגליה, שדיה מקפצים בעליצות וניסתה להתעטף שוב בשמלתה נוכח צחוקו של הקהל.
עוד פלאש התפוצץ.
השמלה נראתה שלמה, והיא העלתה אותה במהירות על הציצים שלה, אבל לא הצליחה לסגור אותה בעצמה. משפילה מבט, נדחפה דרך הקהל, מחפשת את...
"פיטר!"
הוא עמד עם שני בחורים ליד המטבח, שותה בירה.
"מה... מה אתה..."
הוא הביט בה וצחק. "שמעתי שנהיית די שרמוטה מאז שעזבתי את גרינווד. רציתי רק לבדוק אם זה נכון."
סטייסי הפסיקה לדבר והתחילה לבכות. עוד פלאש הבזיק.
"תפסיקו," היא בכתה, מסתובבת להכות את מי שמצלם אותה. המכה החטיאה, בכל אופן, והיא הצליחה רק להפיל את השמלה ממנה שוב. שתי תמונות של שדיה החשופים צולמו לפני שהצליחה להתכסות שוב.
זועמת, פנתה לפיטר. "קח אותי הביתה," פקדה. "עכשיו."
פיטר פשוט צחק. "את צוחקת? תחזרי הביתה לבד, שרמוטה." הוא הכניס יד לכיסו והוציא עשרה דולר. "קחי את זה," אמר, נותן לה את השטר. "יש תחנת אוטובוס בצד השני של הבלוק. יש אוטובוס לבייקרסוויל פעם בשעתיים."
המומה, החזיקה את השטר בידה, בוהה בו. בסופו של דבר פנתה והלכה כושלת דרך הקהל הצוחק אל הדלת, עדיין מחזיקה את השמלה הפתוחה על גופה.
"וסטייסי," קרא פיטר מאחוריה.
היא פנתה; אולי בכל זאת הוא ייקח אותה.
"היית שווה כל גרוש."
הקהל התפרץ בצחוק רם כשסטייסי, דמעות מכתימות את פניה, נמלטה אל הלילה הצונן...
*******
סטייסי הכירה את הבית.
היא היתה כאן פעם אחת בעבר; הבית בו היתה ה"מסיבה" אליה הלכה. המסיבה עם החבר'ה מBCN. היא הסמיקה בלהט כשנזכרה מה קרה אותו לילה; מראה הבית גרם לגל של בושה לשטוף אותה. סטייסי הביטה באשלי ישובה לצידה במושב האחורי במכוניתה של שרון. אשלי נעצה בה מבט זועם. מאז מה שקרה בינואר - כשסטייסי עשתה את חלקה להביא לכך שאשלי תהיה פגיעה לסחיטה - סירבה זו לקיים מגע כלשהו איתה. סטייסי לא האשימה אותה. היא רק רצתה שהיא תשתה את האלכוהול; שתכין את עצמה.
היא לא ידעה עדיין. היא לא ידעה מה עומד לקרות בתוך הבית. אולי לכן כל כך היססה לשתות כששרון נתנה לה את התרמוס. הפעם, הכיל זה סוג של קולר אלכוהולי. סטייסי ינקה את האלכוהול ברעבתנות. היה לה מושג טוב למדי למה מצפים מהן אותו ערב, והיא ידעה שהיא זקוקה לכל העזרה שתוכל לקבל מהסמים של גארי. אשלי, לא ממש מבינה מה הולך, לקחה שתי לגימות כשסטייסי נתנה לה את התרמוס, והיה צריך ששרון תפקוד עליה לעשות כך כדי שתשתה יותר. גם קארן היתה במכונית - במושב הקדמי ליד שרון - אבל היתה שקטה באופן מוזר. היא פשוט ישבה שם בשקט, בוהה בחלון הקדמי.
"אוקיי," פקדה שרון בעליצות, "נלך."
היא פתחה את הדלת ויצאה מהמכונית. סטייסי ואשלי יצאו בעקבותיה, אבל קארן נותרה במקומה. שרון התכופפה והביטה בה.
"את בטוחה שאת לא רוצה להכנס?" היא שאלה. "יהיה מגניב." קארן נענעה בראשה והביטה הצידה.
שרון רק משכה בכתפיה וסגרה את הדלת. מחווה לשתי הנערות האחרות לבוא בעקבותיה, התחילה ללכת לכיוון הבית.
