"מר אדגר," קטעה אותו, מוציאה את הציצים מהחזיה וחופנת אותם לעברו. המורה הפסיק לדבר ובהה בה בעיניים בולטות. "אוהב מה ש'תה רואה?" קולה היה נמוך וגרוני כשניסתה להשמע מפתה. מר אדגר יכול היה רק להתלעלע כשהביט בתלמידה הטינאייג'רית היפהפיה שלו חופנת ומעסה את הציצי המוצק שלה בשבילו. איזה ציצים יפים! הוא חש במשיכה עזה כשהזדקפה והתחילה ללכת אליו. עבר כל כך הרבה זמן! ידיו גירדו בתשוקה להושיטן ולחפון... בטחונה של סטייסי החל לחזור אליה"
25/03/2006 23:00:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה , ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
והפעם, סוף סוף, מתחילה סטייסי להתהפך - למרות שהתהפכותה הסופית כפורפרה מתחילה, דומני, רק בחלק הבא (או זה שלאחריו, מי יודע). הפרק הנוכחי מתחיל במורה הראשון שעושה אותה, ומסתיים בסצינה סקסית-קומית בכיכובם של שחקני קו ההגנה של נבחרת הפוטבול. הנה.
M/f mm/f f/f m+/f nc
בוטה
סטייסי שרקה במשרוקית, מציינת כך את תום שיעור הכיף. ל"דרישתם" של שני תלמידיה (כלומר, טים ודניס) וב"עידודה" של שרון לאחר מכן, לבשה חצאית טניס אולטרה קצרה שבקושי הגיעה עשרה סנטימטרים מתחת קימורי ישבנה. היא התלבשה כך לשיעור כיף כבר כמה שבועות, וחלקה הזכרי של הכיתה נהנה מההצגה, במיוחד כשהיה עליה להתכופף כדי להרים ציוד ספורט.
בתחילה, היתה נבוכה ומושפלת להחריד, והסמיקה עד אודם בכל פעם שתפסה אחד התלמידים נועץ בה עיניים, אבל כתום זמן מה למדה להתעלם מזה, או לפחות לחיות עם זה. אולי לא היה כזה נורא אם היו מרשים לה ללבוש תחתונים. הכיתה התפזרה וסטייסי תעתה אל המשרד הצדדי שנועד למשגיחים, והתחילה להתכונן לקראת ביקורם הבלתי נמנע של טים ודניס. היא הזדיינה איתם ומצצה להם אחת לשבוע מאז השליש הראשון. סוגרת את הדלת מאחוריה, מיהרה סטייסי אל תיקה ושלפה ממנו את התרמוס. היא לא רצתה שהם יבואו לפני שתוכל לסמם את עצמה בתערובת של גארי. היא ידעה שזה גורם לה להתנהג כמו שרמוטה, אבל מה עוד היא יכלה לעשות? סקס בלי הסמים היה כואב ומשפיל; הסמים לפחות פתרו את בעיית הכאב. סטייסי פתחה את התרמוס ושתתה, הטעם גורם לה לעוות את פניה. בירה! היא שנאה בירה. במהלך החודשיים האחרונים שינה גארי, מסיבה כלשהי, את סוג האלכוהול בו עירב את הסמים. בהתחלה זה היה תמיד וויסקי סקוטי, אבל לאחרונה זה עבר לוודקה, ג'ין, יין ועכשיו בירה. סטייסי רצתה לשאול למה, אבל פחדה. משלושת מעניה, גארי היה ללא ספק המפחיד ביותר. שרון היתה כלבה סדיסטית שנהנתה מאוד לשלוט בסטייסי וניל התמיד לכפות עליה סקס, אבל היה משהו מוזר בקשר לגארי. משהו מסוכן. הכי טוב היה פשוט לעשות מה שהוא אומר ולא לשאול שאלות. היא לקחה עוד שלוק מהבירה והתיישבה על השולחן כשהסמים החלו להשפיע.
לאט, אך באורח בלתי נמנע, חשה את הערפל המוכר-כעת עוטף בהדרגה את מוחה, מנתק את הקשר בינה לבין גופה. באופן בלתי נמנע לא פחות חשה בחום המדגדג מתחיל בחלציה ואז מתפשט בהתמדה למעלה אל שדיה. עוד משקה אחד ואז היא תפקוק את התרמוס; הוא היה כבר חצי ריק, ועדיין היה לפניה סשן עם האחים שיפר מאוחר יותר אחרי הצהריים. כרגיל לא היה עליה לדאוג שזה יגמר, אבל זה היה יום עמוס; פאט סאונדרס זיין אותה בתחת בין העצים מאחורי מגרש הספורט בדרך לבית הספר אותו בוקר, וניל הכריח אותה למצוץ לו מתחת לשולחן באולם הלימודים בהפסקת הצהריים. אף אחד מהם לא נחשב. גם טים ודניס לא נחשבים. וגם לא האחים שיפר. תחושת הגירוי החלה להתגבר. היא הביטה בשעון בחוסר סבלנות. מה מעכב אותם? אם לא יבואו בקרוב, היא תאחר לשיפרים. צמרמורת עונג לא רצונית עברה בגופה כשחשבה על שני האחים השמנים. הם היו דובים מטומטמים, אבל הם בטוח ידעו לזיין! סטייס השפילה את ראשה בכלימה כשנזכרה בהתנהגותה הזנותית בביתם בסוף השבוע. אבל היא לא יכולה לעשות כלום. גארי והחברים שלו עדיין סחטו אותה, והסמים איפשרו לה לציית להוראותיהם. היא לא יכלה לעשות כלום אם זה עושה ממנה שרמוטה. אבל השיפרים... סטייסי הציצה שוב בשעון. שום סימן לבנים. היא הושיטה יד למטה, הרימה את חצאיתה הקצרה והחלה להעביר אצבעות על הכוס העירום שלה...