ברור היה שהסלון הגדול סודר במיוחד למסיבה. רוב הרהיטים הוצאו ממנו, ונותרה רק ספה גדולה וצהובה במרכז החלל. במקום השולחנות, הכסאות ושאר פרטי הריהוט שהיו בו לפני כמה חודשים, הנערים סידרו משטח מזרונים עירומים. הברקודות של BCN [קבוצת הפוטבול] סיימה עונה רצופת נצחונות, והשחקנים רצו לחגוג. הם התקהלו סביב הספה הגדולה - כל הארבע עשר - עם בירות ביד, מחכים לכניסה הגדולה. שרון גיחכה אליהם כשעמדה בדלת. מושלם. הגיע הזמן שההצגה תתחיל.
"רבותי," קראה בתיאטרליות מעבר ליללות החתול והשריקות, "אני מציגה בפניכם את הבידור של הערב. ברצוני להציג..." היא פתחה את הדלת לרווחה. "את שפיכית, שאתם כבר מכירים..."
סטייסי - שפיכית - נכנסה לחדר. היא לבשה חצאית מיני קצרה וגופיה ורודה בהירה. גרביים שחורים נמתחו מתחתית חצאיתה ועד כפות רגליה, שדחפה לתוך מגפי פלטפורמה אדומים זוהרים, בגובה עשרה סנטימטר. היא התקשתה מעט ללכת בהם, אבל שרון התעקשה. למעשה, שרון נעלה את רצועת הקרסול שלהם במנעול קטן; סטייסי תנעל את המגפיים עד ששרון תשחרר אותה. שיערה היה פזור, נופל על כתפיה החשופות בגלים בלונדיים, ופניה אופרו מעט יותר מדי, באופן הזנותי בו אופרה בפעם הקודמת שהיתה פה. היא ניסתה לכפות על פניה חיוך ולהיראות סקסית כשנכנסה לחדר, כפי שהורתה לה שרון, אבל זה לא היה קל. למרבה המזל, החל הסם להשפיע עליה כרגיל, והיא התחילה לחוש את הדגדוג הנעים במפשעתה.
"...ואת אשכוליות."
אשלי - אשכוליות - נכנסה גם היא, לובשת אפילו פחות מסטייסי. כל מה שהיה עליה זה חגורת ביריות אדומה, שהידקה זוג גרבי רשת שחורות. תלבושתה הושלמה בזוג תחתוני תחרה ורודים וחזיית פושאפ שחורה. שדיה, תמיד החלק הבולט בה, התפרצו מהחזיה, הפטמות נראות בבירור מעל לבד. כמו סטייסי, גם היא לבשה פלטפורמות של עשרה סנטימטר, נעולות לרגליה במנעול. גם אשלי ניסתה לחייך ולהיראות סקסית, אבל לא הצליחה להעלות הבעה אחרת מהעוויה מפוחדת.
בתרועת אישור, התקדמו שחקני נבחרת הברקודות של BCN אל הבנות, להתחיל במסיבה.
זו היתה עונה מצויינת לטרי ברוקס. בשנתו הראשונה בBCN, מצא במהירות את מקומו בהרכב הראשון של הברקודות והתקבל היטב בקולג' הזה, שכל תלמידיו לבנים. טרי, נער שחור, רזה וגבוה מאורגון, ציפה שיהיה לו קשה בBCN, אבל לא כך היה.
הכל הסתדר יופי. קודם כל, מקום בקבוצה; ואז עונה נהדרת כרסיבר-כוכב; ועכשיו זה: תיכוניסטית כוסית לבנה. על דבר כזה יכול היה רק לחלום בבית. אלוהים, הוא מת על קליפורניה! משתמש במהירות שהביאה אותו למעמדו ככוכב במגרש הפוטבול, היה הראשון שהגיע לשפיכית, הבלונדית הנמוכה יותר. הוא אהב אותן בלונדיניות; צעירות, בלונדיניות וחרמניות.
כמו זאת.
הוא חיבק אותה ומעך את שפתיו אל שלה. כשהתנשקו, החליק את היד השניה למטה, מתחת לחצאית שלה ולכוס. היא לא לבשה שום תחתונים. הוא הכניס לה אצבע לכוס; היא היתה כבר רטובה. היא גנחה לתוך פיו כשהתנשקו.