******
"ראית את סטייסי?" גארי הביט בשעונו וגיחך. "זה יום שישי," השיב. "היא בטח דואגת ל'תלמידים' שלה עכשיו."
"אה, נכון," הנהנה שרון, מרגישה טיפשה. סטייסי הזדיינה עם שני הבנים האלה כל יום שישי כבר חודשים. היא תתקשר אליה אחר כך. "אז מה עם קארן?" שאלה. "אני צריכה לסכם דברים למסיבת הפוטבול בשבוע הבא. היא צריכה לוודא שאשלי פנויה."
"אני לא... אוה, הנה היא." גארי הצביע לצד הרחוק של המסדרון.
קארן בדיוק הופיעה מעבר לפינה, אשלי עוקבת אחריה מקרוב. שתי הנערות נראו כמתווכחות. אשלי נראתה כמעט בוכה מסיבה כלשהי. כמה שניות אחר כך, קארן אמרה משהו והצביעה על דלת חדר צדדי - מעבדת הביולוגיה. אשלי הנידה בראשה לשלילה בהתחלה, אבל צייתה כמה רגעים אחר כך, נכנסת לחדר. קארן נכנסה אחריה, סוגרת את הדלת מאחוריהן. שרון התחילה ללכת לכיוון המעבדה, אבל גארי תפס בזרועה והפנה אותה לדלת אחרת. "מה אתה עושה?"
"יש פה מחסן עם חלון קטן על מעבדת הביולוגיה," הוא הסביר. "אנחנו יכולים להכנס מפה." הוא הוביל אותה דרך הכיתה הריקה. "בואי נראה מה קורה."
******
מר אדגר תעה סביב, מבולבל ואבוד במבוך שנדמה כאינסופי של מסדרונות צרים מאחורי אולם ההתעמלות. כמורה למתימטיקה, לא היתה לו סיבה מיוחדת להסתובב בחלק זה של בית הספר בעבר, והוא התקשה לאתר את מר ספראוג', מאמן הפוטבול. שני המורים היו כעת, כבכל שנה, באמצע ויכוח הנוגע להישגיהם האקדמיים של חברים מסויימים בנבחרת הפוטבול. השנה, ספראוג' כעס במיוחד על כשלונו של הקולט הכוכב שלו במבחנים במתימטיקה, והקשה על חייהם של כל המורים בבית הספר. מר אדגר היה מוכן לפשרה, אבל לשם כך היה עליו קודם למצוא את מאמן הפוטבול. המורה הגיע למסדרון קצר שנדמה שהסתיים בדלת סגורה. זה נראה כמו משרד. הוא הקיש עליה קלות ולבסוף פתח אותה בתקווה למצוא מישהו שיעזור לו למצוא את דרכו. הוא הכניס את ראשו פנימה והציץ, ופיו נפער בתדהמה. על קצה שולחן הכתיבה ישבה סטייסי ריצ'רדס; סטייסי ריצ'רדס היפה, הבלונדית שהצליחה כל כך בשיעורי המתימטיקה (הציונים הגבוהים ביותר מאז ומעולם!). סטייסי ריצ'רדס שישבה בשורה הראשונה בכיתתו בכל יום שני, רביעי ושישי, עם שיערה הזהוב ועיניה הירוקות המלאכיות... היא לא נראתה מלאכית כל כך עכשיו. היא הרימה את החצאית הקצרה, הלבנה שלה, חושפת את הכוס שלה ועסוקה בליטופו הקדחתני. מר אדגר יכול היה לראות את הלחות נוצצת על שיער הכוס הבהיר שלה. כשהביט, הצמידה סטייסי שלוש אצבעות והתחילה להכניס ולהוציא אותן מהכוס הרטוב שלה. ידה הימנית היתה עסוקה באותה מידה עם השדיים, שהיו פחות או יותר חשופים לגמרי מבעד לכפתוריה הפרופים של חולצתה. היא חפנה, מעכה וצבטה את הציצים שלה, מקדישה תשומת לב מיוחדת לפטמות הקשות. ראשה של סטייסי היה מוטל לאחור, עיניה עצומות ושפתיה מפושקות מעט כשאוננה. המורה ההמום למתימטיקה קפא במקומו, מבולבל והמום. מה לעשות? הוא צריך להתפרץ פנימה ולהפסיק את ההתנהגות השערורייתית הזאת? שכלו אמר כן, אבל הזין המתקשה במהירות שלו התווכח. המצב הזה יכול להתפרש לא נכון בקלות; גל ההיסטריה הפוליטיקלי קורקטית שהציף את בתי הספר היה יכול לגרום לו לאבד את משרתו כמורה לרמז הקל ביותר של התנהגות בלתי הולמת. הכי טוב לא להכנס, הוא החליט. הוא יכול פשוט להתחמק בשקט, מתעלם מכל הסיפור לגמרי. בתוקף אופיו החיישן העדיף דרך פעולה זו, אבל גילה שאינו יכול להתנתק מתצפיתו שבדלת. הוא הביט בסטייסי מתקרבת עוד ועוד לאורגזמה. מה הוא צריך לעשות? הכי טוב להתחמק בשקט, החליט. מר אדגר פנה ללכת, אבל ממש כשעשה כן שמע צעדים מתקרבים מאחוריו. נשמע כמו תלמידים. נלכד! מבוהל הביט סביבו; לא היה שום מקום אחר חוץ מ... סטייסי חשה בעונג האוננות מתחיל להתנפץ לכדי אורגזמה כששמעה רעש בדלת. אלה בטח טים ודניס. למרות מצבה, מצאה עצמה מקדמת את נוכחותם בברכה. היא היתה כזאת חמה... היא פקחה את עיניה. אלוהיםאדירים! זה היה מר אדגר, המורה למתימטיקה. החרמנות נעלמה מייד כשקפאה בהלם. מה הוא עושה פה? כמה זמן הוא כבר מסתכל? הוא ראה... כושר התנועה חוזר אליה, הניחה סטייסי במהירות לחצאיתה הקצרה לכסות את ערוותה, ו - מנגבת את ידה על החצאית להפטר ממיצי הכוס - סגרה את חולצתה. היא הביטה במר אדגר סוגר את הדלת בחיפזון ונע בהיסוס לעברה, פניו סמוקות. הוא נראה כועס, או... משהו.
"מ-מר אדגר," גימגמה. "אני... אני לא ידעתי ש..."
******
גארי, נע לאט ובשקט, קירב את פניו אל החלון הקטן שבין מעבדת הביולוגיה ומחסן המדעים. הוא הציץ וכמה שניות אחר כך החווה לשרון להצטרף אליו. במעבדת הביולוגיה, קארן ואשלי דיברו, אולי התווכחו. אשלי עמדה בצד אחד של החדר בידיים משולבות, לא מסתכלת בקארן, שנשענה על שולחן מעבדה בצידו השני של החדר. גארי ושרון יכלו לשמוע את קולותיהן, אך לא להבין את המילים, שכן הדלת הכבדה מיסכה ביעילות את הקול. אשלי נשמעה כועסת. מנקודת ראותם, יכלו שני הצופים לראות דמעות בעיניה. הברונטית היפהפיה פנתה לרגע ופלטה משהו זועם לכיוון קארן ואז פנתה שנית הרחק ממנה. קארן, מצד שני, דיברה לאט ובטון מרגיע; נראה שהיא חוזרת על דבריה שוב ושוב.
"מה קורה שם?" לחשה שרון. "על מה הן רבות?"
גארי משך בכתפיו. "משהו על בנים, אני חושב. קארן אומרת לה לא לעשות משהו."
כמה שניות אחר כך, קארן הזדקפה וחצתה את החדר אל הנערה המבוגרת יותר. אשלי פנתה הצידה, מסתתרת מאחורי וילון של שיער סמיך, חום-אדמוני, אבל קארן הניחה את ידה על כתפה של הנערה הגבוהה ממנה וסובבה אותה אליה לאט. אשלי בכתה עכשיו, עיניה אדומות ונפוחות. היא הניחה לידיה ליפול בצידי גופה ואמרה מילה אחת. גארי לא יכול היה לשמוע, אבל הבין היטב: "בבקשה." קארן הביאה לאיטה את ידה אל לחיה של הנערה השניה וניגבה דמעה. אשלי נרתעה, אבל לא התרחקה. הן עמדו ככה כמה רגעים, אשלי בוכה בשקט וקארן מעבירה בעדינות את אצבעותיה על לחייה. ואז, לאט, החליקה קארן את ידה מאחורי ראשה של אשלי והביאה את פניה מטה לנשיקה. שפתי שתי הנערות נפגשו...