איזו שרמוטה!
לא מצליח להתאפק, דחף אותה טרי לאחור על אחד המזרנים. היא נפלה לאחור, רגליה פשוקות בהזמנה. הוא נאבק ברוכסן עד שהזין יצא. הוא היה קשה ומוכן לאקשן. שפיכית התנשפה כשנפל עליה ודחף לה את כל הזין לכוס בתנועה חזקה אחת של האגן.
כמעט מייד, התחילה להתפתל כנגדו, מנסה לקחת אותו אפילו עוד יותר עמוק.
סטייסי חשה באורגזמה מכה בה כשהבחור השחור גמר. תחושת הזרע החם שלו רותח בכוס שלה שלחה אותה מעבר לקצה, לגל שוצף של תענוג שהאפיל על כל הנסיבות האחרון. כל המחשבות על בושה, השפלה או כאב נשטפו ונעלמו בהתפרצות האקסטזה הרועמת שהכתה בגופה היפהפה. מתנשפת ומתפתלת, צרחה סטייסי בעונג עד שחצתה את השיא והחלה להירגע שוב.
הבחור השחור, הבעה מוזרה על פניו, יצא ממנה וקם על רגליו.
"לעזאזל המזויין," קרא מעבר לכתפו כשהתרחק, "היא כלבה חמה."
במקום כלשהו באחורי ראשה, הבינה סטייסי שאמירה כזו היתה אמורה לגרום לה לחוש משהו, אבל לא זכרה מה. כל מה שידעה היה שהיא צריכה עוד זין. עכשיו! הבחורים צייתו לה ברצון. כמעט מייד, נדחפה לעמוד על ארבע, וזין נכנס לכוס הנוטף שלה. היא חיככה את התחת המוצק שלה בזין הפולש, לפגוש את ההדיפות של הגבר שמזיין אותה.
עוד זין הופיע לפני פניה. אינסטינקטיבית, תפסה בו והתחילה למצוץ...
שרון צחקה כשראתה את סטייסי מתפתלת על הרצפה מתחת לכושי. היא צפתה באירוע מבעד לעינית מצלמת הוידאו של אביה. הבחורים קצת היססו בקשר לעניין הזה, של צילום המסיבה שלהם, אבל כשהציעה להם את הנערות בחצי מחיר, הסכימו במהירות. חוץ מזה, שרון הבטיחה להם שהסרט נועד לשימוש אישי בלבד. וכמובן, הציעה להם עותק.
היא המשיכה לצלם כשאנחותיה וגניחותיה של סטייסי התגברו והתמלאו תשוקה בוערת. לבסוף, התפתלה סטייסי וצעקה, באחת האורגזמות החזקות ביותר ששרון ראתה מימיה; והכל תועד למען הדורות הבאים...
אשלי פנתה וניסתה להמלט כשהבנים מנבחרת הפוטבול הסתערו עליה, אבל לא הצליחה לנוע היטב על הפלטפורמות שלה. היא נתקלה בקיר, ונלכדה במהירות. שחקן הפוטבול שתפס אותה היה ללא ספק מקו ההתקפה; גובהו היה הרבה למעלה ממטר שמונים, והוא שקל כמעט 140 קילו. הוא סובב אותה עד שפנתה אליו, והתחיל למעוך לה את הציצים שבלטו בהזמנה מחזיית הפושאפ הקטנה שלה.
"אשכוליות, הא?" נהם, חיוך מטופש על פניו. לנשימתו היה ריח של בירה.
"ב-בבקשה..." ייבבה אשלי בפחד. כל הוראותיה של שרון באשר לאופן ההתנהגות המצופה ממנה... כל האזהרות על הסחיטה והתמונות נעלמו ממוחה. כל מה שהיה חשוב זה לברוח איכשהו.
שחקן הפוטבול הכניס יד לתחתוניה. אשלי, בוכה כעת, הורידה את הידיים שניסו להסתיר את שדיה ודחפה את היד הפולשת, אבל זה לא עזר. מתעלם מנסיונותיה לעצור בעדו, הוא תפס בתחתוניה ומשך אותם הצידה. האריג האלסטי העדין החזיק מעמד לרגע, ואז נקרע. התחתונים חסרי התועלת נפלו במהרה לרצפה.
"בבקשה," לחשה אשלי, מנסה לייצב את עצמה כנגד הקיר. היא ניסתה להחליק הצידה, אבל לא הצליחה אפילו לעמוד היטב על העקבים.
הבחור הוציא את הזין מהמכנסיים שלו. הוא היה קשה כמו אבן.
"אוקיי, אשכוליות," גיחך אליה, "הנה זה."
מתעלם מקריאותיה, הכניס את הזין לכוס שלה ונדחף פנימה. חסרת אונים, שעונה על הקיר, יכלה הברונטית הגבוהה רק להתפתל כשהזין נכנס, סנטימטר אחרי סנטימטר, לתוך הכוס שלה.
לבסוף, היה כולו בפנים. גונח ממאמץ התחיל לזיין אותה נשענת על הקיר, גונחת ומייבבת על הזין הפולש.
שרון צילמה את סטייסי עוד רגעים מספר, כשהנערה הבלונדית אירחה בתאוותנות שני בולבולים, אחד בפה ואחד בתחת, ואז הפסיקה לצלם. היה להם כבר יותר ממספיק על סטייסי; הגיע הזמן שיהיה להם יותר חומר על אשלי. למרות כל מה שעשו בשבילה, קארן לא נראתה נלהבת מההתפתחויות עם הברונטית, ושרון רצתה קצת חומר משל עצמה. היא הביטה בנערה השניה.
אשלי הוצמדה לקיר, מזויינת על ידי בריון פוטבול ענק. שרון הביאה את המצלמה לעינה ממש כשהוא גמר. אשלי התפתלה כמו דג על הקרס כשהכוס שלה התמלא זרע ואז נפלה ברפיון על הרצפה כשהוא יצא ממנה.
הזיין הקודם הוחלף במהירות על ידי "לקוח" נוסף. אשלי נלקחה למזרונים, הושכבה על גבה ושופדה על זין נוסף כששני אחרים מחזיקים את רגליה הארוכות פשוקות לרווחה. שלא כמו סטייסי, בכל אופן, ברור היה שאשלי לא נהנית מזה. היא צעקה ונאבקה כששחקן הפוטבול זיין אותה, אגרופיה מכים ללא הועיל בגבו השרירי.
שרון הפסיקה לצלם.
לא היה טעם לצלם אונס. הקטעים עם סטייסי היו בטוחים, כי היא נהנתה מזה כל כך בבירור, אבל ברור שהכריחו את אשלי. למרות שלשרון לא היתה שום בעיה עם זה (למעשה, היא קצת נהנתה מזה), סרט כזה יכול להכניס את כולם לכלא.
היא נשכה את שפתה כאשר ראתה את הנערה המבוגרת יותר נאנסת בברוטליות מול עיניה. למה הסם לא עובד עליה?
הזין קפץ ואז השפריץ זרע חם ודביק על כל הפרצוף שלה, אבל לסטייסי לא היה אכפת. היא רק רצתה עוד. עד עכשיו שירתה משהו כמו שישה גברים; שניים בכוס, עוד שלושה, ארבעה או אולי חמישה בפה החם והמוצץ שלה. לסטייסי לא היה אכפת. היא רק קצתה עוד. פיה נתלה פתוח, הלשון בחוץ, מחכה לעוד זין שימלא אותו. היא חשה בעוד גבר כורע מאחוריה. מפשקת רגליים, נשענה השרמוטה הבלונדית לאחור, הכוס שלה משתוקק להתמלא. במקום זה, חשה בזין נדחף בין לחיי ישבנה ואז לתוך התחת. אבל לסטייסי לא היה אכפת; היא רק קצתה עוד. מייבבת בתענוג, הניעה עצמה לאחור, משפדת את התחת שלה על הזין. היא שמעה את הבחור גונח והתחילה לנוע פנימה והחוצה.
גונחת בתשוקה, התחילה לאסוף באצבעותיה את השפיך מפניה ולאכול אותו.
"אלוהים, איזו שרמוטה!"
אבל לסטייסי לא היה אכפת...
לשפיכית לא היה אכפת...
הברונטית - "אשכוליות" קראה לה הנערה השמנה - ניסתה לברוח מהמזרן אחרי שג'ף גמר איתה, אבל שני שחקנים תפסו אותה והחזירו אותה לשם.