******
המורה למתימטיקה ניסה למצוא מה לומר או לעשות, אבל לשונו נדמתה כקפואה ונטולת תועלת בפיו. כל מה שיכול לחשוב עליו היה המחזה שהציגה לפניו סטייסי לפני דקות מספר כשהציץ בה מאוננת. עכשיו, היא נרתעה ממנו, עיניה מורחבות מפחד. מה הוא הולך לעשות? אם מישהו יתפוס אותו במצב כזה הוא יאבד את עבודתו ללא ספק. נושם עמוק, אזר עוז לדבר. אחרי הכל, נזכר, הוא המורה כאן. לא הוא היה זה שנתפס במעשה אסור. התנהגותה הצדיקה השעייה, לכל הפחות. היתה לו אחריות! מה, זה היה יכול להיות אחד התלמידים הצעירים שהיה נתקל בשרמוטה הקטנה הזאת במקום אדם בוגר ואחראי כמותו! זה היה עניין רציני באמת. הוא פתח את פיו לדבר... סטייס הביטה, מרותקת, בהבעות שהתחלפו על פניו פעורות הפה של מר אדגר. הוא היה אדום כסלק ורועד, אבל היא יכלה לראות שהוא מכין את עצמו לזעום. עוד שניה הוא יפתח את הפה והיא תהיה גמורה בגרינווד.
"מיס ריצ'רדס," אמר לבסוף, בקול נשנק מעט, "אני חושש שא-אין לי ברירה אלא לדווח על האירוע הזה למנהל."
סטייסי נשמטה לאחור על השולחן. זהו זה; היא מזויינת לגמרי עכשיו. היא כמעט בכתה. להתפס עכשיו, אחרי כל הזמן הזה... "לא ניתן לסבול התנהגות כזו בשטח בית הספר... או בכל מקום אחר, למעשה. אם מישהו אחר היה נכנס.." סטייסי הביטה בו כשהמשיך לשצוף; חליפת הטוויד המקומטת; השפם האפור העבה; הגוף הנמוך, השמן... רק סיכוי אחד. היא הציצה בתרמוס שעל השולחן, אבל לא היה זמן בשביל זה עכשיו.
"מר אדגר," קטעה אותו, מוציאה את הציצים מהחזיה וחופנת אותם לעברו. המורה הפסיק לדבר ובהה בה בעיניים בולטות. "אוהב מה ש'תה רואה?" קולה היה נמוך וגרוני כשניסתה להשמע מפתה. מר אדגר יכול היה רק להתלעלע כשהביט בתלמידה הטינאייג'רית היפהפיה שלו חופנת ומעסה את הציצי המוצק שלה בשבילו. איזה ציצים יפים! הוא חש במשיכה עזה כשהזדקפה והתחילה ללכת אליו. עבר כל כך הרבה זמן! ידיו גירדו בתשוקה להושיטן ולחפון... בטחונה של סטייסי החל לחזור אליה כשראתה את תגובתו. המורה למתימטיקה הפסיק לנסות לדבר ובהה בריכוז בשדיה כשעיסתה אותם. ממשיכה לדבר בקול שקט ומפתה, נעה כלפיו לאיטה. "אני מתערבת שאתה רוצה לגעת בהם," הזמינה. "הם שלך, אם אתה רוצה." עכשיו היא כבר עמדה ממש לפניו. היא הרימה את הציצים למעלה, מציעה לו אותם. 'בבקשה', חשבה. 'בבקשה תיגע בי'. לאיטן, עלו ידיו ולקחו את הציצים המוצעים. היא הזיזה את ידיה משם כשהחל ללוש. למרות העובדה שלא חשה בגירוי (השפעת הסמים כבר חלפה), כפתה על עצמה להיאנח ולהתפתל כאילו ידיו על שדיה מלהיטות אותה. למעשה, שום דבר כזה לא קרה, אבל היא לא יכלה להניח לו לדעת שזה כך. בלי הסמים, ההשפלה שבסיטואציה היתה כמעט מהממת, אבל היא לא נכנעה לה; היא נלחמה על חייה בגרינווד, ותעשה הכל כדי שאדגר לא ידווח עליה. היא הולכת לתת לו את הזיון של החיים שלו! דניס זעם על חברו טים כשרץ לאורך אולם ההתעמלות הריק. אם הוא לא היה מבזבז זמן לחכות למזדיין הזה, הוא היה יכול להיות עכשיו עם סטייסי. כמו שזה קרה, טים לא טרח להודיע לדניס שיש לו תור אצל רופא אחרי השיעור, והוא לא יוכל לבוא לפגישה השבועית שלהם עם הכלבה. דניס היה צריך ללכת לבד. הוא האט להליכה כשנכנס למסדרון שהוביל לחדר המדריכים. הוא קיווה שסטייסי עדיין ממתינה. יותר טוב לה שתמתין. כשהתקרב ראה שהדלת פתוחה כדי חריץ; הוא פתח אותה והביט פנימה. סטייסי היתה שם, ללא ספק, אבל היא לא חיכתה. היא היתה רכובה על מר אדגר (המורה למתימטיקה!) שישב מאחורי השולחן. סטייסי פנתה החוצה, גבה מופנה למורה המזיע, כך שדניס יכול היה לראות את הכוס שלה שהחליק מעלה מטה על הזין הקשה של מר אדגר. הוא ראה את סטייסי כולה כשעלתה וירדה: פניה הסמוקות, המרחפות; ידיה, אחת מעסה בפראות את הציצים החשופים, שהיו כבר אדומים ושרוטים מרוב התעללות, והאחרת שלוחה לאחור ומקיפה את צוארו של מר אדגר לייצב את עצמה; רגליה הארוכות, החטובות, מכוסות רק חלקית בחצאית ההתעמלות הקצרה שלה, מתכווצות ומתרפות כשהניעו את גופה החטוב מעלה מטה על הזין המשפד של המורה. היא התחילה להשמיע קולות קטנים כשזזה. קו דק של רוק ברך מבין שפתיה המשורבבות וזהר על סנטרה כשנעה והתפתלה כמעולפת בתשוקתה. טיפות זיעה...
"מה הולך פה?" דניס קרע עצמו מהפעילויות בחדר הקטן ופנה לראות את טים ריד, שהיה איתו בשיעור הכיף. הא! מחייך, הביא דניס את אצבעו אל שפתיו והחווה לטים להציץ בחרך הדלת. חברו עשה כך וכמעט נחנק מהפתעה. סטייסי נראתה כמגיעה לשיא אורגזמה פרועה. היא התקשחה ונשענה לאחור, מרימה את רגליה באוויר ומקפצת על האיבר הפולש כשזה נכנס ויצא מהכוס הפועם. מאחוריה, תפס לה מר אדגר בציצים והחזיק חזק כשהעונג שחשה התפרץ בפיתולי גוף פראיים. כמה רגעים מאוחר יותר גמר גם הוא, יורה את מטענו ישר לתוך הכוס הנוטף שלה.
"אלוהים!" פיו של טד נפער כשראה מה קורה. הוא קפא בפתח כשסטייסי החליקה מחיקו של המורה התשוש על ברכיה לפניו. מסיטה את שיערה הבלונדי מפניה, ובולעת את הזין הרך שלו, מלקקת ומנקה. מר אדגר הצליח רק לשבת שם ולהיאנח ברכות בעוד השרמוטה הטינאייג'רית מעבירה לשון רכה על הזין והביצים שלו. ואז קרה הבלתי נמנע. לא מסוגל לשלוט בעצמו, השתעל טד. סטייסי העיפה את הפה מהזין של המורה, דופקת את ראשה בתחתית שולחן הכתיבה. מר אדגר זינק על רגליו, מהיר להפתיע עבור גבר כבד כמוהו, ויצא בריצה גמלונית מהחדר, פניו אדומות כסלק ומכנסיו עדיין סביב קרסוליו. טד ראה אותו בא וזז הצידה, אבל דניס הוטח לרצפה כשמר אדגר מיהר במסדרון, נעלם מטווח הראיה.
******
הנשיקה נמשכה זמן רב. כשנפסקה לבסוף, אשלי כבר לא בכתה. הבעתה היתה מוזרה. היא בהתה בנערה שסחטה אותה, עיניים מורחבות ופה פתוח מעט. מחזירה לה מבט, הכניסה קארן את ידה השניה לתוך חולצתה של אשלי ולציצים שלה. אשלי ניסתה להתרחק, אבל קארן החזיקה אותה קרוב אליה, מתחילה לעסות את שדיה בתוך חולצתה. הנערה השניה החלה לרעוד, אבל לא מחתה. שוב, משכה קארן את אשלי אליה לנשיקה. הפעם, חשב גארי שראה את אשלי פותחת את פיה בציפיה, אבל לא יכול היה להיות בטוח.
******
סטייסי התכווצה, כורעת, מנסה לשמור על דממה מתחת לשולחן הכתיבה. זרם שפיך דקיק זלג מהכוס שלה והתחיל לנזול על ירכה, אבל היא התהלמה. מי זה היה? מוטרפת, ניסתה לרכוס את כפתורי חולצתה וליישר את החצאית הקצרה. ליבה כמעט עמד מלכת כששמעה את הצעדים מתקרבים לשולחן. פנים הופיעו: דניס! סטייסי רעדה בהקלה; תודה לאל שזה מישהו שכבר ידע עליה. היא התחילה לצאת מתחת לשולחן, אבל דניס החווה לה להשאר במקומה. מה הולך פה? היא קפאה שוב כשצעדים אחרים חצו את החדר. טים? חייב להיות... לא, זה לא היה. ילד אחר... זה היה טד ריד, עוד תלמיד שלה, יושב בכסא בו ישב מר אדגר לפני דקה או שתיים.
"לך על זה," שמעה את דניס אומר. "היא אוהבת למצוץ." סטייסי הסמיקה בזעם. המזדיין הזה! היא התחילה לצאת שוב, אבל אז עצרה כשטד הוציא את הזין הקשה כמו אבן שלו מהמכנסיים. היא בהתה בו; טד היה תלמיד בגרינווד; אותו כן סופרים.
"נו כבר, שרמוטה," פקד דניס. הוא התכופף והפליק לה בתחת החשוף. "הבטחתי לחבר שלי מציצה." סטייסי חרקה בשיניה וניסתה נואשות לחזור למצב הגירוי בו היתה לפני כמה רגעים עם המורה, אבל לא נשאר כלום. האורגזמה העזה יחד עם ההלם שבלהתפס העלימו את השפעת הסמים. היא חשבה בערגה על התרמוס שעל השולחן; היא הצליחה ללגום ממנו כשאדגר הוריד את המכנסיים, אבל לא נראה שעכשיו יהיה לה סיכוי.
"סטייסי." דניס גחן והביט בה, "אני לא צריך לאיים עלייך, נכון?" גונחת בסלידה, התכופפה סטייסי והעבירה אצבעות עדינות על הזין. טד התנשף והתקשח כשהלשון הורודה הציצה והחלה ללקק את הראש. ידה השניה ירדה לכוס והתחילה ללטף, מנסה לחרמן את עצמה מספיק כדי לסבול את מה שעליה לעשות. שוב חשבה בערגה על התרמוס, אבל ידעה שגם אם תוכל להשיג אותו, יותר טוב לה לשמור את זה לאחר כך. היו לה את האחים שיפר באותו אחר צהריים. היא החליקה את שפתיה המנוסות על הזין המטפטף של טד והתחילה למצוץ לו ברצינות. זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן. מאחוריה, דניס התחיל לשחק לה בתחת...
*******
"את זוכרת את פיטר ג'נקינס?" שרון הביטה למעלה ממקום מושבה על המיטה, שם דיפדפה בגליון האחרון של הנשיונל אינקוויירר.
גארי ישב מול המחשב עם ספר מחזור ישן של גרינווד פתוח בחיקו. "הא?"
"ג'נקינס," חזר גארי. "פיטר ג'נקינס. הוא היה בי"ב כשאת היית בכיתה ט'." הוא פנה והושיטה לה את ספר המחזור, מצביע על תמונה מסויימת. "הבחור הזה. הוא יצא עם סטייסי כמה זמן, אבל היא גמרה איתו." "אוה... נכון. זה הבחור הזה שהשתכר כל כך במסיבת סיום השנה עד שהקיא על עצמו; הם היו חייבים להעיף אותו משם."
"זה הוא." גארי לקח חזרה את ספר המחזור והביט בתמונה. "הוא היה משוגע על סטייסי חודשים; ממש מקרה אבוד." שרון הביטה שוב בעיתון לרגע, ואז החזירה את תשומת ליבה לחבר שלה. בטח יש לו משהו בראש, אפילו אם לוקח לו כמה זמן להגיע לנקודה. גארי פשוט בהה בתמונה לרגע, בלי לומר כלום, ואז חזר לעבוד על המחשב.
"כן?" אולי הוא צריך קצת עידוד. "שום דבר מיוחד." הוא לחץ על מקש האנטר, שומר את עבודתו, ואז פנה אל שרון. "שמעתי שהוא עובד בפוינט הופ." שרון חיכתה בשקט להמשך. הפעם לא היתה צריכה לחכות הרבה. "פשוט חשבתי," הירהר בקול, מביט שוב בספר המחזור, "שאולי אנחנו קצת חמדנים, שומרים את סטייסי רק לעצמנו כאן בבייקרסוויל. לא יהיה יפה להפגיש אותו שוב עם אהבת העבר שלו מבית הספר... לפחות ללילה אחד?"
******
מספרים 53-56
המשחק נגמר, והשחקנים כבר מזמן התקלחו ויצאו מהבניין. ביף טאלבוט הוביל את ארבעת חבריו לחדר ההלבשה הריק. יחד, הם היו את קו ההתקפה הראשון של הגרינוודס בולדוגס, קבוצת הפוטבול של תיכון גרינווד. כשחקני התקפה, הם לא נבחרו בשל מהירותם, כשרונם או האינטילגנציה שלהם. לא; הם החזיקו בתפקידם בקבוצה בגלל גודלם. גובהו של הנמוך שבהם, בילי פקסטר - "בילי הקטן" - היה 1.85, ומשקלו מעט יותר מ110 קילוגרם. ירדו עליו לא מעט בקבוצה בגלל זעירותו. להיות שחקן קו התקפה, אפילו אחד טוב, לא היה עניין כל כך זוהר. זו היתה עבודה פשוטה, מהסוג ה"קרוב לאדמה". סוג הפוטבול שניצח משחקים בכוח גס, לא במאמצי סולו מדהימים. לכן, כל תשומת הלב... כל התשואות; כל הבנות הלכו לשחקנים ששיחקו בתפקידים אטרקטיביים יותר, כמו קווטרבקים ורסיברים. עד היום. מחייך את חיוכו הגדול, המטופש, פתח ביף לרווחה את הדלת לאחד הלוקרים הצמודים לקיר. "אלוהים אדירים!" סטייסי מיצמצה באור הפתאומי. היא היתה מכווצת בלוקר כבר כמעט שלוש שעות, מאז סוף המשחק כשבארי פאקרד החיש אותה לתוך חדר ההלבשה ממש כשהדקות האחרונות תקתקו בשעון המגרש. בארי לא "השתמש" בה מאז תחילת ינואר, כשהתחיל לצאת עם מישהי מבית הספר, אבל גם לא שכח את סטייסי. במיוחד אחרי שניל "הסביר" לו כמה דברים. בהתחלה, המחשבה שסטייסי הזדיינה איתו רק בגלל שהיתה חייבת דיכאה אותו קצת. ואז הוא התחיל לכעוס; הכלבה לא היתה מסתכלת עליו אם לא היתה חייבת! לפחות הוא יצא עם הת'ר עכשיו. ו, חשב בפילוסופיות, סטייסי היתה כזאת שרמוטה בימים אלה, כל כך שרמוטה, עד שלא באמת רצה לזיין אותה שוב. היא היתה סחורה משומשת. מי יודע על מה הכוס שלה נתקע? בכל מקרה, למרות שלא רצה אותה בשבילו יותר, תמיד אפשר לעשות טובות לחברים. סטייסי לא התלוננה כשאמר לה מה היא צריכה לעשות, לא שזה היה עוזר לה. הוא היה מוכן "להתעקש", אבל היא רק בהתה ברצפה והנהנה בשקט כשאמר לה מה היא הולכת לעשות; כל חמשת הבנים היו "בשר טרי" (המונח של שרון). כל זיון יקרב אותה לסוף המשימה. "תיכנסי," פקד בארי, פותח את הלוקר. "מהר." סטייסי היססה לרגע - הלוקר היה די קטן - אבל אז צייתה. מוודאת שהיא אוחזת היטב בבקבוק הקטן (יין אדום הפעם), התפתלה, הישבן קודם, לתוך הלוקר, מביטה החוצה. תלבושת המעודדת הקטנה וההדוקה שלה - חולצה ירוקה נטולת שרוולים וחצאית לבנה - עלתה על ירכיה, חושפת את הכוס העירום שלה לאוויר הפתוח. בארי, לא מצליח להתאפק, הושיט יד וליטף אותה שם, מכניס לה אצבע ומזיז אותה בתוכה. סטייסי עדיין לא שתתה מהיין, כך שהיא נרתעה ממנו. בארי לא שם לב. כמה שניות אחר כך, פסע בארי לאחור להסתכל. סטייסי היתה מכווצת באחורי הלוקר, כורעת על עקביה, כשירכיה פשוקות לרווחה. 'נראה טוב', חשב. 'רק עוד משהו קטן." "חכי רגע," מילמל, יוצא מתחום ראייתה של סטייסי. סטייסי חיכתה בעצבנות. המשחק כבר בטח נגמר. בכל רגע הם יכולים...
"הנה." בארי חזר עם כמה מוטות מחדר המשקולות. הוא הסיר את המשקולות עצמן, כך שנותרו רק מוטות קצרים של מתכת נוצצת. "אני יודע כמה את חרמנית," מילמל, גוחן קדימה, "לא רוצה שתרגישי בודדה כשתחכי פה." הוא הושיט יד מתחת מפשעתה והכניס באיטיות אחת מידיות המתכת לכוס שלה. סטייסי ייבבה וניסתה להתרחק, אבל המוט הכסוף נכנס במהירות עד שעשרים סנטימטר ממנו נעלמו מהעין. בארי ייצב את הבסיס על רצפת הלוקר. סטייסי ניסתה להתרומם, אך לא יכלה לעלות יותר מסנטימטרים ספורים עד שראשה נתקל בתקרת הלוקר; היא היתה משופדת היטב על הידית. מגחך, נתן לה בארי את הידית השניה. "זה בשביל הפה שלך," הסביר לה. "כשהחבר'ה שלי יפתחו את הלוקר, אני מצפה שתאכלי את זה כמו שמצצת לי את הזין לפני כמה חודשים." סטייסי הביטה מעלה אליו ממקומה בלוקר, עיניה דומעות בהשפלה. "אם לא," המשיך ללא רחמים, "אני אצטרך להתלונן בפני שרון." הוא גיחך אליה שוב. "ואת זה אנחנו לא רוצים, נכון?" דמעה זלגה במורד לחיה של סטייסי כשהנהנה. "מה עם איזו הדגמה קטנה?" הציע בארי. סטייסי היססה לרגע, אבל אז הביאה את הידית אל שפתיה והתחילה ללקק ולמצוץ אותה. היא עצמה את עיניה כשעשתה זאת, מנסה לדמיין שזה זין אמיתי, שהיא היתה במקום אחר ולא... פלאש! עיניה של סטייסי נפערו. בארי עמד מולה עם מצלמת פולארויד. הוא צילם עוד תמונה כשבהתה בו באימה ואז הוריד את המצלמה. "נראית טוב." הוא צחק. סטייסי האדימה, אבל המשיכה למצוץ את הידית ברעבתנות כפי שהורה לה. עדיין צוחק, טרק בארי את דלת הלוקר ונעל אותה. בפנים, הוציאה סטייסי את הידית מפיה וניסתה להגיע אל התרמוס, מעווה פנים כשהתנועה גרמה לידית שפלשה לה לכוס להכנס מעט עמוק יותר. סטייסי נשארה בלוקר במשך שלוש השעות הבאות לפני שביף ושאר אנשי קו ההתקפה הגיעו. היה די חם בחדר ההלבשה, במיוחד כשהבנים התקלחו, ובתום שלוש השעות היה כל גופה לח מזיעה. חצאיתה היתה מגולגלת על מותניה, וחולצת תלבושת המעודדת, לא כזאת צנועה מלכתחילה, היתה עכשיו דבוקה אל פלג גופה העליון, מציגה בבירור את פטמותיה הקשות כאבן. היא גמרה את רוב היין מהתרמוס, בעיקר כי היתה פשוט צמאה, והיתה חרמנית באופן בלתי נסבל. יותר מפעם אחת במהלך שהייתה בלוקר התפתתה להושיט יד ולגעת באחד הזרגים שצפו בפיתוי בשדה ראייתה המוגבל (היו חריצי אוורור בדלת), אבל ההגיון - ומנה נכבדה של פחד - ניצחו. ועדיין נותרה לה מעט גאווה. ההשתרמטות שלה עדיין לא היתה נחלת הכלל בגרינווד, והיא ניסתה נואשות לשמור זאת כך. רק עוד חמישה עשר בנים להזדיין איתם, או משהו כזה. כך שבסופו של דבר התפשרה על לעלות ולרדת על הידית החלקלקה כעת שבארי דחף לה בכוס. כשעשתה כך והתפתלה ככל יכולתה, הצליחה להגיע לכמה אורגזמות קטנות במהלך שלוש השעות בהן שחקני נבחרת הפוטבול התקלחו והחליפו בגדים, בלי לדעת על קיומה. ברגע מסויים חששה שאנחותיה יסגירו אותה, אבל לא הצליחה להפסיק לעלות ולרדת על ה"זין" המתכתי. כך שבמקום זה, דחפה את הידית השניה בפה והתחילה למצוץ, מחניקה כך היטב את הרעשים שאולי השמיעה. שלוש שעות חלפו לאיטן...
"אלוהים אדירים!"
סטייסי ריצ'רדס מיצמצה אל שחקני הפוטבול מתוך הלוקר. מדי המעודדת שלה היו דבוקים לגופה. הכוס שלה, מוצג לראווה בבירור בין ירכיה הפשוקות, מצץ ברעבתנות את מוט המתכת הנוצץ שבתוכה. ידיה אחזו במוט אחר - של משקולות, הבין ביף - מכניסות ומוציאות אותו מפיה, בין שפתיה הנוצצות והרטובות. צמיד המזל שלה צלצל בשקט כשנעה מעלה מטה על מוט המתכת, גונחת כל הזמן בשקט. ביף קרע את עיניו מהמראה המדהים ופנה אל חבריו הנדהמים כמוהו. "חבר'ה," הכריז, "אני מגיש לכם את... סטייסי ריצ'רדס. היא שלנו להערב."
"ג'יזס." הם לא יכלו להאמין. סטייסי ריצ'רדס; הסטייסי ריצ'רדס שטופפה ביהירות לעיניהם כבר שלוש שנים; הסטייסי ריצ'רדס שהתגרתה בהם, אבל יצאה רק עם קווטרבקים וכוכבים אחרים; הסטייסי ריצ'רדס של חלומותיהם. ביל נע קדימה ראשון, מגיע ללוקר. "חכה," אמר לו ביף. בארי השאיר לו כמה הוראות.
"רק שניה אחת." ביף נע לפנים והביט מטה אל סטייסי. היא הביטה בו חזרה, דמעות השפלה בוערות בעיניה הגדולות, הירוקות; דמעות השפלה... ועוד משהו. הוא הושיט יד ולקח ממנה בעדינות את הידית שמצצה. היא גנחה בשקט, אבל לא התנגדה כשהוציא אותה מפיה.
"סטייסי," אמר בקול נמוך, "יש משהו שאת רוצה לומר?" למרות מה שבארי אמר לו, ביף עדיין לא יכול היה להאמין שהיא ממש תגיד את זה. הוא הופתע פעם נוספת. "תזיינו אותי," היא גנחה, עיניה נעצמות כשהכניסה את הידית השניה עמוק יותר ויותר לכוס הנוטף שלה. "אני צריכה את הזין שלכם." זה הספיק לבנים, והם נעו קדימה. ביף, בכל אופן, עצר בעדם שוב. עוד דבר אחד...
"מה אומרים?" שאל את הנערה הנואשת. היא הביטה בו שניות מספר, אבל אז הסיטה את עיניה, נמנעת מלפגוש את מבטו.
"בבקשה..."
"מה? לא שמעתי."
סטייסי הביטה בו והמשיכה. "בבקשה," אמרה, קולה רם יותר. "בבקשה תזיינו אותי. אני צריכה את כולכם. אני צ-צריכה את הזין שלכם בתוכי. בבקשה תזיינו אותי... ב-בבקשה תשפיכו לי בפנים. בבקשה..." וזה מה שהם עשו.
תגובות מישראבלוג:
נועם , 08:31 26/3/2006:
יש קצת חשק שהיא תחטיף לילדים הקטנים והמעצבנים משיעורי הכיף.