בילי "המקרקף" הוקינס הביט למטה אליה כשהתפתלה בפראות על המזרן. הכוס שלה נראה אדום מהזיון של ג'ף (לג'ף היה חתיכת זין!). אחד משדיה הגדולים נחלץ מהגנתה המפוקפקת של החזיה, והתטלטל לצדדים כשהנערה ניסתה להשתחרר.
"תראו את זה," הוא נהם, "אני חושב שאשכוליות צריכה זין בכוס שלה."
אשכוליות הפסיקה להיאבק והביטה למעלה, עיניה רחבות מאימה כששחקן ההתקפה הבשרני פתח את החגורה ומכנסיו החליקו אל הקרסוליים, הזין שלו, עם הקצה כבר זוהר ברטיבות, נתלה על ירכיו.
"טוב, נכון ילדונת?" הוקינס שיחק בו, מזקיף אותו לגודלו המלא. "עשרים וחמישה סנטימטר של גבר ממיסיסיפי."
"בבקשה..."
צוחק, ירד הוקינס על ברכיו ונפל עליה, מועך את שדיה תחת משקלו הרב. בתוך שניה היה הזין שלו בכוס הצר, החם שלה...
משהו השתנה.
אולי זה היה הזין בתחת שלה. אולי הטעם והתחושה של הזרע שכיסה את פניה. אבל, משהו השתנה.
גל הלם פתאומי של אורגזמות רעם מהכוס החבוט שלה ושטף את גופה המנוצל כשהזין טחן לה את התחת. צורחת בפראות, סטייסי - שפיכית - השתוללה, אורגזמה אחרי אורגזמה נורית דרכה. זה שרכב לה על התחת בקושי הצליח להחזיק אותה בירכיים כשהשתוללה בטירוף מתחתיו...
הוקינס הרים את מבטו מהברונטית שזיין.
היא כבר לא נאבקה יותר, נכנעת כשגבר אחר - סטדלר, הסנטר - דחף את הזין שלו בין שפתיה המדהימות ולתוך הפה המתחנן שלה. היא פשוט שכבה שם עכשיו, רפויה וכנועה כששני שחקני הפוטבול זיינו את גופה חסר האונים.
מישהי צרחה.
הוקינס הפסיק לזוז - משאיר את הזין עמוק בכוס הצר של אשכוליות הקטנה - וסרק את החדר במבטו לראות מה קורה. סטדלר, בכל אופן, התעלם מהצרחות; הוא פשוט המשיך להכניס ולהוציא את הזין המבריק מרוק שלו בפה של הברונטית.
זו היתה השרמוטה הבלונדית. היא השתוללה וצרחה כשפט ברינדל מחזיק אותה בכוח וטוחן לה את התחת.
"כן... כן... כן..."
היא נראתה כמעט משוגעת, מקפצת מתחת משקלו של פט. לבסוף לא הצליח שחקן הפוטבול להחזיק מעמד עליה. אחיזתו בירכה החלקלקה השתחררה, והוא הושלך ממנה. הזין שלו קיפץ באוויר כשהתגלגל על המזרן ונתקל בספה.
הנערה הפסיקה להשתולל השהזין יצא מהתחת שלה והתחילה להביט סביב בטירוף, עיניה הירוקות אחוזות תשוקה פראית וידה השמאלית נכנסת ויוצאת מהכוס המטפטף שלה.
"זין..." היא קראה. "אני צריכה זין... תזיינו אותי; תזיינו אותי... בבקקקקשששההה...." היא הביטה סביב, אבל כל הנוכחים בחדר היו מוכי הלם.
מתוסכלת, נפלה על התחת ופתחה את הרגליים בהזמנה.
"בבקשה תזיינו אותי," התחננה. ידה השניה שיחקה בגסות בשדיה. "תזיינו את השפיכית... תזיינו את השפיכית..." היא המשיכה לאונן, ממלמלת לעצמה כשהגיעה לעוד אורגזמה אחת, קטנה יותר.
"בבקשה," ביקשה בשקט, רועדת אחרי הגמירה. "בבקשה תזיינו אותי... זיינו את השפיכית..."
תגובות מישראבלוג:
אנה , 12:12 9/4/2006:
אצלנו המצב כל כך טוב יש בשפע משני הצבעים (ובתור מי שבעיקר מריחה את העשן שמפזרים לי כאן אני מעדיפה את החום), המצב כל כך טוב עד ששבוע שעבר קיבלנו דוגמא עד הבית לגידול אורגני. היה חלש ויקר כמו כל אורגני עם שירות הבית. אבל צריך לבדוק אם יש לו סניפים בכל הארץ :)
אצלנו המצב כל כך טוב יש בשפע משני הצבעים (ובתור מי שבעיקר מריחה את העשן שמפזרים לי כאן אני מעדיפה את החום), המצב כל כך טוב עד ששבוע שעבר קיבלנו דוגמא עד הבית לגידול אורגני. היה חלש ויקר כמו כל אורגני עם שירות הבית. אבל צריך לבדוק אם יש לו סניפים בכל הארץ :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 12:46 9/4/2006:
נו, את רואה? זה פער מעמדי! יש כאלה שיש להם, ויש את אלה שאין להם. איפה אבו-שפם שכבר צריך אותו פעם? איך זה שאתם טובעים בירוק-ירוק הזה, ואני, לא כלום, יושב פה על שאריות מעופשות? או כפי שאמר סארטר (המניאק, אם יורשה לי), נשקו של לוחם החירות הוא חירותו!
(או משהו כזה, בעצם. לא בדיוק ככה. אבל אין לי כח ללכת לחפש מה זה היה, בהקדמה למקוללים עלי אדמות, thats is)
(אני אכפת לי אם יש להם סניפים בכל הארץ? לאום אל פאחם אני אסע!)
נו, את רואה? זה פער מעמדי! יש כאלה שיש להם, ויש את אלה שאין להם. איפה אבו-שפם שכבר צריך אותו פעם? איך זה שאתם טובעים בירוק-ירוק הזה, ואני, לא כלום, יושב פה על שאריות מעופשות? או כפי שאמר סארטר (המניאק, אם יורשה לי), נשקו של לוחם החירות הוא חירותו!
(או משהו כזה, בעצם. לא בדיוק ככה. אבל אין לי כח ללכת לחפש מה זה היה, בהקדמה למקוללים עלי אדמות, thats is)
(אני אכפת לי אם יש להם סניפים בכל הארץ? לאום אל פאחם אני אסע!)
אנה , 18:27 9/4/2006:
גם סארטר היה מניאק? מה נהיה איתך? כל שבוע את מנפץ לי איזה גיבור תרבות אחר.
אני דווקא רואה פה צדק חברתי, יש מי שכמוני הלך לישב את המולדת להפריח את השממה ולסבול את החרקים וכל הדשא הזה ויש מי שיושב כל הים בבתי קפה בלב עיר הומה ותוססת ומתרגם פורנו להנהתו. לכן הראשונים צריכים קצת עידוד או כמו שזאתי אמרה לעשות את היאוש יותר נח. ואם עוד פעם מישהו יסביר לי לאט לאט ובעברית פשוטה שאין כזה דבר חור נידח במרכז הארץ, אני אשסה בו את שרון המפחידה.
אה, ויש לי גם בגינה כמה שתילים נסיונים ואני ממש קרובה לאום אל פאחם. אני חושבת. כמו שאתה מבין אני לא חזקה בנ"צ.
גם סארטר היה מניאק? מה נהיה איתך? כל שבוע את מנפץ לי איזה גיבור תרבות אחר.
אני דווקא רואה פה צדק חברתי, יש מי שכמוני הלך לישב את המולדת להפריח את השממה ולסבול את החרקים וכל הדשא הזה ויש מי שיושב כל הים בבתי קפה בלב עיר הומה ותוססת ומתרגם פורנו להנהתו. לכן הראשונים צריכים קצת עידוד או כמו שזאתי אמרה לעשות את היאוש יותר נח. ואם עוד פעם מישהו יסביר לי לאט לאט ובעברית פשוטה שאין כזה דבר חור נידח במרכז הארץ, אני אשסה בו את שרון המפחידה.
אה, ויש לי גם בגינה כמה שתילים נסיונים ואני ממש קרובה לאום אל פאחם. אני חושבת. כמו שאתה מבין אני לא חזקה בנ"צ.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 19:21 9/4/2006:
על סארטר אני אדבר עוד מחר - היום, יקירתי, נפתח כיוון מסויים שאני רוצה לבדוק בעיון רב (-:
על סארטר אני אדבר עוד מחר - היום, יקירתי, נפתח כיוון מסויים שאני רוצה לבדוק בעיון רב (-:
