"... הוא גנח, מתחיל לגמור ללא ספק, כי אן הרחיקה באלימות את פיה מהזין שלו וניסתה לפנות הצידה. ביל תפס אותה מהשערות והחזיק אותה במקום, נתזי השפיך הארוכים שלו נוחתים על פניה, שיערה, הסוודר שלה.... פורר את הקוק בסכין הגילוח וסידר אותו לשורה. הוא הוסיף עוד אחת, ואז שלישית. כשחזרה, חייך והושיט תה את המראה ביד אחת, וקש בשניה. "הנה לך, אנני. עבודה טובה - הוספתי עוד שורות, את כזאת מוצצת קטנה ונהדרת."
25/08/2006 15:16:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
והפעם, חתלתולותי היפות, מצאתי עצמי בין המצרים – מחד, אמרתי שאתרגם רק אלפיים או שלושת אלפים מילה בשבוע, ובמה שחשבתי לתרגם מהסיפור הזה – וריאציה אחרת על סחטנות-בית-ספר-תיכון – יש משהו כמו שמונת אלפים, כך שהייתי אמור לחלק אותו לשלושה פרקים, נכון? אבל, מה לעשות, לו הייתי עושה כך היה הפרק הראשון מאבד כל פוטנציאל-גמירה-סביר ומותיר אתכן, קוראותי החביבות, וחרס בידכן. מה עשיתי, איפוא? אזרתי כוחי כארי ותרגמתי שני חלקים בבת אחת, חמשת אלפים מילה בערך – והרי לכן. בפתיחה הדרמטית למדי יש מציצה-לא-מרצון אחת כבר בהתחלה, ואז קצת חירמונים, ואז מתחילה הסחטנות שעוד תתגבר בפרק הבא ועתיר הפעילות. איני בטוח אם אתרגם עוד חלק אחד או שניים, שכן הסיפור הופך רומנטי להחפיר - בגלותו את ערוותן של הזיות הגיקים לשלוט-במלכת-הכיתה-בסחיטה-ואיומים, אשר בחובן נסתר, במקרים רבים, רצון מכמיר-לב שהיא, היפהפיה, הכלבה המתנשאת, החלום-חסר-הסיכוי, תאהב אותם באמת.
m/f nc m/f nc?
פרק 1 - אן מעפילה להר
אן מקפי היתה אחת הנערות האלה שאתה חולם עליהן, ולעולם אינך משיג אותן. היא הסתובבה עם חבורת המקובלים, שהיתה תערובת של אתלטים, תלמידי מכינה לקולג', וכוכבי מועדון הדרמה. יכולת לראות אותם בארוחת הצהריים, מחסום בלתי נראה מפריד בינם לבין ההמון. כולנו שנאנו אותם. כולנו רצינו להיות הם. הם היו האליטה שצפה בקלילות טבעית שכזו בכל בית ספר תיכון.
אן מקפי היתה המלכה שלהם. היא כיכבה בתפקיד הנשי הראשי כמעט בכל מחזה שהציג בית הספר. היא יצאה עם כוכב נבחרת הפוטבול (אני יודע, זה נשמע כמעט מוגזם, אבל ככה זה היה) והסתובבה עם אלה שכבר-עשירים-ויהיו-עוד-יותר. משפחתה גרה לרגלי הגבעה בבית שהיה כמעט ארמון. היה לה הכל, והיא היתה יפהפיה.
היופי שלה היה מהסוג הקליל, נטול המאמץ. שיערה החום הקצר, נאה ורענן, מסגר פנים שדמו כמעט בדיוק לאלה של אודרי, בתו של בעל המלון בסדרה 'טווין פיקס' (אני אומר זאת עכשיו, למרות שזה קרה, כמובן, הרבה לפני שהסדרה שודרה). גופה, תמיד עטוי בגדי צמר וטוויד יקרים, התברך בפרופורציות מושלמות. שדיה המוצקים והגבוהים נראו כמו המודל לפיו מעוצבים כל השדיים האחרים. ישבנה העגול, השרירי, נכנע ונמעך רק מעט כשהתיישבה על כסא. היתה לה יציבה זקופה ויפהפיה ומניקור מושלם בידיים. היא היתה, מכל בחינה אפשרית, בובה קטנה ומושלמת. והיא ידעה את זה.
יש אנשים שיכולים לדכא אותך בלי מילה - באופן בו הם מסתכלים בך, או נמנעים מלהסתכל בך; או פשוט באופן בו הם נושאים את עצמם. אן היתה דוגמה מושלמת. היא היתה טובה מאיתנו, נדמה שאמרה בלי מילים. היא היתה צפה במסדרונות, זקופה ונבדלת, פניה כמסיכה מבודדת, עד שגילתה חבר אחר באליטה והבעתה התחלפה בחיוך שכולו חמימות.
במשך רוב כיתה ט' סבלתי מקראש הרסני וסודי למדי על אן. לא הייתי, כמובן, חלק מחייה. לא הייתי חנון, אבל חברי ואני היינו פשוט חלק מההמון. נראיתי טוב למדי, בנוי יפה ונאה, או לפחות הבנות שיצאו איתי אמרו לי כך, אך לא היה בי הזוהר הקסום שהתיר מעבר לחוג גבוה יותר. אן מעולם לא הביטה בי, לא פגשה את עיני. צוותנו כזוג בניסויי הכימיה, ואיכשהו היא עדיין הצליחה להמנע מכל מגע. כמה פעמים ניסיתי להתבדח או לפתוח בשיחה, אך אדישות מוחלטת קידמה את פני. זה היה נורא.
בשביעית כבר הייתי די אחרי כל זה, בכל אופן. נהניתי מקיץ מוצלח למדי, מן הבחינה המינית, עובדה שהגבירה את בטחוני העצמי עד כדי כך שלא הייתי זקוק עוד לאן מקפי. אוה, עדיין התפעלתי מרגליה הארוכות והנהדרות בימים שלבשה חצאית, ועדיין הנחתי לעיני לנדוד על שדיה כשמזג האוויר היה חם והיא לבשה חולצות משי, אבל האובססיה היתה מאחורי. הכל השתנה, בכל אופן, כשגיליתי שאן מנהלת חיים סודיים.
זה היה בתחילת השביעית. נהגתי לפסגת הר ארווין, שהיתה איזור מזמוז פופולארי בין תלמידי התיכון. עבדתי על פרוייקט עבור החוג לצילום, ונסעתי כבר כמה פעמים לפארק ארווין כדי לצלם תמונות בחשיפה ארוכה, בהן נראים הכוכבים נעים בשמים; צלמים חובבים עושים זאת בדרך כלל. לא רציתי להיראות ליד מגרש החניה עם מצלמה, כי שם חנו המתמזמזים, ואף אחד לא ישמח יותר מדי לראות אותי מקפץ שם עם הניקון שלי. לקחתי בעצמי כמה בנות לשם, וידעתי שהם יתעצבנו.
אז הלכתי במורד לקרחת יער קטנה שהכרתי, שם תכננתי להציב את החצובה ולצלם. המקום היה חסוי למדי ממגרש החניה ומהכביש, דבר שהיה חשוב לי כי פנסי מכונית חולפת היו הורסים לי את התמונה. כשהתקרבתי לטווח שמיעה מקרחת היער, שמעתי קולות נמוכים.
"שיט," לחשתי לעצמי. מישהו משתמש במקום שלי - לא ידעתי שמישהו יודע עליו בכלל. לקחתי את לינדה סנורט לשם לזיין אותה, ולא דאגתי כי הייתי בטוח שיש לי פרטיות. עכשיו ידעתי שלא. התגנבתי בשקט והצצתי מאחורי עץ עבות.
זו היתה אן מקפי, עם ביל ארנולד. הייתי המום לגמרי; ביל היה ידוע כפושע של בית הספר. הוא לבש חולצות של רוק כבד, מגפיים צבאיות, וליוויס קרועים כמעט כל הזמן. הוא היה מהסוג ממנו אן מקפי תתרחק כמו ממחלת הדבר, ועדיין הנה היא איתו, בלילה, במיקום מאוד אינטימי.
שניהם כרעו גחונים מעל דבר-מה, ודיברו בטון מהוסה. לא הצלחתי להבין בהתחלה מה הם עושים, ואז ביל הדליק נר קטן. ראיתי מראה קטנה על העשב, וסכין גילוח נוצץ מונח עליה. אהה, חשבתי: קוקאין. עכשיו הכל נראה הגיוני; אן אהבה קוק (אוקיי, זה היה מפתיע, אבל לא מטורף) וביל היה ללא ספק המקור הסביר ביותר לסמים בבית הספר.
לא יכולתי להבין מה הם אומרים, אבל ביל נראה כזומם מזימות. אן נראתה לחוצה מאוד כשבהתה בקוק שהוא סידר בשורה על המראה. הוא עשה את השורה, ואז התיישב, צנצנת הקוק שלו בידו, ונעץ בה עיניים. לבסוף, בודאי מתוך תסכול, התגבר קולה עד ששמעתי אותה.
"נו כבר, בוב. תסדר לי שורה. אמרת שתיתן לי." היא עדיין שמרה על הבעת העליונות שלה, אבל היה רעד של ייאוש בקולה, שאמר לי שהקוק לא היה דבר של מה בכך עבורה.
"אולי אני אתן לך. מה תעשי בשבילי, אנני?" שאל ביל, בוהה בה.
"לך תזדיין!" אמרה אן והביטה הצידה.
ביל גיחך. "כן, זה בערך מה שהיה לי בראש. כוס בשביל קוק. לא דיל גרוע, כשאת חושבת כמה החרא הזה עולה. בטח יש לך כוס קטן..."
היא פנתה אליו בחדות, אך זעמה גרם לה להנמיך את קולה ללחישה ולא יכולתי לשמוע מה היא אומרת. הם דיברו בשקט זמן מה, ונראה היה לי שמתנהל משא ומתן כלשהו. הם הגיעו להסכם, ואן אמרה "אלוהים, איזה חרא אתה. אוקיי, בסדר, בוא נגמור עם זה כבר."
ביל התרומם על מרפקו וחייך שוב. "אבל את צריכה להוציא אותו." כשנראה שהיא עומדת למחות, הוסיף "או שאין לנו עסק, אנני."
"תפסיק לקרוא לי ככה," היא אמרה, מנסה להשאר מלכה. אבל היא הושיטה יד, פתחה את הרוכסן שלו והוציאה את הזין, שהיה קשה כמו מוט.
לא יכולתי להאמין שזה קורה, למרות שהיה ברור שהוא רוצה איזשהו סוג של סקס ממנה. הזין שלו היה ממוצע באורכו, אבל עבה, עם כיפוף קל לקראת הקצה. היה לו מראה חבול מעט שנגרם משימוש תכוף. היא אחזה בו בקלילות בימינה והתחילה לאונן לו.
ביל גנח, ואז התחיל לפזר מעט קוק על המראה ביד אחת, תומך בעצמו בשניה. כשגחנה לפנים לקחת את המראה, עצר בעדה.
"עשית לי ביד הכי גרוע שעשו לי בחיים, אנני. או שאת נכנסת לקטע, בייב, או שאין שלג."
היא נראתה מוכה ונבוכה, אבל התחילה לעבוד ברצינות, נוגעת לו בזין בשתי הידיים. ביל נהנה בבירור ממה שעשתה לו, אבל יכולתי לראות בפניו שלא יסתפק בכך.
הייתי מגורה ביותר, מסתכל במלכה המתנשאת הזאת עושה ביד לבריון של בית הספר. לא יאמן, אבל הנה היא שם, חצאית צמר יקרה וסוודר קרדיגן, על הברכיים עם זין מכופף ביד, מלטפת אותו. ברור שהיא כבר עשתה ביד מקודם, מה שלא הפתיע אותי - כל הבנות מהסוג שלה בטח עושות את זה.
חייכתי לעצמי כשנזכרתי בניקון התלויה סביב צווארי. מודה לכוכב המזל שלי שהביא אותי לכאן עם מצלמה, ואחת בלי מנוע מרעיש, התחלתי לצלם לאיטי, עוצר בעצמי לבל אבזבז יותר מדי פילם. אור הנר הספיק לצרכי די והותר, סרט הצילום היה מהיר.
קליק - אן עושה ביד לביל
ביל עצר בעדה שוב, והיא ללא ספק חשבה שהיא עומדת לקבל את הקוק שלה, כי ניכר בה שחשה רווחה. אבל הוא לחש לה משהו והיא קמה, הפנתה אליו את גבה, וצעדה כמה צעדים בזעם משם והלאה.
"די כבר, אנני," אמר ביל, מתגרה בה. "זה פייר. מציצה על שאיפה. תני לי ת'פה ותקבלי לאף. חוץ מזה, את עושה ביד כמו איזו מוצצת." הוא צחק, משועשע מבחירת המילים שלו. "אני מתכוון, כמו אחת שלא מוצצת. היי, זאת בדיוק הבעיה!"
גיחוך הבוז שלו היה מגעיל, אבל אהבתי את זה.
קליק - ביל עומד עם הזין בחוץ, אן פונה להביט
"אם אתה חושב שאני אכניס את... הדבר הזה לפה, אתה משוגע." עיניה דילגו בין הזין העומד והמראה עם הקוק על הדשא מאחוריו.
פניו של ביל לבשו לפתע ארשת רצינית. "תעשי בשכל, אנני. לאף אחד אין את הקונקשנים בקוק כמו שיש לי, ואת צריכה. חוץ מזה," אמר, מצמצם את עיניו, "אנחנו לבד פה. אני יכול להשכיב אותך על האדמה ולזיין לך את הצורה אם בא לי. למצוץ קצת לא יהרוג אותך, ואני מבטיח לתת לך את הקוק אחר כך. אני אעזוב לך את הכוס במנוחה." הוא נגע בזין ביד אחת כשדיבר, שומר עליו קשה.
קולה רעד מאוד עכשיו. "נו כבר, ביל... בפעם הבאה..."
"עכשיו," הוא קטע אותה. "עכשיו את יכולה לפתוח את הפה המתוק הזה שלך או שנריב ונראה מי יותר חזק. לא אכפת לי. ככה או ככה, את תקבלי את הקוק ואני אגמור."
הוא נראה רציני לחלוטין. אן בודאי ידעה שנלכדה בפינה. שקלתי לרגע לצאת מהצללים ולהציל אותה - ביל היה בריון, אבל הייתי גדול ממנו במידה ניכרת. אולי היא תגמול לי על אבירותי. ואז זכרתי את כל מבטי הבוז שנעצה בי כל השנים...
קליק - אן כורעת לפני ביל
קליק - אן לוקחת את הזין של ביל בפה
ביל התחיל להניע את אגנו הרזה כמעט מייד כשאן לקחה את הזין הזימתי שלו בפה הקטן שלה. היא נראתה כמי שיש לה נסיון מסויים, אך לא רב. היא הניחה לו להכניס ולהוציא את הזין העקום שלו, מסתירה את שיניה בשפתיים, אבל לא ראיתי שום פעולת לשון, והיא לא הזיזה את הראש בעצמה, סימנים שמעידים על מוצצת טובה. כמו לינדה סנורט. לא נראה שאכפת לביל. צילמתי חמש תמונות בהן נראית אן עם כמות שונה של הזין שלו בפיה, ואז הוא גנח, מתחיל לגמור ללא ספק, כי אן הרחיקה באלימות את פיה מהזין שלו וניסתה לפנות הצידה. ביל תפס אותה מהשערות והחזיק אותה במקום, נתזי השפיך הארוכים שלו נוחתים על פניה, שיערה, הסוודר שלה.
אחרי שסיים לגמור - נושא לשתי תמונות טובות במיוחד לאוסף; אן עם שפיך עף לכיוון פניה, אן עם שפיך תלוי לה מהסנטר - גיחך ושיחרר אותה. היא חטפה את ארנקה ונכנסה בין השיחים, יורקת ומנקה את פניה בקלינקס.
כשהלכה, ביל התחיל לפורר את הקוק בסכין הגילוח וסידר אותו לשורה. הוא הוסיף עוד אחת, ואז שלישית. כשחזרה, חייך והושיט תה את המראה ביד אחת, וקש בשניה.
"הנה לך, אנני. עבודה טובה - הוספתי עוד שורות, את כזאת מוצצת קטנה ונהדרת."
היא נעצה בו מבט זועם, מסרבת לקש. היה לה אחד משלה - סימן שהיא קוקהד אמיתית - והיא פנתה הלאה ממנו, התיישבה, ועשתה את השורות.
קליק - אן מסניפה קוקאין כשביל עומד מאחוריה, זין מתכווץ, רטוב בידו.
קליק - אן מחייכת אל המראה, ביל סוחט את הזין מאחורי ראשה.
קליק - אן מסניפה עוד שורה כשביל מטפטף את טיפות הזרע האחרונות על שיערה, היא לא שמה לב בערפל הקוק.
כשהסתיימה העסקה, אן מיהרה מאוד להסתלק משם. היא בודאי חששה שהוא ינסה לאנוס אותה בכל זאת, אבל ביל היה ללא ספק מסופק עד כדי חוסר עניין. הוא הוציא בירה מתיק הכתף שלו ולגם לגימות גדולות בעודו משחק עם עצמו. הוא לא הקדיש לה תשומת לב כלשהי כשאספה את הדברים שלה. פתאום קלטתי שאני עומד בשביל בו היא עומדת לעבור. התכופפתי במהירות בחשיכה - היא עברה חצי מטר ממני בלי לשים לב. הבושם שלה היה כמעט חזק מספיק כדי לכסות על ריחו של ביל, למרות שלא ממש מספיק. כל הסצינה גרמה לי לזקפה פועמת וגרמה לי לחוש מעט שלא בנוח, כורע כך בג'ינס ההדוק. מייד כשיצאה מטווח עין מיהרתי למכונית ונסעתי הביתה.
פרק 2 - רואים מה מתפתח
בלי חדר חושך בבית, ועם בית הספר סגור עד יום שני, הסתרתי את הסרט השחור לבן יקר הערך שלי במקום בטוח וניסיתי לגרום לזמן לחלוף מהר. צילמתי את התמונות ביום שישי בערב, ובשבת היה לי דייט עם תרזה מילס. חשבתי לבטל, כי דעתי היתה כל כך מוסחת, אבל אז נזכרתי איזו הסחת דעת נעימה תרזה יכולה להיות, ולקחתי אותה לאגם.
תרזה היתה קתולית, כך שהגבולות שלה היו נוקשים למדי, אבל היו לה ציצים יפים והיא נתנה לי ללטף וללקק אותם כשעשתה לי ביד. כל מה שיכולתי לחשוב עליו כשהיא שיחקה לי בזין היה הזין של ביל ארנולד בפה של אן מקפי. ביקשתי מתרזה למצוץ לי בעבר והיא סירבה, אבל ביקשתי שוב. הסירוב שלה, כמה שהיה מתוק ("הייתי מתה למצוץ את הזין היפה הזה בשבילך, אבל הוא גדול מדי לפה הקטן שלי") הוסיף לתסכולי. רציתי לדמיין שזו אן מוצצת לי. נו טוב. אמרתי לה שאני עומד לגמור והיא הגבירה את הקצב וקירבה צרור קלינקס לקצה לקלוט את הזרם. נערה כל כך מעשית. שיחקתי לה בציצים ונישקתי אותה צרפתית, שני דברים שלעולם לא נמאס לה מהם, והיא עשתה לי ביד שוב בערך שעה אחר כך. זה היה דייט נחמד, שלא עשה הרבה לפוגג את מתיחותי הנעימה. כל מה שרציתי היה לפתח את הסרט הזה.
יום ראשון הזדחל לאיטו, ובקושי ישנתי אותו לילה. הלכתי לבית הספר מוקדם ככל שיכולתי, ממתין לחדר החושך שייפתח, ודילגתי על שיעורי הבוקר שלי. הייתי מודע לכך שחיפזון עשוי להרוס את הסרט הזה, שאין לו מחיר, כך שכפיתי על עצמי להאט במתכוון. נכנסתי לתא החשוך [בניגוד לשאר חדר החושך, המואר באדום, בתא החשוך החשיכה מוחלטת כדי לאפשר פיתוח נגטיבים], וטענתי את מיכל הפיתוח בסרט. אצבעותי החליקו פעמיים - לטעון סרט ביד זה לא הדבר הקל ביותר גם בנסיבות הטובות ביותר - אבל בסופו של דבר הכנסתי את הסרט למיכל ופיתחתי אותו בתשומת לב הגובלת בפאניקה באשר לזמן ולטמפרטורה.
הנגטיבים היו מושלמים. הם היו כל כך צלולים, כל כך ברורים. לא יכולתי להאמין במזלי. ידעתי כמה מסוכן להדפיס תמונה כלשהי כשמדריך או סטודנט עלול להציץ בכל רגע לראות מה אני עושה, אבל חדר החושך היה ריק למדי והייתי חייב להכין לפחות הדפס מגע [תמונה גדולה המכילה את כל הפריימים בסרט].
הנחתי לנגטיב להתייבש, ואז חתכתי אותו לרצועות של שש תמונות. הנחתי אותם על גליון ועשיתי הדפס מגע. פיתחתי אותו עם הפנים למטה, כמה שזה היה מעצבן, וקיבעתי וייבשתי אותו באותו אופן. לא הסתכלתי בו עד שעמדתי לבד בתא בשירותי הבנים.
איזה אוצר. הבעת הריכוז של אן כשליטפה את הזין. שפתיה היפות של אן מתוחות על הראש העבה, הכפוף, של הזין. עיניה המושפלות ותנוחתה הכנועה כששפיך מטפטף מסנטרה. הוצאתי את הזין וגמרתי בארבע תנועות איטיות. אם זה רק היה יכול להיות הזין שלי, חשבתי. אם הוא רק היה משכנע אותה להזדיין איתו, או אפילו רק להתפשט - הייתי מת שיהיו לי תמונות של הציצים והכוס האלה...
ברוגע המלווה אורגזמה טובה, הבנתי שאני יכול להכנס לצרה רצינית אם מישהו יראה את התמונות האלה. כמובן, לא היה שום דבר לקשר אותן אלי אלא אם ימצאו ברשותי, ועדיין...
ואז חייכתי. אני חושב שחייכתי את החיוך הכי גדול שחייכתי בחיים. אני אכנס לצרות? זה כלום לעומת הצרות שאן תיכנס אליהן. היא היתה בידיים שלי. איך שהיא היתה בידיים שלי. יקום רחב וחסר גבולות של אפשרויות נפתח בפני. היו לי תמונות שלה לוקחת קוק ומוצצת לאיזה חלאה. "אה, מסתורי החיים המתוקים, לבסוף מצאתיכם", אמרתי לעצמי בשקט. [מי שראתה את פרנקנשטיין הצעיר, בודאי זוכרת את הגיבורה היפהפיה שרה את הפראזה הזו כזמרת אופרה, כשקיבלה זין מפרנקנשטיין גופא] כזו תחושה חמימה לצפות לעתיד, כשאוצרות עונג שכאלה משתרעים בפני.
מיהרתי חזרה לחדר החושך ועשיתי עוד הדפס מגע, מסוכן כפי שזה היה, ואז הכנסתי את הנגטיבים והדפס אחד למעטפה והלכתי הביתה בהפסקת הצהריים להחביא אותה במפזר האוויר שבחדרי. אבל לא החבאתי את ההדפס השני. היו לי תוכניות גדולות בשבילו.
כתבתי על גבו החלק: "אן היקרה. התמונות האלה יופצו למשטרה, להורים שלך, ולתלמידי בית הספר אם לא נוכל להגיע להסכם. דמייני מאות עותקים של הזין של ביל ארנולד בפה שלך, של השפיך שלו על הפנים שלך, מופצות בכל בית הספר. דמייני תמונות שלך מסניפה קוק נשלחות למשטרה. דמייני שעותק של תדפיס המגע הזה מוצא את דרכו למשרדו של אביך, או הביתה לאמא. אם ברצונך להמנע מכל זה, פגשי אותי במזנון הדגים והצ'יפס בקניון סנדרסון היום אחרי בית הספר. נוכל לדון בתנאים. אל תדאגי, אני אדם סביר, אבל אל תעלי בדעתך לרגע שאני מרמה. אין לי מה להפסיד אם אפרסם את ההדפסים היפים שעשיתי."
קיפלתי את התדפיס לארבע והכנסתי אותו למעטפה עליה כתבתי "פתחי כשיש לך פרטיות!". חזרתי לבית הספר, דילגתי על עוד שיעור, ואז - כשהייתי בטוח שאיש לא צופה בי - הכנסתי את המעטפה ללוקר שלה. היא נתקעה לרגע ונבהלתי קצת, אבל קצת תנועות קדימה ואחורה הכניסו אותה פנימה.
חיכיתי עד לצלצול הבא, ואז עמדתי הרחק משם, צופה בלוקר של אן מבעד לעדשה הטלסקופית. התלמידים שהמו ורעשו בהפסקה העניקו לי מחסה מצויין, ואחרי שתי דקות ראיתי אותה מתקרבת ללוקר. היא נראתה ממש כמו תמיד, מתנשאת ומעל כולם. לא יכולתי להאמין שדבר כה משפיל כמו זה שקרה לה לא שינה את גישתה, אבל היא עדיין היתה "מעל כל זה".
רק לעוד כמה רגעים, אן, חשבתי.
היא פתחה את הלוקר והמעטפה נפלה לארץ. בודאי התנשפתי לרגע כשנערה אחרת הרימה אותה, הביטה בה ונתנה לה. היא אמרה משהו שבודאי נועד להיות משעשע, אבל אן הקפיאה אותה במבט סנובי והנערה התרחקה. אן קראה את המעטפה, סגרה את הלוקר, והלכה לשבת במדשאה שהקיפה את מוט הדגל. מוודאת שאין איש בקרבתה, פתחה את המעטפה ואת קיפולי ההדפס. היא בודאי פתחה אותו מצד התמונות, כי פניה הלבינו ועיניה נפערו כצלחות, והיא הצמידה את הדף לחזה מייד כדי להסתיר את הצד עם הצילומים. היא הביטה שוב סביב, לחוצה מאוד, ואז שמה לב שכתוב משהו בצד האחורי. היא דחפה את ההדפס למעטפה שוב בלי לקרוא אותו, ורצה לשירותים, נראית מעט לא טוב.
גיחכתי לעצמי. אן היתה רחוקה כעת מלגלות עליונות, כושלת בטירוף לבית השימוש, אוחזת בצילומי סקס של עצמה. ידעתי שהיא עומדת לקרוא את הפתק, להסתכל שוב בתמונות באי-אמון. ידעתי שהיא מפוחדת וסובלת, ובמחשכיו האפלים ביותר של ליבי זה היה נעים לי מאוד. היא היתה, אני מתאר לי, סמל לכל האליטות שיש, בשבילי. היא ייצגה את כל הדברים שאנשים רגילים לעולם אינם זוכים לקבל. ובכן, הפעם זה עומד להיות שונה. מאוד, מאוד שונה.
פרק 3 - מודוס ויוונדי
ישבתי בתא אחורי והזמנתי קערית צ'אודר אדום. הייתי מעט עצבני - עימותים מעולם לא היו הצד החזק שלי - אבל משהו באיכות האירועים הוציא ממני את הצד האכזרי, נטול המעצורים. בנסיבות רגילות הייתי מתקשה לדבר בנוכחות מישהי כמוה. עכשיו אני הייתי בשליטה, ושום דבר לא יוכל לשנות את זה.
היא נכנסה למזנון בערך חמש דקות אחרי הצלצול - אני מתאר לי, כי לא הגעתי לשיעורים גם אחרי הצהריים. שיעשע אותי לחשוב שהיא בודאי מיהרה מאוד כדי להגיע כל כך מהר אחרי תום הלימודים.
היא הביטה סביבה במזנון, אבל רוב השולחנות היו ריקים. זה היה בעיקר מקום של צהריים וערב, וידעתי שהוא יהיה ריק למדי לפחות עוד שעתיים. לבסוף היא איתרה אותי. הרמתי את המצלמה לעברה וקרצתי. לא יכולתי לדעת אם היא זיהתה אותי, אבל הטלתי בזה ספק. היא עשתה עבודה יפה כל כך בלהתעלם ממני כל השנים, כך שלא הייתי אפילו בטוח אם היא יודעת שאני לומד בבית הספר. היא צעדה לעברי בתכליתיות והתיישבה בתא בכעס, פניה אלי.
"אתה הבחור שהשאיר את התמונות האלה?" קולה היה לחישה זועמת, אבל היה שם גם המון פחד. הכעס נועד בבירור להעניק לה אומץ, ואולי להפחיד אותי עד לכניעה. אין סיכוי...
חייכתי. "הצילום הוא כל חיי, 'אנני'. כמובן, אני בדרך כלל לא מצלם כאלה דברים..."
"בטח!" היא ירקה. "אני מוכנה להתערב שאתה מתגנב כל לילה לחפש אנשים ככה, חתיכת סוטה!"
"אני סוטה? אולי כדאי שתסתכלי שוב בתמונות."
"אוה, לך תזדיין!" קולה היה יללה גבוהה ועצבנית.
"שימי לב, עכשיו, אנני. את לא רוצה לראות אותי מהצד הרע שלי. או שכן?"
הנפתי אצבע לעומתה ונעצתי בה עיניים. היא הביטה בי באימה המומה. קולותינו היו נמוכים, אבל הנחתי שאף אחד (אולי חוץ מביל ארנולד) לא דיבר איתה בטון כזה מעולם, בודאי לא מישהו מההמונים-הבלתי-רחוצים, כמוני. היא התחילה להבין שהיא בידיים שלי, וידעתי את זה.
היא השפילה מבט אל נעלי העור היקרות שלה. "אומ, לא. אני מתארת לי שלא. אוקיי, אוקיי. אני מצטערת." היא היתה שקטה לרגע. "מה כל הסיפור הזה?"
"זה יותר טוב. עכשיו, יש לי את הנגטיבים של התמונות האלה ואני יכול להדפיס כמה עותקים שאני רוצה. מה את יכולה להציע שיהיה שווה לי מספיק כדי שלא אעשה את זה? אני מתכוון, תחשבי איזה כיף יהיה לראות נסיכה קטנה ומזויינת כמוך נגררת בבוץ." היא הרימה מבט כששמעה את זה, עיניה עצובות והמומות, אך פניה יפים כמו תמיד. "אם אני עומד למנוע מעצמי את התענוג הזה, אני צריך לקבל משהו במקומו."
"איזה מין משהו?" קולה היה לחישה, עיניה נעולות בעיני.
"משהו יותר טוב. משהו מאוד, מאוד נעים. משהו כמו שנתת לביל ארנולד."
היא נשכה את שפתה ונענעה בראשה.
"משהו אפילו יותר טוב, אולי." חייכתי חיוך של חתול שבלע קנרית.
היא עצמה עיניים לרגע, ואז פקחה אותן לפתע וחייכה. החיוך היה החיוך המוכר, החביב, ששמרה בדרך כלל לחבריה באליטה, והיא הבזיקה אותו אלי עם כל האנרגיה שיכלה לגייס. "אוה, בבקשה ממך. ראית מה המגעיל הזה הכריח אותי לעשות. זה לא מספיק? חוץ מזה, אתה נראה בחור נחמד - אתה לא רוצה את זה ככה, אתה יודע, להכריח אותי, נכון?"
היא הטתה את ראשה. תלתל של שיער בצבע דבש צנח על עין אחת והיא נראתה תמימה, ידידותית, חזקה וסקסית בעת ובעונה אחת. במבט לאחור, היא פשוט ניסתה לתמרן אותי באמצעות הקסמים שבזכותם נותרה בראש הפירמידה החברתית כבר ארבע שנים. אבל הייתי אז בן 16, ומאוד נוח להשפעה.
היא ראתה את ההיסוס בפני, וניסתה לנצל את ההזדמנות. "אין שום סיבה שלא נהיה חברים, נכון? אני מתכוונת, תעשה לבחורה טובה קטנה... אוה... אומ.." חיוכה התעמעם מעט, והבנתי שהיא מנסה להיזכר בשמי. זה שבר את הקסם.
"שכחי מזה, אנני," קולי היה חזק ויכולתי לראות שהיא יודעת שאני לא הולך לשחק את המשחק. "לא, זה הולך להיות על בסיס עסקי." הבעתה התחלפה לארשת ייאוש מוחלט.
הכרתי את ההבעה הזאת - ככה בדיוק היא נראתה כשביל ארנולד איים לאנוס אותה אם לא תמצוץ לו - אבל זה היה שונה. למרות שהיתה מובסת, לא נראתה נגעלת, או לפחות לא באותה מידה כמו אז. הנחתי את ידי על השולחן ונשענתי לאחור בכסאי. "עכשיו," התחלתי, עסקי ותקיף, "את ילדה עשירה. להורים שלך יש בטח איזה בית קיץ או דירות להשכרה או משהו, נכון?"
"מה?" היא היתה מעורערת בבירור. מזועזעת מכשלונה להקסים אותי, התחילה לקלוט עד כמה מציאותי המצב בו נמצאה.
"חייב להיות מקום שאליו את הולכת כשאת רוצה לחגוג - בית סירות או בקתה או משהו..."
"לא, אני..."
"אל תשקרי לי, אנני. זו תהיה טעות איומה."
היא היתה שקטה לרגע, ודמעה זלגה מעינה השמאלית במורד פניה. "אוה, ובכן... בית הכרכרו... המוסך שלנו... הוא נפרד מהבית... ויש לו עליית גג מרוהטת."
"איפה גר הנהג?"
"אנחנו לא כאלה עשירים. אבל לזה נועדה עליית הגג, אני מתארת לי. יש שם מטבח וסלון קטן..." היא עצרה לרגע, ואז הביטה שוב בנעליה. "וחדר... שינה."
"מושלם. יש לך מפתח?"
"לא, אבל אני יודעת איפה הוא. אבא שלי השתמש פעם בחדרים האלה כמו במין משרד, אבל אמא שלי חשבה שהוא מביא לשם בחורות אז היא שמה את המפתח בקופסת התכשיטים שלה."
"מצויין. תשיגי אותו הלילה ותעשי שני העתקים מחר בהפסקת הצהריים. תפגשי אותי כאן אחרי בית ספר ותני לי אחד, ואז אני אתן לך הוראות נוספות."
היא נראתה הרוסה. "אתה רוצה מפתח משלך?! כמה זמן זה אמור להמשך?" קולה היה חנוק.
חייכתי והבטתי ישר בעיניה. "כמה זמן שאני אגיד, אנני. עכשיו תהיי ילדה טובה ותעשי מה שאני אומר. או ש."
היא מלמלה "אוקיי" מאוד ילדותי ונרגן, קמה ולמעשה פשוט רצה משם, משלבת את זרועותיה על חזה...
ישבתי שם עוד דקה אחר כך, טובל בעונג עילאי וקשה כמו סלע בציפיה לוהטת.
פרק 4 - עונג של אחר צהריים
הגעתי לדירת המוסך בארבע, מצפה למצוא אותה שם. וידאתי שלא רואים אותי, ונכנסתי דרך הדלת הצדדית ובמעלה מדרגות עץ פשוטות לחדרים שלמעלה. אותו מפתח שפתח את הדלת הצדדית פתח גם את הדלת לסלון, ועלה ריח של מקום שלא נמצא בשימוש כבר זמן רב. אבל היה שם נקי למדי.
אן לא היתה. בצהריים אמרתי לה להיות שם ברבע לארבע ולחכות לי. היא נראתה מפוחדת לחלוטין והטריד אותי לגלות שלא צייתה. האם החליטה שלא להופיע? יכולתי לקיים את איומי, כמובן, אבל האמת היא שלמרות שהיא האמינה לי שאקיים אותו, רציתי אותה הרבה יותר כצעצועית משרציתי להרוס אותה בפרסום התמונות. לא הייתי אפילו בטוח שאני באמת אעשה את זה. היא היתה כל כך יפה, כל כך בובתית וחמודה, שלא הייתי בטוח, למרות שהיתה כלבה כזאת, שאוכל להביא את עצמי לחרבן לה את החיים ככה.
אבל כל השיקולים הללו נמוגו כעשן כשהופיעה בפתח.
"איחרת." אמרתי.
"מצטערת, אני באמת מצטערת. אמא שלי ראתה אותי הולכת בשביל ורצתה לדבר איתי על כל מיני דברים. ואז הייתי צריכה לחכות עד שאוכל לבוא בלי שיראו..."
"בסדר, בסדר," קטעתי אותה. היא ממש התנצלה בפני! זה היה נהדר - היא ממש קיבלה את הרעיון שאני זה שבשליטה, ושזו האחריות שלה לציית לי. היא בטח ממש פוחדת מהתמונות האלה, חשבתי. "עכשיו, לעניין," אמרתי, סוגר ונועל את הדלת מאחורינו. "תעמדי באמצע החדר ותתפשטי לגמרי."
היא נשכה שפתיים והתפתלה מעט, אבל התקדמה למרכז החדר והתחילה להתפשט. קודם ירדו הנעליים והגרביים - הופתעתי לראות שלא לבשה גרביונים, אלא גרביים מיושנות עם ביריות תחרה. בנות עשירות, חשבתי לעצמי. היא הורידה את הסוודר והחולצה, ואז יצאה מהחצאית. היא עשתה את כל זה מאוד לאט, מנסה בבירור לדחות את הבלתי נמנע, אבל לא היה אכפת לי. זה גרם לה להיראות כל כך חיננית ונאה, ורציתי למשוך את הרגע. לבסוף, היא עמדה שם בחזיית תחרה לבנה ותחתוני כותנה פשוטים, עם קישורים קטנים וורודים בצדדים, שהתאימו לקשת הורודה שבשיערה. ידיה ניסו לכסות את עצמה בלי להתבלט כעושות כן, ונראה שהיא לא מצליחה להמשיך.
"הכל אנני. תורידי הכל עכשיו." קולי היה רגוע ושקט, אך מוחלט.
"טובה אחת, בבקשה?" היא ממש התחננה, משהו שמעולם לא דמיינתי אותה עושה קודם.
"אולי."
"אל תקרא לי אנני. ככה החלאה הזה ביל ארנולד קרא לי. תקרא לי אן."
"נראה. אם תעשי עבודה טובה ותרויחי את זה - אבל בינתיים את אנני. עכשיו תתפשטי."
היא עצרה את נשימתה לשניה, ואז שיחררה אותה ופתחה את הסוגר הקדמי של חזייתה, פותחת אותה ביד אחת ומניחה אותה על הספה הקטנה עם יתר בגדיה. אני לא יכול לומר לכם כיצד הרגשתי, רואה את השדיים האלה שפינטזתי עליהם כל כך הרבה זמן. הם היו כל כך מושלמים, כל כך עגולים וגבוהים, עם פטמות גדולות שנראו כל כך נהדרות למציצה. כמעט גמרתי רק מלהסתכל בהם. כשגחנה להוריד את התחתונים הם נתלו זקופים מתחתיה, ולא נפלו אפילו טיפה כשהתרוממה שוב, עם התחתונים ביד. ואז היא היתה עירומה מולי. שיער הכוס שלה היה משולש מושלם, נקי וגזום בשלמות בצבע חום בהיר - אפילו עדין ויפה יותר משדמיינתי. היתה לה גזרה אידאלית, הבטן השטוחה והמותנים הצרים, העור השמנתי נטול הפגמים, רגלי הרקדנית שלה. עירומה, עדיין היתה בובה מושלמת. הנערה האידאלית.
היא רעדה מעט, אבל יכולתי לראות שהיא מתרגלת לזה.
"בסדר," אמרתי. "עכשיו תפשיטי אותי." היא פסעה מייד קדימה והתחילה לפתוח את חולצתי. "לא," אמרתי. "על הברכיים שלך, אנני." היא צנחה על ברכיה, והיתה צריכה להתמתח למעלה כדי להוריד את חולצתי. ואז ירדו הנעליים והגרביים שלי, שוב מקופלים יפה לצד שלה על הספה, ואז היא פתחה את המכנסיים ונאבקה להוריד אותם (קשה להוריד ליווייס ממישהו שעומד), אבל הצליחה לבסוף. כל הזמן הזה פניה היו רגועים והבעתה עסקית, אבל נשימתה הואצה, והיה סומק שהתגנב במעלה חזה וזרועותיה.
לבסוף היא הורידה לי את התחתונים. הזין שלי, קשה ועומד כמו מוט, קפץ והכה בסנטרה, והיא בהתה בו כשהורידה את התחתונים לכפות רגלי ויצאתי מהם. הזין שלי קצת גדול, במיוחד בהשוואה לשל ביל ארנולד, די קרוב לעשרים סנטימטר (והייתי כל כך חרמן אותו יום שאולי הוא היה אפילו יותר גדול), ומאוד עבה. אני לא נימול, למרות שקשה לראות את זה כשהעור כל כך מתוח. לא יכולתי לזכור פעם שבה הייתי כל כך קשה. הזין הזדקר ישר מולי, כמו אלת בייסבול בעמדת החובט.
"ג'יזס, אתה ענקי..." היא לחשה, ויכולתי לראות פחד בעיניה.
רק חייכתי וירדתי על הברכיים, הזין נתקל בשדה הימני בדרך למטה, ואז הסטתי את שיערה מפניה והנחתי את ידי על השדיים הנפלאים האלה. נשימתה נחטפה לרגע כשעיסיתי את פטמותיה, ואז עזבתי. "לכי להביא את הכריות מהספה, אנני. על הברכיים."
היא הלכה על ברכיה שני צעדים אל הספה, והורידה את הכריות. היא שמה אותם על הרצפה, ואני נשכבתי עליהם בנוחות. היא כרעה דוממת לרגלי.
"תשכבי לידי, ותני לי לגעת בציצים האלה שלך," אמרתי, "ואת יכולה להרגיש קצת את הזין שלי בינתיים."
היא באה על ברכיה לצידי, ונשכבה על צידה לידי, כשאני על הגב. יכולתי לגעת ככה רק בשד השמאלי שלה, כך שסובבתי אותה מעט לחשוף את שניהם.
כששכבנו שם על השטיח הישן והירוק, מעכתי וליטפתי את השדיים המדהימים האלה, מעביר אגודל על הפטמות וצובט אותן בקלות עד שהיו זקופות לגמרי. היא לקחה את הזין שלי ביד שמאל והתחילה ללטף אותו, אצבעותיה לא ממש מצליחות לגעת באגודל סביב הזין עם היד הקטנה שלה. מגעה היה חמים ומרגש, אבל היא לא ממש ידעה איך לעשות ביד לגבר, ולא היה לי שום רצון ללמד אותה. דחפתי אותה על הגב והתחלתי למצוץ לה את הפטמות, קודם אחת ואז השניה, כשידי מחליקה בין ירכיה. היא התנשפה כשאצבעותי גיששו לה בכוס, אבל היתה רטובה מאוד, והדגדגן שלה היה נפוח.
ליטפתי ומצצתי אותה אולי חמש דקות, מתענג על גופה, ואז התיישבתי על הכריות וכיוונתי את פניה לזין שלי.
"עכשיו, בואי נראה אם את באמת 'מוצצת קטנה ונהדרת', אנני," אמרתי, עדיין צובט לה בפטמות. היא שלחה בי מבט זועם, אבל פתחה את הפה ולקחה את הראש של הזין בין שפתיה. היא התחילה להכניס ולהוציא אותו, אולי חמישה סנטימטר סך הכל, מכסה את שיניה בשפתיה. זה היה נעים מאוד, אבל זו לא היתה מציצה טובה.
דחפתי את פניה מהזין שלי. "לא, זה לא ילך ככה," אמרתי. "יש לך טכניקה עלובה. את מכנית מדי. את צריכה לעשות אהבה לזין שלי, ממש להכנס לזה."
"תראה," היא התחילה, "אני מכניסה את הדבר הזה לפה, אז אל..."
"תסתמי!" נזפתי בה, והיא השתתקה. "זה לא 'הדבר הזה', זה הזין שלי. מציצה כזאת אני יכול לקבל מהיד שלי. עכשיו, תכסי את השיניים העליונות בשפתיים ואת התחתונות בלשון, ותזיזי את הלשון על הצד התחתון של הזין כשאת מוצצת. תינקי קצת, ותזיזי את הראש מצד לצד כשאת מוצצת, עם קצת תשוקה. ואני מצפה שתמצצי לי הרבה יותר עמוק."
"יותר עמוק? איך אני יכולה? הפה שלי מלא גם ככה. אתה גדול מדי."
"אני מתאר לעצמי שתצטרכי למצוא פתרון. ותשתמשי בידיים לאונן לי ולשחק בביצים כשאת מוצצת." הבטתי בעיניה. "עכשיו, תתחילי לעבוד."
היא לקחה את הזין שוב בפה, והפעם זה היה הרבה יותר טוב. יכולתי לחוש בלשונה נעה על הזין והיא מצצה חזק כשראשה נע מעלה ומטה. היא עדיין הכניסה רק חמישה ואולי שבעה סנטימטרים לפה, אבל ההרגשה היתה רטובה, חמה ונפלאה.
שמתי את היד השמאלית שלה על הזין ואת הימנית על הביצים, והיא קירבה את ברכיה והזדקפה מעט. ידה השמאלית אוננה לי בזין, באותו קצב בו מצצה לי. היד הימנית ליטפה את הביצים השעירות שלי; התחלה טובה, בסך הכל.
אחרי כמה דקות כאלה חשתי ברוק זולג לי על הזין עד הביצים, ופיה הפך חלק ורפוי יותר. שמתי יד על אחורי ראשה, כף ידי מכסה את הקשת הורודה שענדה שם, ודחפתי אותה יותר למטה, כך שבלעה חצי זין בכל תנועה. עוצמת המציצה התגברה כשניסתה לקחת עוד מהזין בפיה.
יכולתי לחוש שהיא מתחרמנת - היא הגבירה את הקצב והתחילה למצוץ עמוק יותר ויותר ללא עידוד, וחשתי שאני קרוב לגמור.
היא הוציאה את הזין מהפה וליקקה אותו, עיניה עצומות והבעת פניה מבטאת אהבה כמעט. היא הצליפה בלשונה בעדינות בצד התחתון, ואני אמרתי "אוה, כן," ואז לקחה את הזין חזרה לפיה והתחילה למצוץ אותו חזק, עמוק יותר ויותר. היא פלטה יבבה קטנה באחורי גרונה, ופטמותיה, שהתחככו בירכי, היו קשות כמו צימוקים.
"אני... הולך לגמור... תתכונני... לבלוע..." אמרתי בין התנועות. חשתי בה מתחילה להמהם מחאה כלשהי (נסיכות בדרך כלל לא בולעות שפיך, אני מתאר לעצמי) אבל הויבראציות רק הפכו את עונג המציצה לעוד יותר מיוחד במינו. התפוצצתי לה בפה.
והנה, יקירותי-הרכות-בחולצה-ותחתונים, ומתוקותי-מול-שולחן-הכתיבה-בעבודה, הנה עולה ובא כמובטח הפרק השני בסאגת אן מקפי הממשיך את סצינת המציצה משבוע שעבר - ובו היא מזויינת כראוי לה, רועדת כולה ואדומה כתות, בידי הסחטן השרמנטי שמינה לה הגורל (או מר פינקלשטיין). זה אמנם קצר למדי, אך סבורני שתגלו שעוצמתו אינה מן המבוטלות דוקא, אם קוראים בעיון. בשבוע הבא אעלה קטע אחרון מתוך הסיפור הארוך למדי הזה, ובו מפתה אן את חברתה הכוסית (התראת f/f!). את שאר הטקסט, הרומנטי כדבעי ואשר נועד להראות, באופן מכמיר הלב שהוזכר בפוסט הקודם, אלו רגשות עמוקים סבור המחבר שמלכות הכיתה עשויות היו לחוש כלפי הגיקים-הנראים-די-טוב לו רק היו מסיחות את דעתן לרגע משחקני הפוטבול האלה שלהן, תוכלנה המעוניינות לקרוא במקור האנגלי (:
שבוע אחרי זה, אגב, אני עומד לתרגם טקסט משעשע למדי, שהציעה אחת הקוראות החביבות – ובו פרופ' סנייפ אונס (ועוד בצירוף ציורים, הרחמן יצילנו) את הרמיוני גריינג'ר!
החזקתי את הראש שלה במקום כשגמרתי. בשפריץ החזק הראשון חשתי בקצה הזין מחליק אל תוך גרונה. היא בלעה פעם, פעמיים, שלוש ואז לחצה את פניה חזק אל מפשעתי. היא השמיעה צליל הדומה ליבבה נרעדת, וחשבתי שהיא נחנקת, אבל הבטתי למטה וראיתי את אגנה נע במהירות. היא גמרה מזה! מוציאה חצי הזין החוצה, התחילה להניע את ראשה שוב בפראות. שפיך עדיין נזל ממני, צפתי בעונג בל יאמן. האורגזמה שלה נמשכה כמעט דקה שלמה, ברכיה וירכיה לחוצות חזק זו לזו, התחת מתפתל ומפרכס, ולמרות שהזין שלי כבר התרכך היא המשיכה להחזיק אותו בפיה עד שסיימה לגמור. היא גמרה בלי לגעת בעצמה, רק מלמצוץ לי.
היא הניחה לזין להחליק החוצה מפיה והשעינה את ראשה על ירכי, שאר גופה ממוטט בין רגלי. אחרי רגע שאלתי, "אהבת את זה?" היא לא ענתה, וגם לא הסתכלה בי. "וגם גמרת. בטוח אהבת את זה." היא פנתה הלאה ממני וחיבקה את ברכיה, גבה אלי, ולא אמרה שום דבר למשך דקות מספר. לבסוף דיברה.
"אני אף פעם, אמ, לא עשיתי את זה קודם." בקול דק ורך.
"את שוכחת שיש לי תמונות שלך עושה את זה לביל ארנולד," אמרתי, קם על רגלי.
"לא, אני מתכוונת..." היא הפנתה את ראשה להביט למעלה אלי, "אף פעם לא... בלעתי את זה. חשבתי..." היא השתתקה, נסחפת בהרהוריה.
"הרגשתי שהזין נכנס לך לגרון כשגמרתי. אני חושב שזה מה שהרגשת. והשפיך שלי יורד לך בגרון." לדבר איתה ככה גרם לזין שלי לנוע שוב. אלוהים, חשבתי. בקרוב נעבור לשלב הבא.
"כן," אמרה. לאחר רגע הוסיפה "הזהו שלך כל כך יותר גדול משל רנדי - החבר שלי - או של ביל. זה היה... שונה."
"אהבת את זה, אנני."
"אן."
"כן. התנהגת יפה מאוד, אז זה יהיה אן. אני רואה שזה הולך להיות אחר צהריים מאוד נחמד. חייכתי לתגובתה, שהיתה הלם קל.
"אתה מתכוון שעוד לא סיימנו?"
"סיימנו?" צחקתי. "אנחנו רחוקים מלסיים יותר משאת יכולה לדמיין. וזה רק היום הראשון. זה מוצא חן בעיני, אן. זה מוצא חן בעיני מאוד. ובאופן מסויים, אני חושב שגם בעינייך."
היא לא ענתה, ובמקום זה קמה והלכה לכיור, לשתות מים. כשסיימה פנתה להביט בי. עומדת שם ליד הכיור, שטופת אור שמש ששפע מבעד לוילונות הקרועים, היתה יפה מאי פעם. יכולתי לראות את הלחות זוהרת עדיין על סנטרה ופנים ירכיה.
"אני עושה את זה כי אני חייבת. אל תתחיל לפתח אשליות שאני רוצה את זה."
"לא ממש אכפת לי. כל החיים שלך קיבלת מה שרצית. עכשיו התור שלך לעשות מה שמישהו אחר רוצה," השבתי, והיא פנתה ממני בכעס. "חוץ מזה, את לא 'חייבת' לגמור, כמו איזה שיטפון מזויין. אולי את לא אוהבת אותי, אבל את אוהבת את זה," אמרתי, מרים את הזין החצי-קשה שלי.
היא פנתה אלי, ובהתה בזין שלי, שפתיה נפשקות שלא מרצונה וקצה לשונה נוגע קלות בשפה העליונה, ואז הסתובבה שוב הלאה ממני, דוממת.
באתי מאחוריה וחיבקתי אותה, ידי חופנות את שדיה, הזין מחליק לה על התחת. היא התפתלה מעט, מנסה להשתחרר, אבל החזקתי אותה חזק, מרגיש כמה קשות פטמותיה בכפות ידי. למרות שניסתה בבירור להימנע מזאת, אגנה החל לנוע מעט, ויכולתי לחוש בליבה ההולם דרך שדיה.
גחנתי ולחשתי באוזנה, "את רוצה את זה, אן. נכון? את רוצה את הזין שלי..."
"לא... לא..." קולה היה חלש ולא בטוח.
"כן, את רוצה, אני יכול להרגיש את הפטמות שלך, את הלב שלך. מתערבים שהכוס שלך נרטב?" העברתי את ימיני לפנים, והיא ניסתה לעצור אותה, אבל זה היה בבירור נסיון בחצי לב. ידי מצאה את דרכה בין רגליה, וחשתי בהן נפשקות מעט. שפתי הכוס שלה היו נפוחות והחור נוטף.
"אוננננננגה..." הימהמה, ראשה נע מצד לצד.
"תגידי לי שאת רוצה את זה אן. תגידי לי שאת רוצה שאזיין אותך." ממש נהניתי מזה, למרות שלעיתים זה עדיין נראה כמו חלום, וחששתי להתעורר.
"לא... תעזוב אותי..." היא לחשה, אבל ירכיה נפשקו עוד יותר, ויכולתי לחוש בקצות אצבעותיה מגששות אחרי הזין שלי. כשמצאה אותו פלטה התנשפות קטנה ואחזה בו בידה, מאוננת לאיטה.
"תגידי לי. תגידי לי שאת רוצה שאזיין אותך."
"אומממ. כן, אוקיי, אני רוצה." קולה נשבר, והיא התחילה להתנשם מאוד מהר.
"רוצה מה?"
"רוצה את ה... זין שלך."
"רוצה אותו איפה? מה את רוצה שאעשה עם הזין שלי?" התחלתי לחכך את הדגדגן שלה כנגד עצם האגן, והיא נעה בפראות.
"אווהההה. אוה, תזיין אותי בזין שלך, תזיין אותי, תזיין אותי תזיין אותי...." היא פנתה וחיבקה אותי סביב הצואר, וחשתי בלשונה באוזני.
הרמתי אותה בזרועותי ולקחתי אותה לחדר השינה הקטן. השכבתי אותה על המזרון החשוף, ישבנה ממש בקצה, ופתחתי לה את הרגליים רחב. הכוס שלה, פרח קטן וחמוד, פתוח ומתוח, השפתיים נוצצות באור אחר הצהריים. חיככתי את קצה הזין בשפתיים האלה ולמעלה אל הדגדגן והיא השתגעה, כתפיה וראשה נעים קדימה ואחורה בפראות, גבה מתקמר.
דחפתי בעדינות את בטנה למטה חזרה אל המיטה, הנחתי יד אחת על הציצים והחזקתי את הזין בשניה, ואז החלקתי לתוכה. היא היתה צרה להדהים, ויכולתי להכניס רק בערך חצי הזין לתוכה בהתחלה, למרות שהיתה מאוד רטובה. אפילו ככה, עיניה נפערו לרווחה ופיה יצר 'O' נדהם.
"לאט, לאט, אלוהים, תעשה את זה לאט..." היא דחפה את החזה שלי בשתי ידיה, מנסה לגרום לי לצאת.
"מה קרה, אן? את לא בתולה, נכון?" התגריתי בה, אבל גם רציתי לדעת.
"לא," היא אמרה, מדברת בין התנשפויות מתפרצות, "אבל עשיתי את זה רק פעם אחת, ממש מזמן, ואני לא רגילה לזה."
"רנדי?" שאלתי, והכנסתי לה שתים קצרות.
"אההההההג, אומ, לא, זה היה עוד בחטיבת הביניים, אתה לא... אומממממ... מכיר אותו."
"חייב לדעת, אן. מי פתח אותך?" הכנסתי לה שוב, כל פעם נכנס טיפה יותר עמוק, וכמה רגעים היא לא ענתה, עיניה עצומות, לועסת את שפתה התחתונה.
"אוה, סטוארט דיוז. ג'יזס, אוה, אומממממממ. אבל הזין שלו לא היה חצי משלך, ו... אוהההההה.... הוא החזיק מעמד אולי עשרים שניות..."
צחקתי מעט, דבר שגרם לה להביט בפני. סטוארט דיוז למד איתי בחטיבה, אבל אני מניח שעבר דירה כי לא ראיתי אותו בתיכון. הוא אמר שזיין את אן מקפי אחרי גמר הכדורסל, אבל אף אחד לא האמין לו. תודה שחנכת אותה, סטוארט, חשבתי, והתחלתי לזיין ברצינות.
כל מחאותיה תמו כשהכוס שלה נפתח בשבילי. היא אחזה בברכיה, פותחת אותן כמה שיכלה, ובעשר דחיפות חלקות הייתי בכוס שלה עד הביצים. זה היה הזיון הכי טוב בחיים שלי - היא היתה כל כך צרה, כל כך חלקה, קימוריו הפנימיים של הכוס שלה יוצרים מקום מושלם לזין הקשה שלי, כמו בוכנה במנוע גרמני.
היא התחילה לגמור, האורגזמה שלה מגיעה לעוצמות מפחידות כמעט. פניה ושדיה הפכו ורוד עז, מעוותת פרצוף, והיא אחזה בברכיים כל כך חזק שפרקי אצבעותיה הלבינו. אהבתי את התחושה, אבל בגלל שכרגע גמרתי לא היתה לי בעיה להתאפק, שומר על עצמי במישור המענג הזה שגבר מחליק בו לפני שהאורגזמה שלו מתחילה. כשגמירתה הגיעה לשיאה, היא התחילה לדבר שוב, מתנשפת, בטון גבוה וילדותי: "אווווההה, כן, כן, אוממממממ, תזיין אותי, תזיין, אלוהים, אני אוהבת את זה, תעשה אותי, תעשה אותי, אלוהים, הזין שלך..."
לבסוף היא נרגעה, אגנה נח שוב על המזרן, ידיה מתרפות ומניחות לברכיה ליפול. היא חייכה חיוך מלא סיפוק וחיבקה את גבי ברגליה, משלבת קרסוליים.
"אתה קרוב?" שאלה, ניצוץ מרקד בעיניה.
"אומ, כן. די קרוב." הייתי ממש קרוב, האמת.
"תגמור לי שוב בפה."
הייתי קצת מופתע מזה, ובטח ראו עלי. "אני לא לוקחת גלולות," היא הסבירה, ואחרי רגע הוסיפה, "וכן, אהבתי את ההרגשה של השפיך שלך בגרון שלי."
זה הספיק לי. היא מתחננת לשתות את השפיך שלי. לא יכולתי להחזיק מעמד יותר, אז יצאתי ממנה והעליתי את מפשעתי אל חזה, מעל לציצים, ונתתי לה לקחת אותי עמוק בגרון. בשלוש מציצות חזקות גמרתי, תחושת שדיה המוצקים על התחת שלי מעצימה את החוויה. בטח גמרתי יותר בפעם השניה מבראשונה, כי די הרבה טיפטף החוצה מזוויות פיה.
אחרי שיצאתי לה מהפה, היא אספה את השפיך מלחייה ומצצה אותו מאצבעותיה. הבעתה היתה שילוב של תשוקה וסיפוק שלו. שכבנו יחד במיטה לפחות שעה, מחובקים ומנמנמים. לבסוף הצצתי בשעון וראיתי שכמעט שש. הייתי חייב ללכת הביתה.
היא קמה יחד איתי, והלכנו לסלון והתלבשנו בדממה. כשהיינו לבושים, אחזתי בכתפיה בעדינות והושבתי אותה על הספה, ואז התיישבתי לידה.
"ובכן," אמרתי לה, "זו היתה התחלה מאוד יפה. את לא חושבת?" היא הנהנה, פניה מאוד מהורהרים כשהביטה בחלון. "אני חושב שלא יזיקו לנו סדינים פה, במיוחד כששמתי לב שהמזרון השאיר לך צורות על הגב, ואולי בפעם הבאה כדאי שיהיו לנו גם חטיפים. תוכלי לארגן את זה, אן?"
היא היתה שקטה לדקות מספר, ללא ספק מארגנת את מחשבותיה, ואז קמה והתחילה לפסוע בחדר כשדיברה.
"אוקיי, תראה, אני הולכת להיות כנה. יכולתי לנסות להגיד לך ששנאתי את זה, אבל זה יהיה שקר. זה מצא חן בעיני."
"אהבת את זה." תיקנתי.
"כן, בסדר, אהבתי את זה. ואני רוצה שזה ימשיך. אבל חייבים להיות כמה כללים." היא הביטה בי לראות את תגובתי, אך שמרתי על פני נטולי הבעה. "אוקיי, קודם כל, אף אחד לא יודע על זה. אף אחד בבית ספר לא ידע שמשהו קורה ביני לבינך. דבר שני, אני מזדיינת איתך, אבל לא עם החברים שלך - אתה אפילו לא יכול להגיד להם. דבר שלישי, אתה מביא קונדומים כדי שאני לא אכנס להריון. דבר רביעי, אנחנו לא עושים שום דבר מוזר, אתה יודע, כמו לקשור או שוטים או כאלה דברים."
"מה גורם לך לחשוב שאת בעמדה שמאפשרת לך להציב תנאים?" שאלתי בטון רגוע.
"די כבר, נו. אתה משחק את הקשוח כל אחר הצהריים, אבל אתה מעדיף בהרבה להמשיך לזיין אותי מלהפיץ את התמונות. אנחנו יכולים להגיע פה לאיזה הסכם, לא?"
"אולי. אני אענה על הנקודות שלך אחת אחרי השניה. קודם כל, אין לי שום כוונה לספר משהו למישהו - אבל דבר אחד צריך להשתנות."
"וזה?"
"זה שאת חייבת להפסיק להתייחס אלי כמו לאיזה עציץ מזויין בבית הספר. כשאני אומר 'היי' את תעני 'היי', את יודעת, כאילו אני בן אדם." היא נשפה באפה בבוז, אך לא התווכחה. "דבר שני, החברים שלי יכולים למצוא כוסים בעצמם. דבר שלישי, שנינו נשנא קונדומים, תאמיני לי, ככה שתתחילי גלולות או תמשיכי לקחת אותי בפה. ודבר אחרון, 'מוזר' זה עניין של טעם, אבל אני לא טיפוס קינקי במיוחד. את תמשיכי לעשות מה שאני אומר, בכל אופן."
"לצאת ולגמור לי בפה זה לא בטוח."
"אז תקחי גלולות."
"אוקיי. אבל אני לא מוכנה... בתחת."
"נראה. מה עם רנדי?"
"הוא ליופי. אני לא צריכה אותו."
"מה עם ביל ארנולד?"
היא הביטה בי, ולרגע ריחמתי עליה. "הוא רק הקונקשן שלי לקוק. מה אני יכולה לעשות?"
"את לא נוגעת יותר בקוק, הנה מה. תראי לאן זה הביא אותך... חוץ מזה, אני מתכוון לתפוס את כל זמנך הפנוי ולהרחיק אותך מפיתויים."
היא עמדה שוב ליד הכיור, האור דרך הוילון נובע עכשיו מפנס רחוב, ונזכרתי איך היא עמדה שם עירומה, השפיך שלי על הסנטר שלה והמיצים שלה על הירכיים. לא יאמן, אבל התחיל לעמוד לי שוב. אה, 16.
"אוקיי," היא אמרה לבסוף. "עשינו עסק."
היא פנתה להביט בי, וראתה שהוצאתי את הזין מהמכנסיים והביטה בו עומד זקוף. תשוקה הופיעה בעיניה.
"אלוהים, שוב?" היא שאלה, מחייכת קלות למרות עצמה.
"יש לך השפעה רצינית עלי כשאת עומדת ליד החלון הזה. בואי נראה איך מתקדמת טכניקת המציצה שלך."
אחד משיאי חיי היה להביט כיצד אן מקפי, המלכה והאלילה של בית הספר, יפה מעבר לכל השוואה, ללא היסוס, בקלילות וצייתנות הנובעות ממילוי חובה ידועה היטב, כורעת לפני בחן כדי למצוץ לי את הזין בפה היפה שלה.
נפגשנו כמעט כל יום אחרי בית הספר בדירת המוסך של הוריה בשלושת השבועות האחרונים, מוצצים ומזדיינים שעה שעתיים, ונראה שכל יום היא הפכה להוטה יותר. זה הגיע למצב שכשהגעתי היא תמיד היתה שם, תמיד עירומה, ותמיד רוצה להתחיל מייד. בשתי הזדמנויות, בימים בהם התעכבתי מעט, יכולתי לראות שהיא אוננה לפני שהגעתי. היא רצתה את הזין שלי, פשוט ככה. היא אפילו מצאה לו שם, "סר ריצ'רד", וגילתה לי אותו יום אחד כשהכנסתי את הזין לכוס החמים שלה.
"אווהההההה, עכשיו בוא נכניס את סר ריצ'רד עד הסוף בכוס הקטן של אן..."
גביני התרוממו. "סר ריצ'רד?"
"תכניס, תכניס, ממממממ. ריצ'רד, אהובי. כמו 'דיק' [קיצור לשם ריצ'רד וגם סלנג לזין באנגלית]. אוה, יותר מהר, תכניס אותו עדדדדדדד הסוף לתוכי..."
החלטתי שאני רוצה עוד כמה תמונות שלה, לאוסף הפרטי שלי. רציתי עירום, כמובן, ואולי אפילו אחת או שתיים שלה עושה אהבה לזין שלי בכוס או בפה. בהתחלה היא סירבה: "לא. זה יותר מדי. יש לך כבר מספיק תמונות שלי, ותראה לאן הן הביאו אותי."
"אן..."
"אני עושה כל מה שאתה רוצה. אני מוצצת לך את הזין, אני נותנת לך לזיין אותי. אני עושה את החלק שלי, אפילו טובה בזה. שום תמונות נוספות." היא נראתה נחושה. חשבתי מייד לאיים עליה בפרסום התמונות שהיו לי, אבל לא הייתי בטוח שזה יעבוד. היא ידעה שאני מעדיף לזיין אותה מלהרוס אותה, וזה הוריד מהכוח שהיה לי עליה, לפחות כל זמן שהמשיכה לתת לי לזיין אותה. אבל הבחנתי באובססיה המתגברת שלה והחלטתי לנסות ולהשתמש בה.
לא אמרתי שום דבר על התמונות במשך עשרים הדקות שלאחר מכן, כשהזדיינו. שמתי אותה על הגב, ודחפתי לה בכוס בתנועות ארוכות, עמוקות כששיחקתי בדגדגן שלה באגודל ידי השמאלית. שמתי לב לא לתת לה יותר מדי יותר מדי מהר, כי כשעשיתי כך האורגזמות שלה הגיעו לאט יותר אך היו חזקות בהרבה. כשהרגשתי שהיא עומדת לגמור - גבה התקמר, פניה לבשו הבעת ריכוז, ירכיה רעדו - הפסקתי פתאום, הזין חצי בתוכה, ונשארתי כך.
"אוווווההה. לא, אל תפסיק, אני קרובה," היא ייבבה.
"אני רוצה לצלם עוד כמה תמונות שלך, אן." הזזתי את הזין מעט ונגעתי קרוב מאוד לדגדגן שלה באגודל.
"לא, לא, אוה, איזה מניאק. תעשה לי לגמור, אוה, תעשה לי לגמור."
"את רוצה את הזין שלי, אן?"
"אלוהים כן, תעשה לי לגמור סר ריצ'רד אני רוצה לגמור כל כך..." היא הרימה את האגן עכשיו, מנסה לזיין את עצמה על הזין שלי, אבל לחצתי אותה מטה ביד ונתתי לה רק דחיפות קצרות, לא תכופות, רדודות, שהספיקו בדיוק כדי לשגע אותה.
היא ייבבה, בכתה כמעט. "בבקשה, בבקשה, אלוהים אני רוצה לגמור..."
"התמונות, אן. תסכימי לתמונות ואת יכולה לגמור. תגידי כן ואני אתן לך הכל."
היא התחילה לגעת בציצים ולצבוט בפטמות, מנסה לגרום לעצמה לגמור ולא מצליחה. בסוף היא אמרה "אוקיי, אוקיי, אתה יכול לצלם את התמונות המזויינות..."
"את נשבעת, אן?"
"כן, כן, עכשיו תזיין אותתתיייי! תעשה לי לגמור!"
התחלתי לתקוע אותה ברצינות, והיא גמרה כמעט מייד, בשטפון חמים ושופע. כרגיל, הגמירה הפכה את הכוס שלה לחם וחלקלק יותר, וגם אני גמרתי, מיצינו מתערבבים בתוכה. אחרי זה, שכבנו כמה רגעים לפני שאספה די כוח לדבר.
"זה היה מחורבן," היא אמרה, אבל המרירות בקולה היתה מרוחקת, מדודה.
"אני רוצה מה שאני רוצה," השבתי. גיליתי זאת בעצמי, דרך השליטה במלכת התיכון שלנו, אכזריות רגועה שמעולם לא ידעתי שקיימת בי. לא הייתי מרושע כלפיה כפי שיכולתי להיות, וגם זה היה דבר טוב לדעת. הייתי חזק, אבל לא מפלצת.
"כן, זה די ברור. יש לך שליטה עצמית לא אנושית. איך יכולת להפסיק באמצע ככה?"
"זה לא היה קל. אבל יש כאן עוד משהו שצריך לשקול, אן, ואני תוהה אם חשבת עליו אי פעם."
היא התרוממה למחצה על מרפקה, שדה הימני מתחכך בחושניות בחזי. סר ריצ'רד התעורר, וידעתי שנעשה את זה שוב ממש מהר. "למה אתה מתכוון?" היא שאלה.
"נכנעת, אבל לא בגלל שאיימתי עלייך שאפיץ את התמונות שלך ושל ביל. אפילו לא הזכרתי אותן. למעשה, אני כבר אף פעם לא עושה את זה."
היא נעצרה להרהר, אצבעותיה משחקות מבלי משים בשיער הערווה שלי. "אני מתארת לעצמי שאתה צודק. אני..."
"נכנעת כי רצית את הזין שלי. תחשבי שהייתי שורף את הדפס המגע הנוסף ואת כל הנגטיבים מחר, לא שאני מתכוון לעשות את זה, אבל אם כן, היית רוצה להפסיק את הפגישות שלנו כאן אחרי הצהריים?"
הגשם בחוץ התחיל לרדת אפילו יותר חזק, גורם לגג להשמע כמו תוף גדול. בקושי יכולתי לשמוע כשאמרה "אלוהים, אתה צודק. אני כבר לא פוחדת מהתמונות. אני מכורה." היא הביטה בעיני ועטפה את הזין העומד-כעת שלי בידה החמה. "אני מכורה לזין שלך..."
******
היינו בדירת המוסך כשהיא התחילה להעלות כמה מחשבות באמת פרועות. בדיוק גמרנו את תרגול אחר הצהריים שלנו, ושכבנו על הרצפה בסלון אוכלים גבינה עם קרקרים כשהיא מחככת את רגלה העירומה בשלי.
"אמרת שלינדה סנורט יודעת הרבה על סקס." היא אמרה בטון הרק-שואלת-לא-עניין-גדול שלה.
"אן, זה היה בקיץ שעבר. אני אפילו לא רואה אותה יותר אף פעם."
"מי יודע? היא אולי תבקר שוב. אבל זו לא הסיבה שהזכרתי אותה. רציתי לשאול אם זה שהיא היתה עם אשה אחרת, ובכן, אם זה הגעיל אותך או משהו." שוב, היא כפתה על קולה להשמע אגבי, אבל הוא לא היה.
"לא. למה שזה יגעיל אותי? למה את שואלת את זה?"
"אתה מכיר את מאטי האנס?"
"אומ. עוד אחת ממשפחת המלוכה."
"כן, משהו כזה. בכל אופן, אתה חושב שהיא יפה?" פניה של אן היו בלתי ניתנים לפענוח - ידעתי שהיא נוטה לקנא לפעמים, אבל לא נראה היה לי שזה המצב הפעם. חוץ מזה, היא העלתה את הנושא.
"ברור, בטח. הבנים קוראים לה 'השדיים הכי טובים במערב'. אני בטוח שרובם מפנטזים עליה לפעמים."
"כולל אותך?" שוב, ההבעה האניגמטית. התחלתי להתרגז קצת - את רוצה את זה, אן? תקבלי.
"ברור. אני אספר לך הכל על החלום הרטוב אם את רוצה. הוא מתרכז בלזיין לה את השדיים." נשמעתי כעוס, והיא נרתעה מעט.
"אל תתרגז," היא אמרה, קולה מתרצה, "אני לא שואלת כי אני מקנאת או משהו כזה. אתה מבין, היא תמיד נמשכה אלי."
אני חייב להודות שהייתי מעט המום. חשבתי ששום דבר לא יפתיע אותי אחרי ששמעתי את אן מקפי מתחננת שאזיין אותה. מאטי האנס לסבית? היא נראתה כמו מאמי ואן דורן, רק ג'ינג'ית. ציצים ענקיים, בסטנדרטים של תיכון. גזרה מהממת. לובשת טישרטס הדוקות וחצאיות משובצות בגובה ברך. והיא אוהבת בנות?
"פשששש," אמרתי. "הרבה בנים שאני מכיר יתאבדו אם הם ישמעו את זה."
"אוה, לא, אני מתכוונת, היא אוהבת בנים. היא עדיין בתולה, אני די בטוחה בזה, אבל ראינו את הסרטים האלה יחד והיא דיברה על זין והכל כמו סוזי וכמוני. היא פשוט תמיד התנהגה קצת מצחיק כלפי, ואני יודעת שהיה לה סיפור קטן עם מישהי בכיתה י'. אני מתארת לעצמי שהיא אוהבת גם בנות וגם בנים."
אן הסתכלה ברצפה, אולי בכוס שלה למעשה, אבל אותו רגע הרימה את עיניה אלי וחייכה, מעפעפת בריסיה היפהפיים.
חייכתי. "אוקיי, אן, מה יש לך בראש הקטן והזדוני שלך?"
"ובכןןןןן," היא התחילה, מושיטה יד לזין שלי, "פשוט חשבתי לי שאולי תרצה לראות אותי ואת מאטי, בהנחה שאני צודקת לגביה. אולי אפילו להצטרף אלינו?"
הזין שלי הגיב גם לליטופים שלה וגם למה שאמרה. "את מתכוונת שלא תקנאי אם אני, אמ, אזיין את מאטי האנס?"
"לא אם אהיה חלק מזה. אני מתכוונת, לא אם זה אני ואתה ביחד, כמו צוות, והיא מבחוץ. לא אם שנינו נעשה אותה. אני לפעמים חושבת מה הטעם של כוס, במיוחד אחרי שהתחלת ללקק אותי שם." סר ריצ'רד גדל בעוד שני סנטימטר והתקשה בידה. היא גחנה ולקחה אותו בפה, אבל לפני זה אמרה: "חוץ מזה, תמיד חשבתי איך זה יכול להיות לראות את הזין המדהים הזה נכנס לתוכה. אני מתארת לעצמי שגם אני התעניינתי בה קצת תמיד."
כשפיה נסגר לי על הזין, מלקק ומוצץ, חשבתי על מאטי האנס והחזה המדהים שלה. אולי היא לא תלך על זה, אולי היא תסרב. אבל זין, שווה לנסות...
******
מאטי הגיעה בדיוק בזמן, ואן מיהרה למטה לפתוח לה. שיעשע וריגש אותי לראות את אן נלהבת מזה כל כך. מצאתי תנוחה נוחה למדי בארון, הכנתי את המצלמה לפעולה והנחתי חריץ פתוח בדלת. ואז שמעתי אותן עולות במדרגות.
לא הרבה קרה בשעות הראשונות. הרעיון של הארון נשמע בסדר, אבל למעשה היה ממש מבאס. בשעה ארבע כבר הייתי תפוס כולי ומנסה להשאר בשקט כשהבנות ישבו לעשות שיעורים. אן ניסתה כמה פעמים לכוון את השיחה לסקס, אבל מאטי היתה די מודאגת מהשיעורים בכלכלה והיה קשה להסיח את דעתה. היא גם לא התלבשה לשעשועים, לובשת סווטשירט וג'ינס. אן נראתה כמו בובה קטנה וחמודה בחלוק האוורירי שלה, וידעתי מנסיון אישי עדכני שאין לה שום דבר מתחת.
לבסוף, עשתה אן מה שצעקתי לה בליבי לעשות בשעה האחרונה - שיחררה את החלוק מעט כך שמאטי תוכל לראות קצת מהציצים שלה אם תנסה. אן נשענה לפנים על המיטה, כביכול כדי להעתיק משהו ממחברתה, אבל הציצים שלה כמעט נשפכו החוצה ומאטי היתה חייבת לשים לב.
"אה, אן, החלוק הזה תיכף יפול ממך." היא אמרה. היה צליל קל של מתח בקולה - כך לפחות היה נדמה לי.
"נו, ראינו כבר הכל בשיעורי התעמלות, נכון? האמת, קצת חם לי עם זה בכל אופן - אני חושבת שאלבש טישירט..."
היא הלכה לארון, מניחה לחלוק ליפול. קפצתי לרגע כשהבנתי שהיא עומדת לפתוח את הדלת, אבל הספקתי להבחין באופן בו מאטי נעצה עיניים בגופה העירום כשהלכה. אן צדקה, העניין של מאטי בה היה בהחלט קיים, וללא ספק מיני.
אן פתחה לרווחה את דלת הארון ועמדה מולי, עירומה, גופה מונע ממאטי לראותי כורע בין הנעליים והקופסאות. היא חייכה אלי וקרצה, ואז העבירה לשון על השפתיים והבזיקה לעברי מבט של תשוקה טהורה. הזין שלי התקשה, כמובן, מה שגרם לי אי נוחות מרובה. היא חייכה שוב, כאילו עשתה את זה בכוונה, כבדיחה.
היא הוציאה טישירט באורך הברך, שחורה לבנה עם פנים לבנים של חתול עליה, וסגרה את הדלת (לא ממש עד הסוף, כמובן). עדיין עירומה, הלכה למרכז החדר והחזיקה את החולצה על החזה.
"נכון שהיא נהדרת? עשו לי אותה במקום הזה ליד שרמנ'ס. הבחורה ציירה את זה ביד והכל..." אן הרימה אותה ללובשה מעל לראש, וזייפה הסתבכות של הבד - הכל כדי להניח למאטי הרבה זמן להביט בה.
מאטי נעצה עיניים מעריכות. מכווצת שפתיים לנשיקה מדומה למראה הכוס והציצים החשופים של אן. הסתכלתי במאטי, קולט איזו בחורה יפהפיה היא. כמו רוב הבנים, הבחנתי מקודם בעיקר בשדיים הגדולים שלה, היה קשה להתעלם מהם, אבל לבושה בחולצה חסרת צורה ויושבת בפרופיל, מנקודת ראותי, היתה לי הזדמנות להסתכל בפנים שלה באמת. קיוויתי אפילו יותר שהערב יתקדם כמו שאני ואן תכננו.
"הרבה יותר טוב," אמרה אן. "אני מקווה שהבאת משהו אחר ללבוש. יכול להיות ממש חם בבית הזה בערב, במיוחד בקומה השניה."
"לא," אמרה מאטי, עדיין נועצת עיניים, "ככה זה, אני חוששת. אני פשוט אצטרך להזיע."
"מה פתאום," מחתה אן, חוזרת לארון. "אני בטוחה שיש לי משהו שתוכלי ללבוש..."
כשאן פתחה את הארון, שוב מסתירה אותי בגופה ושוב שולחת אלי אחת מהבעות הפנים המעמידות-זין המפורסמות שלה, שמעתי את מאטי מאחוריה.
"אנחנו לא ממש באותה מידה, אן, את יודעת."
"רק למעלה," אמרה אן, מחליקה את הקולבים הצידה בזה אחר זה, "אבל אני אמצא לך משהו. את תמותי בבגדים האלה."
אן קרצה לי שוב והיה עלי להחניק צחוק למראה בחירתה. זו היתה כותונת קלילה שהשאירה מעט מאוד לדמיון גם כשאן לבשה אותה, שלא לדבר על מאטי הדדנית. הייתי חייב לנשוך את כף ידי כדי להשאר דומם.
"הנה," אמרה אן, פונה לסגור שוב את דלת הארון, "זה יראה עלייך פנטסטי."
מאטי לקחה את הקולב. "זה הרבה יותר מדי קטן. אני אפוצץ את זה, אם זה לא יהרס עלי."
"זה יהיה בסדר," אמרה אן, ונאנחה כשמאטי לא ניסתה כלל ללבוש את הכותונת. "מאטי, תנסי את זה. אל תהיי כזאתי סנובית."
"סנובית? שיט..." מאטי הורידה את הסווטשירט מעל לראש בתנועה אחת, חושפת חזיית כותנה לבנה ופשוטה למדי מתחת. שדיה הודקו בחזיה, שבודאי היתה מהסוג היחיד שהצליחה לקנות אשר הלם את מידותיה. היא פתחה את הג'ינס ויצאה מהם, מסתכלת בי כמעט פנים אל פנים לרגע ואז נעמדה שם, מדהימה בלבנים הצחורים שלה, מסדרת את הכותונת ומתכוננת ללבוש אותה.
אן נאנחה שוב. "היא לא נועדה בדיוק ללבוש אותה עם תחתונים וחזיה מתחת, את יודעת."
מאטי עצרה והביטה לרגע ישירות בעיניה של אן. "מה את מנסה לעשות, אן? להפשיט אותי?"
"ראיתי אותך כל יום באולם התעמלות. למה שאני אנסה לעשות דבר כזה?" פניה של אן היו רגועות ובטוחות בעצמן. "אולי לא נוח לך להתפשט לידי? תמיד היה לך נוח."
בלי מילה נוספת, הושיטה מאטי יד לאחור ופתחה את החזיה. רצועות החזיה האלסטיות השמיעו צליל קצר והחזיה עפה לה מהחזה, מגלה זוג שדים באמת מרשים מאוד. ציצים כאלה גדולים בדרך כלל נופלים קצת, אבל של מאטי נתלו רק מעט, מספיק כדי להפוך את גודלם למציאותי. הם היו מלאים, גאים ובשלים, ונעוריה העניקו להם מוצקות. הפטמות שלה היו קטנות, במיוחד לשדיים כאלה, וממוקמות גבוה, כמעט כמו דובדבנים על גלידה. נמשים ניקדו קלות את מורדותיהם העליונים של שדיה. חשתי התעלות נפש.
ואז ירדו התחתונים. היא יצאה מהם בלי להתכופף יותר מדי, פשוט הפילה את התחתונים והרימה רגל אחת, מושיטה יד לאחור להפטר מהם, עיניה כל הזמן נעוצות באלה של אן. שיער הכוס שלה היה דקיק עד כדי כך שלמעשה לא היה קיים. נמשים נוספים ניקדו את מעלה ירכיה, עוצרים בחדות בקו התחתונים. עורה היה לבן חלבי. היא היתה מדהימה, שיערה האדום הארוך כמו ענן סביב ראשה. היא באמת נראתה כמו מישהי מהפלייבוי - שדיים גדולים, מוצקים, מותניים צרים, תחת עגול ונוקשה, רגליים ארוכות וחטובות. עורה היה חלק ונאה - ועם השיער האדום ומראה הצעיר-מאוד היא נראתה כמו משרתת אירית שופעת. היא נראתה כעומדת שם שעות, ללא תנועה, למרות שאני בטוח שעברו רק דקה או שתיים לפני שדיברה.
"אוקיי, אן. זה מה שרצית?"
אן חייכה אליה את חיוך-את-חברה-שלי החמים שלה ומאטי חייכה חזרה באותו אופן, כמו לחיצת יד סודית. "חשבתי שאת הולכת לנסות את הכותונת."
"את יודעת שהיא לא תעלה עלי." שוב, החיוך הזה.
"המממ. אני מתארת לעצמי שלא. טוב, אז אנחנו יכולות להתחלף..." והיא הורידה את הטישירט מעל לראש בתנועה יחידה וחלקה. שתי הנערות עמדו עירומות כעת, ואן הלכה צעד אחד לעבר מאטי, הושיטה לה את הטישירט, ופנתה למערכת הסטריאו, מדליקה תחנת ג'ז שקטה ברקע.
מאטי פנתה אליה, צופה בגופה החטוב והיפה של אן כפופה מעל למערכת. כשאן פנתה להביט בה, עיניהן ננעלו שוב והיה עוד רגע כבד של שתיקה, כשרק המוזיקה ממלאת את החלל. מאטי אחזה בטישירט לפני גופה, אבל אן עמדה עירומה כליל, ונראתה ניחוחה למדי.
"אן," התחילה מאטי, "אני מרגישה שמשהו קורה פה, אבל אני לא מבינה."
"באמת?" קולה של אן היה רציני פתאום, וחושני. "אני תוהה. זוכרת את הפעם שראינו סרטי פורנו במוסך?"
"בטח," אמרה מאטי, משפילה מבט. "הבחור עם הזין הגדול והבחורה שנראתה כמו מכורה לסמים."
"לא, השני," אמרה אן, חוצה את החדר ומתיישבת על המיטה. היא לא סיפרה לי על הסרט השני. זה היה מעניין.
"אומ, כן. לא ראינו את כולו. סוזי נגעלה מזה."
"אבל את רצית לראות את זה."
"לא, אני..."
"די כבר, מאטי. אנחנו מכירות הרבה זמן. כששמתי את הסרט עם שתי הבחורות ידעתי מה יש בו."
מאטי הרימה מבט, מופתעת.
"את לא חושבת שראיתי אותם קודם? ומאז?"
"לא חשבתי על זה. אז את ידעת..."
"ידעתי שזה סרט לסבי. ידעתי שזה יחרמן אותך - לא, אל תגידי כלום." אן גחנה לפנים ונגעה בזרועה של מאטי, נגיעה רכה ואוהבת שהקפיצה את מאטי. "זה חירמן גם אותי."
"אני אוהבת בנים, אן," אמרה מאטי בשקט, עיניה מלאות דמעות.
"גם אני. אבל גם את מוצאת חן בעיני. את מוצאת חן בעיני מאוד." אן נעמדה והניחה את ידיה על כתפיה של מאטי, ואז הניחה להן להחליק למטה לשדיים. עם המוזיקה ברקע יכולתי לצלם כמה שרציתי בלי חשש להישמע. צילמתי שתיים כמעט מייד. כמעט גמרתי בלי לגעת כשאן נגעה בשדיים של מאטי; רציתי ללא ספק לשמר את הרגע הזה בתמונות.
פניה של מאטי היו מופנים הצידה, אך היא הפילה את החולצה, והתחילה לגעת בשדיים של אן. אן משכה אותה למיטה בעדינות, ומאטי לא התנגדה.
נשים עושות אהבה לאט. אף פעם לא ראיתי את זה קודם, והייתי מוקסם מהאופן החלק, החינני בו התמזגו והחליקו השדיים, הרגליים, הזרועות, המותניים. הן התנשקו המון זמן, מלקקות פטמות ומלטפות ירכיים. הייתי המום מכמה שונות יכולות להיות שתי נערות; שתיהן יפהפיות, אבל באופנים שונים לחלוטין. אן נראתה כמו דוגמנית: עצמות ארוכות, רזה, עם עצמות לחיים גבוהות וידיים יפות. מאטי נראתה כמו נערת אמצע: שדיים גדולים, מלאים, גזרת שעון חול, שפתיים מלאות, רכות. אחרי מה שנראה כשעה, מאטי נסחפה כולה בידי אן, וחשבתי שאן מגשימה כעת פנטזיה שהיא כולה שלה. לבסוף הנמיכה את ראשה לכוס של מאטי, מפשקת את רגליה לפני הזמן כדי להעניק לי מבט בכוס היפה שלה, ולרגע מאטי נראתה כמי שעומדת להפסיק הכל. היא הניחה יד על כתפה של אן.
"לא... לא, את לא חייבת לעשות את זה." מאטי חייכה והברישה כמה שערות תועות, ואולי דמעה או שתיים, מעיניה. "זה היה לי נעים כל כך, אן, באמת, אבל אני לא יכולה לבקש ממך ל... ל..."
"לווקק ווך את הטוס?" אמרה אן בדיבור-תינוקות, ושתיהן ציחקקו כמו ילדות קטנות.
"אלוהים, אן, את חסרת מעצורים." אמרה מאטי, מסמיקה.
"למה שיהיו לי? אנחנו עושות אהבה, ואת רוצה שאני אלקק אותו, ואני רוצה ללקק אותו. אז למה לא?"
"את מתכוונת לזה? את באמת רוצה?" אמרה מאטי, מלאת תקווה וממאנת להאמין.
אן נענתה בלי מילים, מנמיכה את פניה אל בין ירכיה של מאטי. לא יכולתי לראות מה אן עושה, כי עורפה היה מופנה אלי, אבל הבעת האקסטזה על פניה של מאטי כשהתפתלה וגנחה על המיטה רמזו שהיא כנראה יודעת מה היא עושה. שוב, אן לקחה את הזמן, ראשה נע בעיגולים איטיים, חושניים. ואז, פתאום, היא הגבירה את הקצב בחדות, והתחילה ממש לזיין את הכוס של מאטי בפניה. גם ידיה היו עסוקות שם, אני מניח שהיא פינגרה אותה, ושדיה של מאטי החלו להתנשם בפראות כשהאורגזמה התקרבה. אן בדרך כלל הסמיקה בפנים ובחזה כשעמדה לגמור, אבל מאטי עשתה ממש ההפך, פניה מחווירות מעט ממש לפני שהתחילה לגמור.
ואיך שהיא גמרה. היה לנו מזל שלא היה אף אחד אחר בבית. מאטי ממש צרחה. "אהההההה, אנני, אנני, אוה, נעים... תעעעעעשששיייי את זה! אווהההההה! אוה! אוה! אוה!" צעקה, גבה מתקמר, מרים את שדיה גבוה באוויר. היא תפסה את אן בשיערה וחיככה את פניה בכוס. ואז היא נרגעה ומשכה אליה במהירות את אן לחיבוק הדוק, מתייפחת בדמעות אושר.
הן שכבו יחד כמה דקות בדממה, אן מלטפת את שדיה של מאטי בעדינות ומאטי מתנשמת עמוק בעיניים עצומות. ואז אן התחילה לדבר.
"זו היתה הפעם הראשונה שלך?"
מאטי פקחה עיניים. "כן. אני, את יודעת, עשיתי דברים עם הידיים..."
"עשית ביד?"
"אהה. אבל אף פעם לא הגעתי לאורגזמה עם מישהו. לא בן ולא בת." מאטי נשמעה כמו ילדונת. היא בהתה באן בהבעה שנראתה כמו אהבה, כמו תדהמה.
"מה עם קטרין?" שאלה אן. הנחתי שקטרין היתה זו שאן אמרה שלמאטי היה "קטע" איתה לפני כמה שנים.
"את יודעת על זה?" שאלה מאטי, לא המומה מדי. "רק התחרמנו קצת, את יודעת, מסקרנות. הכי הרבה שעשינו היה למעוך את הציצי שלנו ביחד. היא בטח סיפרה לך."
"קטרין כזאת שטוחה. היא בטח נעלמה בין הציצים הגדולים שלך..." אן נעצה עיניים בשדיה של מאטי כשאמרה את זה. מאטי ציחקה במבוכה. "מה עם פיליפ?" פיליפ היה החבר של מאטי.
"הוא? ובכן, הוא אוהב ללטף לי את השדיים דרך הסוודר, והוא אוהב שאני אגע ב... מה שמו שלו בידיים, את יודעת."
"את לא לוקחת אותו בפה?"
"אלוהים, לא!" אמרה מאטי, ברצינות. "הוא ביקש, אבל אמרתי לו שהוא משוגע."
"את עושה לו ביד."
מאטי חייכה באשמה. "כן. זה פחות או יותר כל מה שאנחנו עושים. הוא רוצה יותר, אבל תמיד פחדתי. אני חושבת שגם הוא קצת פוחד. לפעמים הוא אפילו לא מצליח... לסיים."
עוד הלם. פיליפ טאוני היה עוד ספורטאי ש"השיג את כל הבנות היפות", או ככה חשבנו. עכשיו גיליתי שלרוב הבחורים האלה אין עשירית מהנסיון המיני שיש לי. כל השקפת העולם שלי השתנתה, או לפחות היתה משתנה אם לא הייתי עסוק כולי בשתי הכוסיות ששכבו עירומות יחד על המיטה, מלטפות אחת את השניה ומדברות על סקס.
"אני יודעת למה את מתכוונת," אמרה אן. "ריצ'רד היה כזה. עכשיו הכל שונה."
"הבחור החדש שלך? הוא נראה טוב, אבל הוא פשוט..." היא נראתה כמחפשת מילה הולמת, משהו כמו 'גיק', אבל אז זה בטח היה 'חנון'. למרות שלא הייתי כל כך לא מקובל חברתית, לא הייתי חבר באליטה שנערות כמו אן ומאטי בדרך כלל הגבילו את עצמן אליה. כך שהיא התעכבה כשניסתה למצוא מילה שתאפיין אותי. אן לא היססה.
"הוא מדהים, מאטי. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. יש לו זין שאת לא מאמינה..."
"את... עשית את זה איתו?" קולה של מאטי נמלא ריגוש נדהם, והיא החניקה צחקוק בדוחק.
"עשיתי איתו הכל. מצצתי לו את הזין, נתתי לו לזיין אותי. ג'יזס, אני זיינתי אותו. המון פעמים. הוא מדהים. אף פעם לא מספיק לי." עיניה של מאטי גדלו כצלחות, אבל הבעת העונג לא עזבה את עיניה. כשאן אמרה לה את כל זה ידה נעה לכוס של מאטי, מלטפת בעדינות. "אז את עוד בתולה, מאטי?"
"אהה," השיבה מאטי, מתחילה להגיב למגעה של אן. "חוץ ממך, אף אחד אף פעם לא נגע בי... שם." מאטי בהתה בידה של אן, עיניה עוקבות אחרי תנועותיה.
"נגע לך בכוס, את מתכוונת? בכוס שלך?" אן חזרה על המילה כדי לרגש את מאטי, וזה עבד. אצבעותיה ליטפו עכשיו את הדגדגן ישירות, ומאטי הגיבה.
"אוה, אן. כן. הכוס שלי. אף אחד אף פעם לא נגע בכוס שלי. אוה, הכוס שלי, הכוס שלי..." עיניה היו עצומות שוב ואן הנהנה אלי בחיוך. 'היא מוכנה', אמרו תנועות שפתיה.
טופפתי על קצות אצבעותי אל הבנות, המוזיקה מחרישה את רחש פסיעותי. לבשתי רק זוג מכנסיים קצרים, הזין שלי עושה בהם אוהל. אן אחזה בידי והביאה אותה בזהירות אל הכוס של מאטי, כך שאוכל להמשיך ללטף אותה במקומה, כשהיא עדיין חושבת שזו אן שעושה אותה.
הכוס של מאטי היה רך ותפוח, נחמד כמו של אן אבל מעט שונה. מקרוב יכולתי לראות שהיה לה שיער אדמוני עדין מעל לחריץ, אבל הוא היה מפוזר מאוד, כמעט בלתי נראה. היא פישקה את רגליה כשהתחלתי לגעת לה בדגדגן, וגנחה כשאן שמה לה יד אחת על השדיים. הופתעתי מכך שהצלחנו להמשיך כמה דקות בלי שמאטי תשים לב.
ואז אן שמה את היד השניה על השדיים של מאטי. היא לשה את שניהם כשאני פינגרתי אותה, ועדיין מאטי לא הבחינה מייד ששלוש ידיים ליטפו אותה. הכוס שלה נרטב יותר, רגליה נפשקו עוד, ואגנה התחיל לנוע.
ואז, פתאום, היא הבינה מה קורה.
עיניה נפערו לרווחה, והיא השמיעה מין צליל "הא!" קטן וזינקה אל הקיר, גוררת אחריה את הסדין.
"אלוהים! אלוהים, אן!" מאטי כמעט צרחה, פרט לעובדה שקולה לא נענה לה כשהתנשפה מולנו. "צא מפה! ג'יזס! אני לא מאמינה!" היא בהתה בי, עיניה מלאות זעם ופחד.
הצצתי באן. לא יאמן, אך היא חייכה - נראה שנהנתה מהסצינה. היא הניחה יד על כתפה של מאטי - מאטי נרתעה, אך הקיר מנע ממנה להתרחק - והתחילה לדבר בטון שקט.
"תירגעי, מאטי, אף אחד לא הולך לעשות לך שום דבר רע. אנחנו רק רוצים לעשות לך נעים..."
"תוציאי אותו מפה!" צרחה מאטי, קולה חוזר לעוצמתו המלאה. "אני לא יכולה להאמין - אתם ממש חולים! זה אונס, אתם יודעים את זה? אונס!"
"די, די, אל תקפצי למסקנות. אני אגיד לך מה - קודם תקשיבי לנו, ואז אם תרצי ללכת, אין בעיה. אוקיי?" אן ממש לקחה שליטה; כל כך התחרמנתי ממנה שרציתי לגרור אותה לקן האהבים שלנו ולזיין אותה לגמרי.
"מסקנות! היד שלו היתה על ה.. אלוהים, אן! אני הולכת להתקשר למשטרה!" מאטי היתה היסטרית, אבל שמתי לב שהיא מגניבה מבטים תכופים אל הבליטה במכנסי ההתעמלות שלי. גם אן שמה לב.
"בסדר, בסדר. תתקשרי למשטרה, אחרי שתשמעי מה יש לנו להגיד. עשינו עסק?"
"אוה, בסדר, אן, מה שלא יהיה." היא התכסתה בסדין, אבל אחד מהשדיים שלה היה עדיין ברובו בחוץ, ויכולתי לראות שהפטמה שלה זקופה.
"אנחנו משחקים בסקס, בהרפתקאות סקס, מאטי, וחשבנו לחלוק את זה איתך," התחילה אן, נשמעת כאילו תכננה מראש מה לומר. התרשמתי. "אחרי הכל, את ככל הנראה חברתי הטובה ביותר, ורציתי לחלוק איתך את..."
"חברה. זה מצחיק," זעמה מאטי, אבל לא הצליחה להמנע מלהציץ בגופה העירום-עדיין של אן.
אן חייכה אלי. "למה שלא תציג את מאטי בפני סר ריצ'רד?"
"לעונג," אמרתי, והורדתי את מכנסי ההתעמלות מתחת לביצים. הזין שלי, עומד לגמרי ופועם באוויר החמים, הזדקף בגאווה שכולם יראו. אן הושיטה יד לגעת בו והתחילה ללטף באהבה. הורדתי את המכנסיים לרצפה ויצאתי מתוכם, ואז כרעתי בקצה המיטה, ברכי פשוקות כך שאן תוכל להגיע לביצים. מאטי ניסתה להתרחק עוד יותר, אבל עיניה נדבקו לי לזין.
"רואה, מאטי? נכון שסר ריצ'רד מדהים?"
"אלוהים," אמרה מאטי, נועצת עיניים, "את מכניסה את זה לתוכך? זה בטח שלושים סנטימטר." היא הגזימה, כמובן.
"מממממ, כן. בכל הזדמנות." אן בהתה לי בזין, והחוויתי בעיני לעבר מאטי. אל תשכחי את מאטי, אן, ניסיתי לומר. היא נראתה מוכנה לשכוח מכל העניין ופשוט למצוץ לי. היא קלטה את המבט שלי והתעוררה.
"עכשיו, מאטי," אמרה, מביטה בעיניה, "את לא יכולה להגיד לי שהדבר הזה לא מעניין אותך. אם את רוצה, אנחנו יכולות להתחלק בו, וגם להנות אחת מהשניה." קולה של אן חזר להיות זה החמים, טון האנחנו-חברות-כאלה-טובות בו השתמשה כשדיברה עם חברות האליטה.
מאטי היתה חרמנית ללא ספק - היא הניחה לסדין ליפול לא מעט, וכעת שתי הפטמות היו חשופות וזקופות, שיערה הג'ינג'י הארוך נופל עליהן. הצירוף של המראה הזה וליטופיה של אן גרם לי להרגיש מאוד טוב. יותר מדי טוב, למעשה. חששתי שאני עומד להעניק למאטי מקלחת פרוטאין...
"שכחי מזה, אן," היה מה שאמרה, קולה רועד מאוד. "אני עפה מפה." היא התחילה לנוע לכיוון מרגלות המיטה. אחר כך אני ואן דיברנו על זה - שנינו הבנו שלמרות שמאטי רצתה בכל מה שהצענו, הפחד שחשה והאופן בו חונכה מנעו ממנה להכנע לתשוקתה שלה.
אן אחזה בזרועה. "חכי, יש עוד." היא הביטה בי.
"ניסינו להמנע מלעשות את זה," התחלתי, מתרחק מאן ונע סביב המיטה, חוסם את התקדמותה של מאטי ומראה לה שוב את הזין העומד שלי. "אבל לא הייתי לבד בארון."
"אלוהימדירים, אתה מתכוון שהיו עוד בנים שם?" היא הסתכלה בארון באימה.
"לא, לא," גיחכתי, "אני מתכוון שהמצלמה שלי היתה איתי. צילמתי כמה תמונות מעניינות מאוד של אן מלקקת את הכוס הנפלא והקטן הזה שיש לך."
מאטי החווירה שוב כסיד ומשכה את הסדין למעלה.
"תמונות? הקליקים האלה ששמעתי..." אמרה, קולה שוב קטן.
"כן," אמרה אן, "ואנחנו יכולים לפתח אותן בעצמנו." אוזני הזדקפו למשמע ה'אנחנו'. "עכשיו, אני לא חושבת שאת רוצה שהתמונות האלה יגיעו ללוח המודעות של מר וויסמאן, נכון?" וויסמאן היה המורה לתיאטרון.
"לא," לחשה מאטי. "אבל גם את לא, אן. איך את יכולה לעשות את זה?" היו דמעות בעיניה, אבל היא עדיין בהתה בזין שלי ובציצים של אן, מעבירה מדי פעם את לשונה הורודה על שפתיה.
"זה לא יזיז לי בכלל. חוץ מזה, כל הזמן זכרתי שיש מצלמה. הם אולי ינחשו שזאת אני, אבל אני חושבת שאותך יהיה מאוד קל לזהות."
"ממש קל," אמרתי.
"ולגבי איך אני יכולה לעשות את זה, ובכן, אני אגיד לך, מאטי, מתוקה שלי: מאז שאני זוכרת אנחנו, החבר'ה שלנו, חשבנו שאנחנו כל כך יותר טובים מכולם. אבל טעינו בזה. עשינו מעצמנו צחוק. לא הייתי מחליפה את הגבר שלי בחבורה שלמה של כאלה, ואני רוצה שתביני למה. כאילו, שתביני את משמעות החיים."
"סקס זה לא משמעות החיים, אן," אמרה מאטי, אבל השכנוע נעדר מקולה.
"דיברת כמו בתולה אמיתית. איך את יכולה להעביר ביקורת על משהו שאף פעם לא עשית? אני אגיד לך, ברגע שסר ריצ'רד יהיה בתוכך, את תשירי אריה שונה לגמרי."
כמו אן לפניה, מאטי ישבה וחשבה כמה רגעים, עוברת שוב ושוב על האפשרויות. חלק ממנה רצה להצטרף למסיבה, כמובן. הפטמות והמבט שלה אמרו הכל. אבל ערכיה המוסריים, אלה שבגינם נותרה בתולה, עצרו בעדה, והם היו חזקים מאוד. האם היא תבין שזו דרך בה תוכל להנות בלי שתיאלץ להאשים את עצמה? זה מה שאן עשתה, הייתי בטוח.
"אם אני לא אעשה מה שאתם רוצים," התחילה, חושבת בקול רם, "הוא יפיץ בבית הספר את התמונות?"
"אני אפיץ אותן." אמרה אן, מפתיעה אותי.
לבסוף נאנחה מאטי. "אוקיי, מה אתם רוצים? מה אני אצטרך לעשות?" דמעותיה התייבשו, אבל על פניה היתה הבעה חידתית. האם היא נכנעת לאונס, או לתשוקתה שלה? מחשבותי היו קדחתניות. תפסנו אותה! עוד מעט הזין שלי יהיה בין השפתיים האלה, ותקוע לה עמוק בכוס.
"לעשות?" אמרה אן, "מה, כל מה שתצטרכי לעשות זה להנות. זה כל כך נורא?"
"אני מתכוונת, כמה רחוק אני אצטרך ללכת? כמה אני אצטרך לעשות?" מבטה של מאטי היה עצבני, נרגש.
אן חייכה והושיטה יד לאחור לגעת לי בזין שוב. "הכל, מאטי. את תצטרכי לעשות הכל."
התחלנו לאט, כמו שהן עשו. השכבנו את מאטי על הגב, ואן כרעה בין רגליה והתחילה ללקק אותה בכוס, בקלילות. שכבתי ליד מאטי, וליטפתי את הציצים הגדולים שלה בזמן שמצצתי את הפטמות הקטנות והמתוקות. יכולתי לחוש, כמעט לשמוע, את ליבה פועם דרך כל הבשר המתוק הזה.
אן לקחה את היד של מאטי והניחה אותה על הזין שלי. מאטי התנשפה, אבל סגרה את אצבעותיה הארוכות סביבו והביטה למטה, מעבר לראשי. "תרגישי אותו, תלטפי אותו," לחשה אן, ואז חזרה ללקק. מאטי עשתה מה שאמרה לה, ודי מהר טיפת קדם-שפיך זלגה על אצבעה.
"זה בסדר?" היא לחשה, מהופנטת. היא נראתה כמשחקת עם הזין שלי, בוחנת את עוביו ואורכו.
"יופי," אמרתי, מלטף את פניה בעדינות. "כולנו מתחרמנים."
"אוה," היא אמרה, והמשיכה ללטף. היא עצמה עיניים ורעדה כשאן ליקקה אותה בפראות, ואז פקחה אותן שוב כשאן הפסיקה פתאום.
"אני רוצה ללמד אותך משהו מגניב," אמרה אן, והתחילה לסדר אותנו בתנוחות חדשות. אותי היא השכיבה על הגב, את מאטי לשמאלי והיא עצמה לימיני, הפנים של שתיהן באיזור הזין. ידעתי מה הולך לקרות, ונשענתי על הכריות, להתענג על המציצה הכפולה הראשונה בחיי.
אן התחילה ללטף לי את הזין, ואז לקחה לאיטה את הקצה בפה הרטוב שלה, מפתלת את לשונה סביב כשעשתה זאת. מאטי נשכה את שפתה התחתונה והסתכלה מקרוב יותר. אן החליקה את הזין פנימה, לוקחת בערך חצי בפה.
"איך את יכולה להכניס אותו כל כך עמוק?" לחשה מאטי. "הוא כל כך גדול. אלוהים, של ביל נראה כמו צבע-פנדה לידו."
אן הניחה לזין להחליק החוצה ונישקה את הקצה. "אני יכולה לקחת אותו עד הסוף, מאטי, וגם את תוכלי אחרי שאלמד אותך. אבל קודם כל, למה שלא תטעמי אותו?"
מאטי היססה. מעולם לא היה לה זין בפה, אולי היא אפילו לא ראתה אחד מקרוב ובאור מלא. היא הוציאה לשון, בהיסוס, ונגעה בצד הזין ליד הקצה. לא ממש ליקוק, אבל המחשבה שזו הפעם הראשונה שלה היתה מחשמלת. הזין שלי קפץ.
"אוווו, הוא אוהב אותך," אמרה אן. "עכשיו, עשי את זה ככה..." היא לקחה רק את הקצה של הזין בפה לשורה של מציצות קצרות, ואז הוציאה לשון והעבירה אותה על העטרה. אחר כך היא החליקה את הראש הרטוב לפיה והעלתה והורידה את ראשה פעמים מספר. ואז היא חזרה על כל העניין שלוש, ארבע פעמים. זה היה די מוכר לי, כמובן - הפעילות החביבה על שנינו. היא יכלה להמשיך בזה שעה בלי לגרום לי לגמור. "עכשיו, תנסי את."
מאטי לקחה אותו ביד ואת הראש בפה. פיה היה קצת גדול יותר משל אן, כך ששפתיה התכווצו מעט כשמצצה אותי, מנסה לחקות את פיה האוהב של אן. גם לשונה היתה מעט גדולה יותר, כך שהפיתול על העטרה היה איטי יותר, וחזק יותר, אבל עדיין, גן עדן. אפילו בנסיונות המוקדמים האלה יכולתי לראות שלמאטי יש פה שנועד למצוץ זין - אפילו יותר משל אן. זרם קטן של קדם-שפיך זלג לפיה כשהתחילה להעלות ולהוריד את הראש, והיא גנחה.
"אוווו, אני חושבת שהיא אוהבת את זה," אמרה לי אן, קורצת. מאטי לא אמרה דבר, אבל המשיכה למצוץ לי את הזין. "אל תהיי חזירונת, גם אני רוצה," ומשכה את הזין מהפה של מאטי והתחילה למצוץ בעצמה.
מאטי הביטה באן מוצצת לי, ואז הסתכלה עלי, שפתיה רטובות מרוקה שלה. הבעתה היתה קשה לפענוח, סוג של צירוף של פליאה ועצבנות, אבל יכולתי לראות שהיא צופה בתגובותי כשאן מוצצת לי, כאילו היא תוהה איך ההרגשה. הפרחתי אליה נשיקה קטנה, והיא חייכה חיוך עצבני.
אן העבירה אותי שוב למאטי, שלא היססה לקחת את הזין בפה. הן המשיכו בזה אולי רבע שעה, כל אחת מוצצת לי בתורה כשהקדם-שפיך זורם ואני מתקרב יותר ויותר לאורגזמה אדירה.
אן הכירה כל סימן שלי, לאחר שהתנסתה בתריסרי אורגזמות שחוויתי, מקרוב ובאופן אישי. היא ידעה שאני עומד לגמור, ופני בודאי אמרו לה שהפעם זה הולך להיות ליטרים. אן לקחה אותי חצי הדרך בגרון, ואז התחילה למצוץ עמוק, כל פעם עמוק יותר, עד שהייתי בגרון שלה עד הסוף.
"אלוהים," לחשה מאטי, צופה בזין שלי נעלם בגרונה היפהפה של אן. אן גנחה בעונג ואז הניחה לזין, שכמעט מוכן להתפוצץ, להחליק החוצה מפיה.
"היי," אמרתי, נטול נשימה, "אל תפסיקי..."
"תורה של מאטי," אמרה אן, ודחפה את מאטי שוב אל הזין.
"אני לא יכולה לעשות את זה," אמרה מאטי, ואז פתחה את הפה ולקחה רק את הקצה פנימה, מסובבת את לשונה סביבו.
"קחי כמה שאת יכולה," אמרה אן, מלטפת את שיערה. "תרפי את הגרון, תנסי לא להחנק. תנשמי כשאת מתרוממת ותעצרי את הנשימה כשאת לוקחת אותו בפה. תני לקדם-שפיך שלו להרטיב לך את הגרון..."
מאטי עשתה כמיטב יכולתה, שהיה טוב דיו. היא לקחה אותי בערך עשרה סנטימטר פנימה אחרי כמה נסיונות. ואז התחילה להעלות ולהוריד את הראש, שיערה רוקד בעדינות סביב פניה. יכולתי לשמוע את נשימתה בכל פעם שעלתה, והרוק שלה התחיל לזלוג על הזין. פתאום חשתי איך אני שוקע עוד כמה סנטימטרים לתוך פיה, פורץ לתוך גרונה, והתחלתי לגמור.
גנחתי, פיה של מאטי היה כל כך חם וחלק וטוב, ואז חשתי בזרם הראשון פוגע בגרונה. מאטי, לא בטוחה בעצמה, התחילה לסגת במהירות. השפריץ השני נחת בפיה, ישר על הלשון, והשלישי באף, מתיז טיפות קטנות על כל פניה ושיערה. אן ציחקקה ולקחה במהירות את הקצה של הזין בפיה, יונקת בתאוותנות את שאר השפיך. היא נראתה כמו בגן עדן, מגלגלת את הזין המתרכך שלי בפיה, מנקה וחולבת כמו שעשתה תמיד. מאטי נראתה המומה, טיפות שפיך על פניה ושיערה. פיה היה פעור במקצת, ויכולתי לראות בריכה קטנה של שפיך שלא בלעה מאחורי שיניה התחתונות. היא בהתה במה שאן עשתה לי לזין, מביטה כיצד הכלי הקשה הופך לצינור עבה כשאן ליקקה ומצצה את הקצה. פתאום בלעה מאטי את השפיך שבפיה, וגחנה ללקק לי את הביצים. אן הבחינה שמאטי הצטרפה אליה, והתחילה ללטף את שדיה באהבה.
אחרי ששתי הבנות סיימו עם הזין שלי, הן התחילו אחת עם השניה, מדברות בטונים נמוכים כשליטפו אחת את השניה בציצים ובכוס.
"אלוהים, אן, את ממש נכנסת לקטע, אההההה," אמרה מאטי, מתפתלת מתחת ידיה המיומנות של אן.
"את צריכה לראות את הפרצוף שלך," אמרה אן, והתחילה ללקק את טיפות השפיך, מחליקה לשון נחשית על מאטי.
"מה עכשיו?" שאלה מאטי, ואן חייכה אליה ועברה לתנוחת שישים ותשע, הכוס שלה מול פניה של מאטי, והיא כבר מלקקת לה בכוס. בין הליקוקים, אמרה אן, "אנחנו נעשה אחת את השניה כשהוא ינוח קצת. ואז נזדיין איתו."
"אוה," אמרה מאטי, קולה רועד מעט. "אוקיי." ואז התחילה ללקק בהיסוס את הכוס של אן.
"גמרתי מאוד חזק, כך שידעתי שיעברו לפחות עשרים דקות לפני שאוכל להצטרף שוב לאקשן. חשבתי לתת למאטי טיפים איך ללקק את הכוס, להחזיר לאן על איך שהיא לימדה אותה למצוץ לי, אבל לא נראה שיש צורך. מאטי תפסה את היסודות כשהסתכלה על אן מלקקת לה קודם, ואן נראתה מרוצה לגמרי.
עמד לי שוב לפני שחשבתי שזה יקרה - לראות את הבנות מזדיינות בתשוקה כזאת עזר, ללא ספק. אן גמרה פעמיים ומאטי שלוש כשהזין שלי עמד שוב, מוכן לעוד.
"נראה לי שהאבירים רוכבים שוב, בנות."
אן הביטה למעלה מהכוס של מאטי, לחייה רטובות ממיצים, וחייכה.
גם מאטי הסתכלה, אבל פניה היו חיוורים ועצבניים.
"בואו נעשה את זה," אמרה אן, ודחפה אותי שוב על הגב, זוחלת לצידי. "תמצצי לו קצת, מאטי, שיהיה נחמד ורטוב, ואני אשים כרית מתחתיו," אמרה אן, מאוד במעשיות, ומאטי צייתה. היא למדה היטב, ולקחה את הזין בערך עד החצי כמעט מייד, מוצצת ומלקקת כאילו עשתה זאת כבר שנים. אן החליקה אחת מכריות המיטה שלה תחת ישבני, ולקחה את מאטי בזרוע והושיבה אותה ליד ראשי, שדיה בטווח פי.
"עכשיו," אמרה אן, עוצמת עיניים ותופסת לי בזין, רוכבת עלי ומכניסה את הקצה מעט פנימה, "אני הולכת להזדיין איתו קצת, והוא יכול למצוץ את הציצי היפים שלך כשאני עושה את זה." אן נסחפה כל כך בלהט הרגע שלא היתה מפסיקה גם אם הייתי מבקש ממנה. היא נאנחה עמוקות והחליקה את הזין שלי לכוס הצעיר וההדוק שלה.
"אלוהים," אמרה מאטי. "זה לא כואב?"
"אווההההההה," גנחה אן, "כל כך טוב. אוה, מאטי, זה כל כך טוב..."
מאטי גחנה מעט לפנים, מועכת את השדיים על פני ומסתכלת בזין נכנס לתוך אן, לאט, עמוק.
"כל כך נעים, מתוק," אמרה אן, "אני אוהבת את הזין שלך, אני באמת אוהבת את הזין שלך. נכון שיש לה ציצים יפים, מתוק?" אן הושיטה יד וליטפה את חזי כשהזדיינה איתי.
"כן," אמרתי, ונישקתי את פיטמתה השמאלית הזקורה של מאטי.
"ופה מדהים?" אן נשמעה כהוזה כמעט, מחליקה את הכוס הרטוב שלה מעלה מטה על הזין.
"ממש מדהים," אמרתי, מסתכל בה. "לימדת אותה טוב."
"והכוס שלה כל כךךךךךך מתוק. אתה רוצה לזיין את הכוס שלה, מתוק?"
"אני מת לעשות את זה, כן. אבל לא לפני שמיס קיטי תקבל מה שמגיע לה."
מאטי בהתה בכוס של אן ובזין שלי, עיניה כמעט מזוגגות כשמילמלה: "מיס קיטי?"
"קיטי," אמרה אן, נטולת נשימה, "כמו חתלתולה [Pussy], ריצ'רד כמו דיק. את לא מאמינה כמה נעים זה בפנים, מאטי..."
"אני לא מאמינה שזה נכנס," אמרה מאטי, לוחשת כמעט.
"אוווההההה," אמרה אן, האורגזמה שלה מתחילה, "זה נככככננננססס. אוה, זה נכננסססס כל כך טובבבבב..." ואז היא גמרה, אגנה נע ומתפתל. יכולתי לגמור בקלות, אבל התאפקתי בכל כוחי. ידעתי שאן רוצה שאהיה מוכן למאטי מייד. מאטי כמעט נבהלה מעוצמת האורגזמה של אן.
כשהיא נגמרה, אן התכופפה ונשקה לי בתשוקה. "תודה, אהוב. ותודה שחיכית למאטי."
"זה לא היה קל." חייכתי.
אן הוציאה את הזין הקשה-עדיין שלי מתוכה, והעבירה את הרגל סביבי, נחה על ירכי. "תורך, מאטי. הגיע הזמן לאבד את הבתולים הקטנים שלך."
מאטי נשכה את שפתה. "אני לא יודעת אם אני מוכנה, אן. הוא כל כך גדול." היא הביטה באן בריכוז. "אני מתה מפחד."
"את מוכנה," אמרה אן. "אבל אני חושבת שיותר טוב שתשכבי על הגב." והיא דחפה את מאטי על גבה, והתחילה לפשק את רגליה בשבילי.
עיניה של מאטי היו עצומות בחוזקה. היא לא התנגדה, אבל נראתה מבועתת. הזין שלי היה קשה ומוכן, והצבתי את עצמי בפתח הקטן והחמוד שלה, אבל חשבתי על זה שוב. מאטי נראתה הרבה יותר מפוחדת משאן נראתה אי פעם. הבטתי באן, שאלה בעיני.
"תירגעי, מאטי," אמרה אן. "אנשים עושים את זה מאות שנים, את יודעת. זה לא איזה מסתורין גדול."
מאטי פקחה עיניים, הביטה למטה, וראתה את הזין העומד שלי. הקצה היה סנטימטר מהחור שלה. "זה יכאב. הוא יותר מדי גדול. הוא פי שתיים, פי שלוש יותר גדול מפיליפ. אני פוחדת."
אן הושיטה יד וליטפה לה קצת את הכוס. "את גם רטובה כמו סיאטל, מותק. הוא לא ימהר. את תאהבי את זה. רק תנסי להירגע."
אן זזה מהדרך ואני נעתי לפנים, נוגע עם הקצה של הזין בדגדגן. מאטי קפצה קצת, ואז עצמה עיניים שוב. התחלתי להעביר את הראש של הזין למעלה ולמטה על החריץ, מרגיש איך היא נרטבת עוד ועוד, ומסתכל בכוס הקטן שלה מתחיל להיפתח.
"אוקי," היא אמרה, שואפת דרך האף ונושפת דרך הפה, שדיה הגדולים מתנשמים. "אוקיי, אבל לאט, בבקשה. תעשה את זה... תעשה לאט..."
דחפתי רק את הקצה של הזין לכוס שלה, ושנינו קפצנו. מאטי השמיעה יבבת כאב קטנה, אבל אני רעדתי מעונג, היא היתה צרה באופן בל יאמן. לאן היה כוס מדהים, אבל מאטי היתה כמו מלחציים. התחלתי לתהות אם זה ילך.
התחלתי לנוע קדימה ואחורה, לאט, מניח לראש של הזין להכנס ולצאת מהכוס. אחרי זמן מה היא נכנסה לזה, מניעה את האגן מולי. שפתיה היו פשוקות במקצת ונשימתה היתה עמוקה ואיטית. ליטפתי לה את הדגדגן באגודל כמה פעמים והיא גנחה. אן התחילה ללטף לה את השדיים, מושכת וצובטת בפטמות, ומאטי חייכה חיוך זעיר.
המשכנו בזה הרבה זמן, רק הקצה בתוכה ואני מלטף לה את הדגדגן, כשאן מוצצת ומלטפת לה את הפטמות. הושטתי את היד החופשית וליטפתי לאן את הכוס כמה זמן, אבל היא זזה מטווח השגתי. היא רצתה שאתרכז בחברה שלה.
אחרי כמה זמן הכוס של מאטי נדמה כפתוח יותר. לא בהרבה, אבל הנחתי שהוא לא יפתח יותר מזה עד שאפתח אותו בעצמי. הנחתי לזין להכנס עוד שני סנטימטר, אולי פחות. שוב, מאטי ואני התנשפנו ביחד. זה היה כמו לזיין קשית שתיה. יכולתי לחוש בקצה הזין נוגע בקרום הבתולים - זה הרגיש כמו חוט שמתוח לרוחב הכוס מבפנים. התחלתי להלחץ אליו בכל תנועה, ומאטי ממש הרגישה את זה.
"אוו, אוה אלוהים אן הוא יותר מדי. אוה, לא, לא, זה ק-ק-קורע אותי. אוה, לאט, אוה, אלוהים, אן בבקשה בבקשה אוה..."
ואז הקרום שלה נקרע, והזין נכנס עוד שני סנטימטר פנימה.
מאטי צרחה. הפסקתי להתקדם, אבל לא יצאתי. אן התחילה ללטף את פניה ולנשק אותה. "זה היה החלק הכי גרוע, מאטי, וזה נגמר."
דמעות זרמו על פניה. "אלה היו הב-בתולים ש-שלי, אן?"
"כן. זה נגמר, מתוקה." אן חייכה אליה בחום.
דמעותיה של מאטי זלגו כשבהתה חזרה באן. הסתכלתי בזין שלי, רובו עדיין בחוץ, ותהיתי.
"תראי, מאטי, אם זה יותר מדי בשבילך..." התחלתי, אבל מאטי קטעה אותי.
"לא," היא אמרה, מחייכת עכשיו, מביטה בפניה של אן. "הגענו עד פה. בוא נעשה את זה."
התכופפתי, לקחתי פטמה בפה, והתחלתי לזיין אותה, לא עמוק בהתחלה, כמובן, אבל בכוונה ברורה לקבור את הזין שלי בכוס הקטן שלה.
אני נשבע שזה לקח שעה. לקח לה חמש דקות להתרגל לכל סנטימטר נוסף. היא החזיקה את הראש שלי בשדיים, ולפתה את ידה של אן. כשהייתי חצי בפנים, היא גמרה, בשטף ארוך של אורגזמות קטנות.
"אוומממממממממממ, אוה, אן זה כל כך... אווההההההה אלוהים זה כל כך טוב..."
לבסוף, לקחתי נשימה ארוכה והכנסתי לה את הזין עד הסוף. מאטי עיוותה את פניה והתנשמה עמוקות בצרידות, אבל לא צרחה. התחלתי לזיין אותה באמת.
הכוס של מאטי היה הדבר הפנטסטי ביותר שהרגשתי אי פעם. זה היה החור המושלם, החלק, הקטיפתי ביותר. השערות הקטנות והרכות שלה, הבלתי נראות, הקיפו את החור הקטן ודיגדגו לי את הביצים בכל חדירה. בכל פעם שמאטי הניעה רגל או פיתלה ירכיים יכולתי לחוש ברטט בכל מולקולה של הזין. אני נשבע שיכולתי לחוש בפעימות ליבה בכוס הבל-יאמן שלה.
כשהייתי לבסוף מוכן לגמור, מאטי הניעה את האגן באלימות ולפתה את ישבני ברגליה, מושכת אותי פנימה. היא נראתה כמעט לא בהכרה, עפעפיה מרפרפים, עיניה מגולגלות, ופניה לבנים מאוד.
חשתי אקסטזה טהורה. זה היה כאילו היא תופסת אותי באגרוף ולוחצת בכל הכוח, חוץ מזה שהאגרוף היה רך ונכנע; הדבר הכי חלק, רטוב, וחמים בעולם.
מאטי נסחפה לאורגזמה נוספת, הכי גדולה מכולן, גבה מתקמר, ירכיה מתוחות כמו פלדה. קולה היה לחישה שהפכה לצרחה: "אההההה, כןןןןןן, אוה, תזיין תזיין תזיין תזיין..." ירכיה החלו להירגע, למרות שעדיין גמרה וגמרה.
"אני הולך לגמור, אן," אמרתי, ואן גחנה בחן מעלינו והוציאה את הזין מהכוס של מאטי, מחליקה אותו לפיה באותה תנועה. לא רצינו להכניס את מאטי להריון, אבל גנחתי לשניה כשנאלצתי להפרד מהחור המושלם הזה.
מאטי גנחה ואן התחילה לפנגר אותה, להמשיך לה את האורגזמה כשאני גומר לה בפה. הזין שלי קיפץ וזינק בידה, ושפכתי את כולי, או כך נראה, לתוך פיה. היא גנחה, בולעת כל טיפה, והחוותה לי ללקק את הכוס של מאטי עד שסיימה לגמור, מה שעשיתי בשמחה.
התמוטטנו בערימה אחרי זה, מאטי על הגב, ראשה של אן על שדה השמאלי, ואני בין ירכיה הפשוקות, משעין את ראשי על שיער הכוס שלה. ישנו קצת, מסופקים כליל.
כשהתעוררתי, קמתי ולבשתי את המכנסיים. הצצתי בשעון: הזדיינו שעה וישנו שעתיים.
"לאן אתה הולך," אמרה אן, משפשפת את עיניה.
"אל תלך," אמרה מאטי, בקשה בקולה, עיניה בוהות במפשעתי.
חייכתי. "אל דאגה, בנות. אני רק יורד למטה להכין לנו משהו לאכול. שתיכן יכולות להירגע בינתיים ו... מה שלא יהיה."
"מה עכשיו?" שאלה אן, מחייכת בישנוניות. "אמרת משהו על פנטזיה שיש לך?"
הייתי צריך לחשוב לרגע - אה, כן, אמרתי לאן שפינטזתי לזיין את מאטי בין השדיים. הייתי סרקסטי כשאמרתי את זה, אבל כשהבטתי במאטי עכשיו על המיטה, הציצים הגדולים שלה נעים כשהיא נושמת, יכולתי לדמיין את הזין שלי מחליק בין האבטיחים המדהימים האלה לפה המחונך-היטב שלה. לא רעיון רע.
"כן," אמרתי, "אולי את יכולה, אה, להכין את הדברים בשבילי, אן." היא חייכה והתחילה ללקק בין הציצים הנהדרים האלה, להראות לי שהבינה למה התכוונתי.
כשיצאתי מהחדר, שמעתי את מאטי אומרת: "אוה, תודה לך, אן. אלוהים, זה היה נהדר. את כל כך צדקת. את חושבת שהוא יזיין אותי שוב? איך אני אוכל אי פעם להחזיר לך על מה שעשית בשבילי?"
שמעתי אותן זזות ואת מאטי מצחקקת בעליצות.
"כאן," אמרה אן. "תלקקי אותי כאן..."
תגובות מישראבלוג (המון מהן: לכל ארבעת החלקים בהם פורסם הסיפור הזה במקור):
Lullaby , 16:35 25/8/2006:
הו, הגיקים-סוחטים שוב. אהבתי את הסיפור- בניגוד לסטפני, אן נהנתה הרבה יותר מהר והבחור לא היה כל-כך אכזרי.
אני אישית מעדיפה תירגומים קצרים, אבל לא משנמה מה אתה מתרגם, זה תמיד טוב [ובזמן האחרון קולע לטעמי בדיוק].
הו, הגיקים-סוחטים שוב. אהבתי את הסיפור- בניגוד לסטפני, אן נהנתה הרבה יותר מהר והבחור לא היה כל-כך אכזרי.
אני אישית מעדיפה תירגומים קצרים, אבל לא משנמה מה אתה מתרגם, זה תמיד טוב [ובזמן האחרון קולע לטעמי בדיוק].
פטאל , 19:32 25/8/2006:
נכון! ממש קולע! אני חושבת שאחד מהשניים קרו פה:
או שלאט לאט התחנכנו לתכנים הסאביים שסווידרי צולף בנו בחן כל שבוע במשך שנה ומשהו (תרתי :)
או שיש לנו פה גבר יחיד במינו, משהו נדיר ביותר שבאמת, אבל ממש ממש, הכי הרבה שראיתי, פשוט מבין נשים ונהנה להרטיב אותנו תוך שימוש בהבנה הזו
וכיוון שכבר קיבלתי תשובה דומה בפוסט שעבר על תגובה שונה לחלוטין אני אהיה מחונכת ואענה לעצמי:
אממממ, כנראה ששניהם נכונים :)
נכון! ממש קולע! אני חושבת שאחד מהשניים קרו פה:
או שלאט לאט התחנכנו לתכנים הסאביים שסווידרי צולף בנו בחן כל שבוע במשך שנה ומשהו (תרתי :)
או שיש לנו פה גבר יחיד במינו, משהו נדיר ביותר שבאמת, אבל ממש ממש, הכי הרבה שראיתי, פשוט מבין נשים ונהנה להרטיב אותנו תוך שימוש בהבנה הזו
וכיוון שכבר קיבלתי תשובה דומה בפוסט שעבר על תגובה שונה לחלוטין אני אהיה מחונכת ואענה לעצמי:
אממממ, כנראה ששניהם נכונים :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:29 27/8/2006:
שניהם! (צחקק המתרגם)
תודה רבה, יקירתי, אני מסמיק כדובדבן, באמת. וזה נכון - איני יודע באשר להבנה, אבל ברור מאוד שאני נהנה, מאוד מאוד נהנה, להרטיב אתכן ככה.
שניהם! (צחקק המתרגם)
תודה רבה, יקירתי, אני מסמיק כדובדבן, באמת. וזה נכון - איני יודע באשר להבנה, אבל ברור מאוד שאני נהנה, מאוד מאוד נהנה, להרטיב אתכן ככה.
פטאל , 19:51 27/8/2006:
נו, אז בשביל מה יש בועות בלוג שכאלו בעולם, אם לא כדי שכל הנוכחים יחייכו קצת, רטובות- או רק נהנים להרטיב, מאוזן לאוזן בהנאה, מגרגרים כחתולונים שבעים וחתלתולות מסופקות?
:) אני מכריזה בזאת על הבועה הסווידריגאילובית! מי אמר שחייבים מיקום גיאוגרפי?
נו, אז בשביל מה יש בועות בלוג שכאלו בעולם, אם לא כדי שכל הנוכחים יחייכו קצת, רטובות- או רק נהנים להרטיב, מאוזן לאוזן בהנאה, מגרגרים כחתולונים שבעים וחתלתולות מסופקות?
:) אני מכריזה בזאת על הבועה הסווידריגאילובית! מי אמר שחייבים מיקום גיאוגרפי?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:08 28/8/2006:
בהחלט! בועה גדולה שדרכה, מבפנים, העולם נראה בורדל אחד גדול, מלא נשים חייכניות ורטובות, וגברים זוממי מזימות. בבורדלים של המערב הפרוע, כידוע, היו גם פסנתרנים - כאלה עם שלט, "אל תירו בי, אני רק הפסנתרן" - ותמהני, אם נניח תהיה פסנתרנית בבועת-בורדל הזאתי המתנועעת, מה יהיה כתוב על השלט שלה?
בהחלט! בועה גדולה שדרכה, מבפנים, העולם נראה בורדל אחד גדול, מלא נשים חייכניות ורטובות, וגברים זוממי מזימות. בבורדלים של המערב הפרוע, כידוע, היו גם פסנתרנים - כאלה עם שלט, "אל תירו בי, אני רק הפסנתרן" - ותמהני, אם נניח תהיה פסנתרנית בבועת-בורדל הזאתי המתנועעת, מה יהיה כתוב על השלט שלה?
פטאל , 00:59 28/8/2006:
עגולה ומתנועעת כמו.. כמו שדי הפרוצות הדחוסים במחוך, מאיימים לפוקעו, רכים, רוטטים בכל צעד.
כנראה שיהיה כתוב בו "אל תזיינו אותי, אני לא הזונה"
או משהו...
עגולה ומתנועעת כמו.. כמו שדי הפרוצות הדחוסים במחוך, מאיימים לפוקעו, רכים, רוטטים בכל צעד.
כנראה שיהיה כתוב בו "אל תזיינו אותי, אני לא הזונה"
או משהו...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:26 28/8/2006:
מחוכי פרוצות
באפילת המרתף
מתפקעים כמעט
מילמל המתרגם הייקו נלוז וזעיר מתחת שפמו המדומיין - וכן, בהחלט. או שאפשר פשוט: "פסנתרנית. נא לא לזיין"
מחוכי פרוצות
באפילת המרתף
מתפקעים כמעט
מילמל המתרגם הייקו נלוז וזעיר מתחת שפמו המדומיין - וכן, בהחלט. או שאפשר פשוט: "פסנתרנית. נא לא לזיין"
פטאל , 12:27 28/8/2006:
כן נו, אתה יותר אלגנטי :) אני ניסיתי להישאר על אותו המשקל.
כן נו, אתה יותר אלגנטי :) אני ניסיתי להישאר על אותו המשקל.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:25 27/8/2006:
את צודקת - קודם כל, הכותב הזה הרבה יותר אוהב בנות מפארקר, דומני (שכתב את סטייסי). חוץ מזה, הסיפור הרבה יותר קצר, כך שגם האקספוזיציה כך (:
ותודה רבה, יקירתי. עונג הוא לקלוע לטעמך.
את צודקת - קודם כל, הכותב הזה הרבה יותר אוהב בנות מפארקר, דומני (שכתב את סטייסי). חוץ מזה, הסיפור הרבה יותר קצר, כך שגם האקספוזיציה כך (:
ותודה רבה, יקירתי. עונג הוא לקלוע לטעמך.
תאווה. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 16:43 26/8/2006:
אוה סווידרי,
על כל הפעמים שחזרתי עצבנית ומיואשת הביתה, נועלת את הדלת ומתיישבת לקרוא את תרגומייך ובאופן טבעי היד גולשת דרומה ואחרי זמן מה החיוך נמרח על שפתיי והלב מנסה להרגיע את עצמו ופתאום יש שלווה נעימה כזו ואני שוכחת על מה בכלל התרגזתי - תודה.
אני מצטרפת לפטאל שקלעה היטב למה שאתה.
שולחת לך משבים קלים ונעימים של תשוקה,
תאוונת.
אוה סווידרי,
על כל הפעמים שחזרתי עצבנית ומיואשת הביתה, נועלת את הדלת ומתיישבת לקרוא את תרגומייך ובאופן טבעי היד גולשת דרומה ואחרי זמן מה החיוך נמרח על שפתיי והלב מנסה להרגיע את עצמו ופתאום יש שלווה נעימה כזו ואני שוכחת על מה בכלל התרגזתי - תודה.
אני מצטרפת לפטאל שקלעה היטב למה שאתה.
שולחת לך משבים קלים ונעימים של תשוקה,
תאוונת.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:31 27/8/2006:
אה, תאוונת, איזו תגובה נעימה זאת היתה, אני חוזר וקורא אותה, מחייך מאוזן לאוזן, ואין לי מה לומר פרט ל- תודה, אשתדל להמשיך לגרום לך לשכוח על מה התרגזת באופן הנעים ביותר (:
אה, תאוונת, איזו תגובה נעימה זאת היתה, אני חוזר וקורא אותה, מחייך מאוזן לאוזן, ואין לי מה לומר פרט ל- תודה, אשתדל להמשיך לגרום לך לשכוח על מה התרגזת באופן הנעים ביותר (:
werewolf zeevdx@gmail.com , 01:43 3/9/2006:
לא קצת סתמי? מה קורה בחלק השלישי ? באופן מפתיע הוא עושה אותה בתחת או מה ?
לא קצת סתמי? מה קורה בחלק השלישי ? באופן מפתיע הוא עושה אותה בתחת או מה ?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:18 3/9/2006:
גרוע מזה - בחלק השלישי אן עושה סוויט לאבינג לאיזו חברה שלה, לונג שוט בעדשה מרוחה בואזלין!
גרוע מזה - בחלק השלישי אן עושה סוויט לאבינג לאיזו חברה שלה, לונג שוט בעדשה מרוחה בואזלין!
werewolf zeevdx@gmail.com , 15:35 3/9/2006:
טוב, אני יכול לחשוב על 2-3 דברים יותר גרועים מזה.
טוב, אני יכול לחשוב על 2-3 דברים יותר גרועים מזה.
הנץ ronny40s@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=24640) , 10:03 3/9/2006:
אחד הטובים ביותר שתרגמת עד כה.. ממש מדליק. יש כאן שליטה אבל על מישהי שגם חושבת וגם די חזקה, זה אתגר זה מרגש לא כמו לשלוט על סמרטוט רטוב...
אחד הטובים ביותר שתרגמת עד כה.. ממש מדליק. יש כאן שליטה אבל על מישהי שגם חושבת וגם די חזקה, זה אתגר זה מרגש לא כמו לשלוט על סמרטוט רטוב...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:19 3/9/2006:
תודה רבה
תודה רבה
אנה , 11:18 3/9/2006:
גם אני מחבבת את הסיפור לעומת הסטפאני טיפאני או איך שלא קראו לה.
מארג’ האכזרית נוהגת להגיד שאלוהים לא מרחם על מלכות הכיתה.
גם אני מחבבת את הסיפור לעומת הסטפאני טיפאני או איך שלא קראו לה.
מארג’ האכזרית נוהגת להגיד שאלוהים לא מרחם על מלכות הכיתה.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:22 3/9/2006:
לצ’ירלידרית הבלונדית שכל בית הספר עשה עליה תור במשך 11 פרקים תמימים קראו סטייסי - וגם אני חושב שהסיפור הזה נאה יותר, במובנים מסויימים. מצד שני, יקירתי, אין ספק שקוראות בלוג זה עוד תזכינה לבחון אספקטים רבים ונוספים של הסחטנות המינית (:
ומארג’ האכזרית צודקת, אני חושב. לפחות בין כתלי alt.sex.stories, לא אלוהים ולא מי מלבדו מרחם על מלכות הכיתה העירומות. במציאות, תמהני - אני חושב שהן דוקא מסתדרות לא רע, לא?
לצ’ירלידרית הבלונדית שכל בית הספר עשה עליה תור במשך 11 פרקים תמימים קראו סטייסי - וגם אני חושב שהסיפור הזה נאה יותר, במובנים מסויימים. מצד שני, יקירתי, אין ספק שקוראות בלוג זה עוד תזכינה לבחון אספקטים רבים ונוספים של הסחטנות המינית (:
ומארג’ האכזרית צודקת, אני חושב. לפחות בין כתלי alt.sex.stories, לא אלוהים ולא מי מלבדו מרחם על מלכות הכיתה העירומות. במציאות, תמהני - אני חושב שהן דוקא מסתדרות לא רע, לא?
אנה , 14:48 3/9/2006:
כמובן שהלכתי לקרוא את הסוף זה ארוך כמעט כמו טייסי הזאת אבל הרבה יותר מוצלח. וכמו שתמיד חשדתי מלכה נשארת מלכה גם ערומה על הברכיים.
ובקשר להערתך האחרונה, אני חושבת שהן מאמינות שהן אמורות להסתדר לא רע וכשזה לא הולך הן ממש אומללות ומרחמות על עצמן ברעש גדול. ואז באה איזו גיקית שבבגרותה הפכה לברבור יפה, כשרוני וחד לשון ומעמידה אותן במקום. :)
אה, נזכרתי. חבל בכל זאת שלא תרגמת עוד קצת סר סוודרי, אפילו משהו קצר אבל שכולל את הקטע שבו הוא משכנע אותה להצטלם שוב.
כמובן שהלכתי לקרוא את הסוף זה ארוך כמעט כמו טייסי הזאת אבל הרבה יותר מוצלח. וכמו שתמיד חשדתי מלכה נשארת מלכה גם ערומה על הברכיים.
ובקשר להערתך האחרונה, אני חושבת שהן מאמינות שהן אמורות להסתדר לא רע וכשזה לא הולך הן ממש אומללות ומרחמות על עצמן ברעש גדול. ואז באה איזו גיקית שבבגרותה הפכה לברבור יפה, כשרוני וחד לשון ומעמידה אותן במקום. :)
אה, נזכרתי. חבל בכל זאת שלא תרגמת עוד קצת סר סוודרי, אפילו משהו קצר אבל שכולל את הקטע שבו הוא משכנע אותה להצטלם שוב.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:07 3/9/2006:
גם אני חושב שהיא נשארת מלכה על ברכיה, בטח ובטח כשאנו עוסקים בקווין אן (שם מאוד מלכותי, לא היית אומרת, מיליידי?) - ועם זאת, גם לגבי הגיקית-הברבורית-חדת-הלשון אני מסכים איתך. באופן כללי, אני נוטה להסכים איתך, יקירתי. שמת לב?
האמת שתהיתי אם לתרגם עוד, ובסוף החלטתי שאולי זה סיפור רך מדי, אבל עכשיו אני מהרהר שנית, מגרד בפדחתי באיטיות של יום ראשון בצהריים, ותוהה - את חושבת שכדאי להעלות עוד שני חלקים של זה, הראשון עם הצילומים ומיס קיטי, והשני עם החברה-כבדת-השדיים שלה?
גם אני חושב שהיא נשארת מלכה על ברכיה, בטח ובטח כשאנו עוסקים בקווין אן (שם מאוד מלכותי, לא היית אומרת, מיליידי?) - ועם זאת, גם לגבי הגיקית-הברבורית-חדת-הלשון אני מסכים איתך. באופן כללי, אני נוטה להסכים איתך, יקירתי. שמת לב?
האמת שתהיתי אם לתרגם עוד, ובסוף החלטתי שאולי זה סיפור רך מדי, אבל עכשיו אני מהרהר שנית, מגרד בפדחתי באיטיות של יום ראשון בצהריים, ותוהה - את חושבת שכדאי להעלות עוד שני חלקים של זה, הראשון עם הצילומים ומיס קיטי, והשני עם החברה-כבדת-השדיים שלה?
ללא שם , 15:40 3/9/2006:
מאוד מלכותי, לא לחינם גברים נוהגים לשבש ולהאריך אותו. מאוד נעים כל ההסכמות שלך איתי, מאוד מדאיגה הנטיה שלי להסכים איתך בכל דבר.
אני מאוד אשמח להמשך תרגום, אבל באמת הפיתוי של האדמונית קצת ארוך מידי אם כי ארוטי מאוד, אולי אפשר לקצר.
אבל אני דוגמה גרועה מאוד. ואם כבר עוברות אורך נותנות הצצה על חטאים מבישים בבלוג הזה, אולי הגיע תורי להתוודות. שבוע שעבר מצאתי את עצמי נאלצת להעביר שעה וחצי לא פחות ולא יותר בקניון לא גדול במיוחד. מבט מהיר גילה לי חנות סטימצקי עם מבצעים של 15 ש"ח לספר. מתוך הערמה דליתי דווקא רומן רומנטי בדיוק מאלה שלא ראיתי מאז גיל 16 רק בעטיפה משודרגת. ביזבזתי עוד שעה וחצי בבית עד הדף האחרון ואי אפשר היה להוריד לי את החיוך יום שלם.
כמובן שהחבאתי אותי שאף אורח לא יראה בטעות על מדף הספרים :)
מאוד מלכותי, לא לחינם גברים נוהגים לשבש ולהאריך אותו. מאוד נעים כל ההסכמות שלך איתי, מאוד מדאיגה הנטיה שלי להסכים איתך בכל דבר.
אני מאוד אשמח להמשך תרגום, אבל באמת הפיתוי של האדמונית קצת ארוך מידי אם כי ארוטי מאוד, אולי אפשר לקצר.
אבל אני דוגמה גרועה מאוד. ואם כבר עוברות אורך נותנות הצצה על חטאים מבישים בבלוג הזה, אולי הגיע תורי להתוודות. שבוע שעבר מצאתי את עצמי נאלצת להעביר שעה וחצי לא פחות ולא יותר בקניון לא גדול במיוחד. מבט מהיר גילה לי חנות סטימצקי עם מבצעים של 15 ש"ח לספר. מתוך הערמה דליתי דווקא רומן רומנטי בדיוק מאלה שלא ראיתי מאז גיל 16 רק בעטיפה משודרגת. ביזבזתי עוד שעה וחצי בבית עד הדף האחרון ואי אפשר היה להוריד לי את החיוך יום שלם.
כמובן שהחבאתי אותי שאף אורח לא יראה בטעות על מדף הספרים :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:13 3/9/2006:
נכון? הם פשוט נרתעים מעוצמתו הקצרה, המייראת, אז הם קוראים לה אנני באני. אין סיבה לדאוג מנטייתך להסכים עמי - זה טבעי, הרי, שליידיז מכובדות יראו את העולם עין בעין איתי, כבשה תמה שכמותי.
אני חושב שאעבור על הטקסט שוב, ואצור ממנו עוד שני פרקים. זה סיפור מאוד נחמד, אם כי לא גס במיוחד. אחרי הפארודיה על הארי פוטר, לעומת זאת, אני אתרגם משהו באמת מלוכלך! אולי וידלר (חזירונת) או דה פלום (השכן ממול), או משהו כזה.
קשה להוריד את החיוך שעושה רומן-רומנטי, אבל זה קל מאוד יחסית ללנסות-להפטר-מהסומק-שמתפשט-עד-הציצי שמותיר סיפור מלוכלך באמת (צחקק המתרגם)
נכון? הם פשוט נרתעים מעוצמתו הקצרה, המייראת, אז הם קוראים לה אנני באני. אין סיבה לדאוג מנטייתך להסכים עמי - זה טבעי, הרי, שליידיז מכובדות יראו את העולם עין בעין איתי, כבשה תמה שכמותי.
אני חושב שאעבור על הטקסט שוב, ואצור ממנו עוד שני פרקים. זה סיפור מאוד נחמד, אם כי לא גס במיוחד. אחרי הפארודיה על הארי פוטר, לעומת זאת, אני אתרגם משהו באמת מלוכלך! אולי וידלר (חזירונת) או דה פלום (השכן ממול), או משהו כזה.
קשה להוריד את החיוך שעושה רומן-רומנטי, אבל זה קל מאוד יחסית ללנסות-להפטר-מהסומק-שמתפשט-עד-הציצי שמותיר סיפור מלוכלך באמת (צחקק המתרגם)
מרג’ , 14:58 3/9/2006:
סאמק אני והעבודה שלי
משכנע אותה להצטלם שוב?
איך פתאום נהיה לי דחוף לחזור הביתה...
-מגיע להן לכל מלכות הכיתה האלה-
סאמק אני והעבודה שלי
משכנע אותה להצטלם שוב?
איך פתאום נהיה לי דחוף לחזור הביתה...
-מגיע להן לכל מלכות הכיתה האלה-
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:08 3/9/2006:
לא, לא, אל תגידי סתם על העבודה שלך, כי זה בכלל לא מתורגם - רק זיון קצר אחד בינתיים. אבל, כפי שאמרתי לעיל, אני תוהה אולי בכל זאת לתרגם איך הוא משכנע אותה להצטלם שוב, בדרך ערמומית, זדונית וחסרת בושה, פושע שכמותו.
-יש מצב חזק שאת צודקת-
לא, לא, אל תגידי סתם על העבודה שלך, כי זה בכלל לא מתורגם - רק זיון קצר אחד בינתיים. אבל, כפי שאמרתי לעיל, אני תוהה אולי בכל זאת לתרגם איך הוא משכנע אותה להצטלם שוב, בדרך ערמומית, זדונית וחסרת בושה, פושע שכמותו.
-יש מצב חזק שאת צודקת-
אנה , 15:45 3/9/2006:
אוי מרג’י, חיזרי הביתה, אני לא מוצאת את פרק 14. בגדול תגלי עוד בלונדינית שאוהבת שמפעילים עליה לחץ, שום דבר חדש.
- בחיי אלוהים, נתת לגיקים האלה 4 שנים של תיכון לפתח אישיות יותר מלכל השאר, לא יכלת לחלק להם גם סלחנות? -
אוי מרג’י, חיזרי הביתה, אני לא מוצאת את פרק 14. בגדול תגלי עוד בלונדינית שאוהבת שמפעילים עליה לחץ, שום דבר חדש.
- בחיי אלוהים, נתת לגיקים האלה 4 שנים של תיכון לפתח אישיות יותר מלכל השאר, לא יכלת לחלק להם גם סלחנות? -
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:16 3/9/2006:
- הגיקים בתיכון, ככלל, עסוקים מדי בלחשוב כמה יפה תהיה המלכה-ערומה-על-הברכיים מכדי שיהיה סיפק בידם לפתח אישיות, דומני -
- הגיקים בתיכון, ככלל, עסוקים מדי בלחשוב כמה יפה תהיה המלכה-ערומה-על-הברכיים מכדי שיהיה סיפק בידם לפתח אישיות, דומני -
מרג’ , 10:28 4/9/2006:
חזרתי הביתה וגיליתי שיחסית אלי המתחדשת היא אדם טוב ומוסרי .
מה זה צריך להביע הרומנטיקה הזו?
הלבלוג פורנו של סווידרי הגענו או שמא לבלוג הפרחוני עם הפיות שכותבת שירן בת הארבעשרה?!
בוטה ביותר- במיידי!
(עד כאן דבר המרג’)
חזרתי הביתה וגיליתי שיחסית אלי המתחדשת היא אדם טוב ומוסרי .
מה זה צריך להביע הרומנטיקה הזו?
הלבלוג פורנו של סווידרי הגענו או שמא לבלוג הפרחוני עם הפיות שכותבת שירן בת הארבעשרה?!
בוטה ביותר- במיידי!
(עד כאן דבר המרג’)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 12:29 4/9/2006:
בלוג פרחוני ורומנטי מאוד/
אולי אחליף עיצוב לורוד!
את צודקת, יחסית אלייך המתחדשת היא אדם טוב ומוסרי. בכלל, כולנו עומדים שכם אחד לטובת הליקלוקים של אן וחברתה זו בטוטתה של זו, ויפה שעה אחת קודם.
(בסדר, בסדר. אני אתרגם רק עוד חלק אחד של אן)
(אבל אחרי זה יש לנו את העניין הזה עם סנייפ שמביא בהרמיוני)
(רק אחר כך יהיה סיפור-זונות-בוטה-ביותר)
(עד כאן דבריו של ארקאדי איוואנוביץ’ סווידריגאילוב)
בלוג פרחוני ורומנטי מאוד/
אולי אחליף עיצוב לורוד!
את צודקת, יחסית אלייך המתחדשת היא אדם טוב ומוסרי. בכלל, כולנו עומדים שכם אחד לטובת הליקלוקים של אן וחברתה זו בטוטתה של זו, ויפה שעה אחת קודם.
(בסדר, בסדר. אני אתרגם רק עוד חלק אחד של אן)
(אבל אחרי זה יש לנו את העניין הזה עם סנייפ שמביא בהרמיוני)
(רק אחר כך יהיה סיפור-זונות-בוטה-ביותר)
(עד כאן דבריו של ארקאדי איוואנוביץ’ סווידריגאילוב)
אורלנדו , 19:37 3/9/2006:
רק לפרוטוקול, כל סיפור כזה על הו-כמה-מלכת-הכיתה-יפה-אני-חייב-לזיין-אותה, אני קוראת עד הסוף ומשתעממת. זה כל כך טינאייג’רי וכל כך אמריקאי וכל כך כל כך פלסטיק ומשמים. כיוון שאני כבר פה, עם החולצה ובלי התחתונים, אז אני קוראת משהו אחר, כדי להגיע לאותה תוצאה.
זה לא ממש איכפת לי, כי בינתיים יש עוד הרבה דברים שעוד לא קראתי, אבל רק שתדע שהארכיון הולך ואוזל.
רק לפרוטוקול, כל סיפור כזה על הו-כמה-מלכת-הכיתה-יפה-אני-חייב-לזיין-אותה, אני קוראת עד הסוף ומשתעממת. זה כל כך טינאייג’רי וכל כך אמריקאי וכל כך כל כך פלסטיק ומשמים. כיוון שאני כבר פה, עם החולצה ובלי התחתונים, אז אני קוראת משהו אחר, כדי להגיע לאותה תוצאה.
זה לא ממש איכפת לי, כי בינתיים יש עוד הרבה דברים שעוד לא קראתי, אבל רק שתדע שהארכיון הולך ואוזל.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:04 3/9/2006:
אני מבין לליבך - ועדיין, מלכת הכיתה מהווה, כפי שאת יכולה לראות מהתגובות האחרות פה, קטליזטור-תשוקה לא קטן לרבים וטובים (: מצד שני, אחרי עוד סיפור-בית-ספר, והפעם על הוגוורטס, אתרגם משהו ממש, אבל ממש ממש מלוכלך. מזמן לא קישטתי את הבלוג באיזה "בוטה ביותר" + אזהרות למכביר.
אני מבין לליבך - ועדיין, מלכת הכיתה מהווה, כפי שאת יכולה לראות מהתגובות האחרות פה, קטליזטור-תשוקה לא קטן לרבים וטובים (: מצד שני, אחרי עוד סיפור-בית-ספר, והפעם על הוגוורטס, אתרגם משהו ממש, אבל ממש ממש מלוכלך. מזמן לא קישטתי את הבלוג באיזה "בוטה ביותר" + אזהרות למכביר.
מתחדשת (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=275770) , 22:47 3/9/2006:
זה שלא אהבתי את זה, כי היא יותר מדיי רצתה את זה, הופך אותי לבן אדם רע?
זה שלא אהבתי את זה, כי היא יותר מדיי רצתה את זה, הופך אותי לבן אדם רע?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:10 3/9/2006:
אני ממש לא חושב שזה הופך אותך לבן אדם רע, אבל זה בהחלט הופך אותך למועמדת מעולה להנות מאגף הסיפורים ה"באמת גסים ובוטים במיוחד" - שם, במקרים רבים, הן ממש לא רוצות את זה יותר מדי (אבל בכל זאת גומרות, בדרך כלל).
אני ממש לא חושב שזה הופך אותך לבן אדם רע, אבל זה בהחלט הופך אותך למועמדת מעולה להנות מאגף הסיפורים ה"באמת גסים ובוטים במיוחד" - שם, במקרים רבים, הן ממש לא רוצות את זה יותר מדי (אבל בכל זאת גומרות, בדרך כלל).
מתחדשת (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=275770) , 23:19 3/9/2006:
את הגסים ובוטים במיוחד אני מכירה ואוהבת בהחלט:)
את הגסים ובוטים במיוחד אני מכירה ואוהבת בהחלט:)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:28 3/9/2006:
מצויין (: אחרי שאגמור לתרגם את סנייפ-תוקע-את-הרמיוני, בעוד שבועיים שלושה או משהו כזה, אתרגם עוד אחד מהסקציה הנלוזה הזאתי.
מצויין (: אחרי שאגמור לתרגם את סנייפ-תוקע-את-הרמיוני, בעוד שבועיים שלושה או משהו כזה, אתרגם עוד אחד מהסקציה הנלוזה הזאתי.
פטאל , 22:32 9/9/2006:
דה פלום, דפנטלי דה פלום.
מאוד יפה, תיאור מעשה הנשים, רך וענוג כמו שבנות יודעות להיות.
דה פלום, דפנטלי דה פלום.
מאוד יפה, תיאור מעשה הנשים, רך וענוג כמו שבנות יודעות להיות.
אורלנדו , 01:22 10/9/2006:
עוד אחת כאן לדה פלום.
עוד אחת כאן לדה פלום.
תאווה. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 09:41 10/9/2006:
דה פלום, למישהו בכלל היה ספק?
התיאור כאן מקסים, אומרת מישהי שבדר"כ מדלגת על התגופפות נשים בתרגומים.
דה פלום, למישהו בכלל היה ספק?
התיאור כאן מקסים, אומרת מישהי שבדר"כ מדלגת על התגופפות נשים בתרגומים.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:34 11/9/2006:
דה פלום, אם כן (: אבל ייקח קצת זמן, כאמור.
דה פלום, אם כן (: אבל ייקח קצת זמן, כאמור.
אורלנדו , 01:24 10/9/2006:
יחסית למלכת כיתה היא חמודה, אן.
יחסית למלכת כיתה היא חמודה, אן.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:35 11/9/2006:
נכון? ילדה סימפטית.
נכון? ילדה סימפטית.
פלמוני , 11:32 10/9/2006:
דה פלום כמובן.
רצוי : ? M/f cons/non cons בדגש על ה f.
דה פלום כמובן.
רצוי : ? M/f cons/non cons בדגש על ה f.
פלמוני , 11:42 10/9/2006:
אגב,
אשמח לקרוא את חלק ד’ של לחנך את המלכה.
Mff זה תמיד מלבב
אגב,
אשמח לקרוא את חלק ד’ של לחנך את המלכה.
Mff זה תמיד מלבב
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:39 11/9/2006:
אתרגם אותו (:
אתרגם אותו (:
הנץ ronny40s@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=24640) , 19:54 10/9/2006:
גם אני מצטער שלא תתרגם את ההמשך, אחלה סידרה..
גם אני מצטער שלא תתרגם את ההמשך, אחלה סידרה..
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:39 11/9/2006:
לאור תגובות הקהל הנלהבות, תרגם אתרגם עוד מעלילות אן.
לאור תגובות הקהל הנלהבות, תרגם אתרגם עוד מעלילות אן.
פטאל , 02:18 11/9/2006:
מצטרפת לתגובות היתר, ההמשך של לסחוט את המלכה יהיה סבבה, הרי תמיד יש זמן לעוד פורנו מלוכלך וזדוני, נכון? + ככה יהיה למתרגם המתחשב יותר זמן למצוא לנו, חרמני הבלוג הרעבים, אחד ממש טוב של דה פלום :)
מצטרפת לתגובות היתר, ההמשך של לסחוט את המלכה יהיה סבבה, הרי תמיד יש זמן לעוד פורנו מלוכלך וזדוני, נכון? + ככה יהיה למתרגם המתחשב יותר זמן למצוא לנו, חרמני הבלוג הרעבים, אחד ממש טוב של דה פלום :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:36 11/9/2006:
אה, יקירתי, בודאי. שום בעיה. נעשה עוד חלק של אן - עם הmff - ואז נעבור סוף סוף לסנייפ והתעללויותיו בהרמיוני החפה והתמימה.
אה, יקירתי, בודאי. שום בעיה. נעשה עוד חלק של אן - עם הmff - ואז נעבור סוף סוף לסנייפ והתעללויותיו בהרמיוני החפה והתמימה.
דייב דנ (http://stagemag.co.il/) , 13:45 11/9/2006:
אולי תפרסם לינק לקטע המקורי לטובת קוראיך האנגלופילם. במיוחד עכשיו שאתה לא רוצה לתרגם את ארוע השיא.
תן לנו ב- mff
אולי תפרסם לינק לקטע המקורי לטובת קוראיך האנגלופילם. במיוחד עכשיו שאתה לא רוצה לתרגם את ארוע השיא.
תן לנו ב- mff
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:37 11/9/2006:
אני כן אתרגם את אירוע השיא, בסופו של דבר (:
אבל לינק לטקסט האנגלי המלא מופיע בסוף כל תרגום, בכל מקרה.
אני כן אתרגם את אירוע השיא, בסופו של דבר (:
אבל לינק לטקסט האנגלי המלא מופיע בסוף כל תרגום, בכל מקרה.
נביא בהכחשה oracleind@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=219199) , 04:26 12/9/2006:
דה פלום.
חזירונת נוראי (ונורא לא סקסי בעיני).
דה פלום.
חזירונת נוראי (ונורא לא סקסי בעיני).
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:16 12/9/2006:
אה, יש לא מעטות שיחלקו עליך בנושא חזירונת (: אבל אני חושב שמתגבש קונצנזוס סביב דה פלום.
אה, יש לא מעטות שיחלקו עליך בנושא חזירונת (: אבל אני חושב שמתגבש קונצנזוס סביב דה פלום.
אנה , 11:39 12/9/2006:
מיעולה. אני טרה טרה מרוצה.
וכמובן מצביעה דה פלום.
מיעולה. אני טרה טרה מרוצה.
וכמובן מצביעה דה פלום.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:20 12/9/2006:
אם את טרה טרה מרוצה, אני מבסוט בוקו!
אם את טרה טרה מרוצה, אני מבסוט בוקו!
ליאת ר. jerusalmit@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=40027) , 13:54 12/9/2006:
וואו. עשית לי את היום במשרד.
וואו. עשית לי את היום במשרד.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:49 13/9/2006:
לעונג חושני הוא לי לדעת זאת, יקירתי. בפועל ממש.
לעונג חושני הוא לי לדעת זאת, יקירתי. בפועל ממש.
levana , 13:10 15/9/2006:
יש לי המון שאלות:
1. כמה זמן אתה כבר מתרגם ככה?
2. אתה עושה את זה לגמרי בחינם? זה רק תחביב?
3. למה אתה מתרגם ולא כותב פורנו משלך?
4. חשבת פעם לפרסם קובץ (אולי יהיו כמובן בעיות עם זכויות היוצרים)?
5. מהם סוגי הסיפורים החביבים עליך ביותר?
6. למה אתה רוצה לקבל תגובות על הסיפורים?
הערה קטנה בנוגע לתרגום, אפילו שלא קראתי את המקור:
זה לא הגיוני שהדמויות תדברנה בשפה גבוהה, בוודאי שלא בהקשר הזה. "אני תוהה. זוכרת את הפעם שראינו סרטי פורנו במוסך?" או "ככה זה, אני חוששת. אני פשוט אצטרך להזיע" היה הרבה יותר הגיוני לתרגם, נניח, "ככה זה, מה לעשות, אני פשוט אזיע", ואולי "אני שואלת את עצמי... את זוכרת שראינו סרטי פורנו במוסך" וכו’.
כמובן, גם השאלות וגם ההערה הן בבחינת רשות בלבד, ואני נהנית לקרוא וסקרנית לשמוע מה יקרה כשהמספר המתחבא בארון עם המצלמה יגלה את עצמו פתאום...
יש לי המון שאלות:
1. כמה זמן אתה כבר מתרגם ככה?
2. אתה עושה את זה לגמרי בחינם? זה רק תחביב?
3. למה אתה מתרגם ולא כותב פורנו משלך?
4. חשבת פעם לפרסם קובץ (אולי יהיו כמובן בעיות עם זכויות היוצרים)?
5. מהם סוגי הסיפורים החביבים עליך ביותר?
6. למה אתה רוצה לקבל תגובות על הסיפורים?
הערה קטנה בנוגע לתרגום, אפילו שלא קראתי את המקור:
זה לא הגיוני שהדמויות תדברנה בשפה גבוהה, בוודאי שלא בהקשר הזה. "אני תוהה. זוכרת את הפעם שראינו סרטי פורנו במוסך?" או "ככה זה, אני חוששת. אני פשוט אצטרך להזיע" היה הרבה יותר הגיוני לתרגם, נניח, "ככה זה, מה לעשות, אני פשוט אזיע", ואולי "אני שואלת את עצמי... את זוכרת שראינו סרטי פורנו במוסך" וכו’.
כמובן, גם השאלות וגם ההערה הן בבחינת רשות בלבד, ואני נהנית לקרוא וסקרנית לשמוע מה יקרה כשהמספר המתחבא בארון עם המצלמה יגלה את עצמו פתאום...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:54 15/9/2006:
אדרבא, לעונג לי להשיב (:
1. אני מתרגם ככה כמעט שנתיים - יש סטטיסטיקות ברשימות משמאל.
2. לגמרי בחינם, ואנונימית. זה רק תחביב.
3. אה, מי אמר שאני לא כותב? (צחקק המתרגם בערמומיות). למעשה, יש פה כמה טקסטים שלי, חבויים בין התרגומים.
4. תהיה בעיה עם זכויות היוצרים, בודאי - והאמת, מסופקני אם ברצוני לחוות את צונאמי-יחימוביץ’ שפרסום סיפורים כאלה בדפוס עשוי לעורר. בלוג פרטי הוא פורמט מאוד נוח.
5. חלוקת הסיפורים כאן מייצגת נאמנה את טעמי בפורנו, פחות או יותר.
6. אני עושה את זה גם כי משעשע אותי לתרגם בחופזה פורנו, וגם בגלל התגובות, המיילים, ועצם הידיעה שכך וכך מאות נשים קוראות את הפורנו (הגס במיוחד) שאני בוחר מדי שבוע. בכך, אגב, אני נתלה בעקבי גדולים - ג’ויס בכבודו נהג לפזר טקסטים פורנוגרפיים ברחובות דאבלין, בתקווה שנשים ועלמות יקראו אותם (באמת, אני צריך למצוא את המובאה מדיוקן האמן ולהעלות אותה באחת ההקדמות :)
אדרבא, לעונג לי להשיב (:
1. אני מתרגם ככה כמעט שנתיים - יש סטטיסטיקות ברשימות משמאל.
2. לגמרי בחינם, ואנונימית. זה רק תחביב.
3. אה, מי אמר שאני לא כותב? (צחקק המתרגם בערמומיות). למעשה, יש פה כמה טקסטים שלי, חבויים בין התרגומים.
4. תהיה בעיה עם זכויות היוצרים, בודאי - והאמת, מסופקני אם ברצוני לחוות את צונאמי-יחימוביץ’ שפרסום סיפורים כאלה בדפוס עשוי לעורר. בלוג פרטי הוא פורמט מאוד נוח.
5. חלוקת הסיפורים כאן מייצגת נאמנה את טעמי בפורנו, פחות או יותר.
6. אני עושה את זה גם כי משעשע אותי לתרגם בחופזה פורנו, וגם בגלל התגובות, המיילים, ועצם הידיעה שכך וכך מאות נשים קוראות את הפורנו (הגס במיוחד) שאני בוחר מדי שבוע. בכך, אגב, אני נתלה בעקבי גדולים - ג’ויס בכבודו נהג לפזר טקסטים פורנוגרפיים ברחובות דאבלין, בתקווה שנשים ועלמות יקראו אותם (באמת, אני צריך למצוא את המובאה מדיוקן האמן ולהעלות אותה באחת ההקדמות :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:58 15/9/2006:
לגבי השפה, ובכן, משעשע לציין שכותבי פורנו רבים ומר פינקלשטיין הנוכחי בתוכם, כותבים באנגלית מצוחצחת למשעי - כאשר הדיאלוגים מתנהלים במשלב הרחוק מזה המדובר ברחוב. אני משתדל (במגבלות יכולותי החובבניות, שהרי אני רחוק מלהיות מתרגם מקצועי) לשקף את שפת המקור בתרגום - אם תשוטטי מעט, תגלי שלעיתים קרובות אני מתרגם באופן סלנגי למדי (ככל שידה של העברית הפורנוגרפית מגעת, למותר לציין). בתחתית כל תרגום, אגב, מופיע קישור לטקסט המקורי (:
לגבי השפה, ובכן, משעשע לציין שכותבי פורנו רבים ומר פינקלשטיין הנוכחי בתוכם, כותבים באנגלית מצוחצחת למשעי - כאשר הדיאלוגים מתנהלים במשלב הרחוק מזה המדובר ברחוב. אני משתדל (במגבלות יכולותי החובבניות, שהרי אני רחוק מלהיות מתרגם מקצועי) לשקף את שפת המקור בתרגום - אם תשוטטי מעט, תגלי שלעיתים קרובות אני מתרגם באופן סלנגי למדי (ככל שידה של העברית הפורנוגרפית מגעת, למותר לציין). בתחתית כל תרגום, אגב, מופיע קישור לטקסט המקורי (:
vered , 16:42 16/9/2006:
מעולה. תענוג לקרוא ועד היום לא ידעתי שסקס כזה יעשה לי חמים ונעים במקומות הנכונים....
וכבר כתבתי לך לא פעם שהתרגומים שלך נפלאים וזו הזדמנות נוספת להחמיא.
מעולה. תענוג לקרוא ועד היום לא ידעתי שסקס כזה יעשה לי חמים ונעים במקומות הנכונים....
וכבר כתבתי לך לא פעם שהתרגומים שלך נפלאים וזו הזדמנות נוספת להחמיא.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:07 16/9/2006:
רב תודות, יקירתי (: עוד מעט יעלה החלק הרביעי והאחרון של הסיפור הזה.
רב תודות, יקירתי (: עוד מעט יעלה החלק הרביעי והאחרון של הסיפור הזה.
פטאל , 20:39 16/9/2006:
רק שמש וציצים חשופים לרוב למתרגם החביב עליי :)
אה, ותודה על החלק הבלתי מתוכנן של אן! בעל בלוג קשוב שכמותך. היה שווה ביותר.
רק שמש וציצים חשופים לרוב למתרגם החביב עליי :)
אה, ותודה על החלק הבלתי מתוכנן של אן! בעל בלוג קשוב שכמותך. היה שווה ביותר.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 20:55 16/9/2006:
רב תודות (: ורק עונג גם לך, יקירה.
גם לתרגם אותו היה עונג, האמת. אני אחפש עוד דברים של מר פינקלשטיין הנכבד
רב תודות (: ורק עונג גם לך, יקירה.
גם לתרגם אותו היה עונג, האמת. אני אחפש עוד דברים של מר פינקלשטיין הנכבד
פטאל , 20:59 16/9/2006:
כן! הוא מאוד מבין בנות, האיש. כמעט כמוך ;)
כן! הוא מאוד מבין בנות, האיש. כמעט כמוך ;)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:47 16/9/2006:
(הסמיק המתרגם כתות)
משקפי השמש, כמובן, הם לכבוד החוף, החוטיני והטופלס.
(הסמיק המתרגם כתות)
משקפי השמש, כמובן, הם לכבוד החוף, החוטיני והטופלס.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:48 16/9/2006:
משקפי השמש האלה, כמובן.
משקפי השמש האלה, כמובן.
פטאל , 21:51 16/9/2006:
ואני חשבתי שהגבת למשקפי השמש בתגובה הראשונה שלי... ו...
ברור! בלי משקפי שמש יש סיכון שתסתנוור משדיהן של הצחורות בנשים, בשמש הים תיכונית שלנו.
ואני חשבתי שהגבת למשקפי השמש בתגובה הראשונה שלי... ו...
ברור! בלי משקפי שמש יש סיכון שתסתנוור משדיהן של הצחורות בנשים, בשמש הים תיכונית שלנו.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:18 16/9/2006:
בדיוק! עוורון-ציצי יכול להיות מסוכן אף יותר מעוורון שלג! אל חשש. במקרה הצורך אפילו אעצום עיניים.
בדיוק! עוורון-ציצי יכול להיות מסוכן אף יותר מעוורון שלג! אל חשש. במקרה הצורך אפילו אעצום עיניים.
דיזנטריה , 23:25 16/9/2006:
הביטוי "מקלחת פרוטאין" היה שווה את כל הרכות המתמשכת של הסיפור הזה.
הביטוי "מקלחת פרוטאין" היה שווה את כל הרכות המתמשכת של הסיפור הזה.
דייב דנ (http://stagemag.co.il/) , 13:26 17/9/2006:
רטובה כמו סיאטל :)
רטובה כמו סיאטל :)
דייב דנ (http://stagemag.co.il/) , 13:26 17/9/2006:
כמובן שקפצתי כבר לקרוא את המקור, או לפחות את חלקו. אתן לא מאמינות איזה עבודה הוא עשה כאן. רק החלק הזה במקור מתפרס על פני שלושה פרקים.
תרגום מצויין ואני מצטרף לקריאה לתרגם דברים נוספים של הכותב.
כמובן שקפצתי כבר לקרוא את המקור, או לפחות את חלקו. אתן לא מאמינות איזה עבודה הוא עשה כאן. רק החלק הזה במקור מתפרס על פני שלושה פרקים.
תרגום מצויין ואני מצטרף לקריאה לתרגם דברים נוספים של הכותב.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:00 19/9/2006:
תודה (:
אתרגם אם אמצא.
תודה (:
אתרגם אם אמצא.
ליאת ר. jerusalmit@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=40027) , 16:31 18/9/2006:
הייתי חייבת לרוץ לשירותים במשרד בסוף הקטע...
תודה.
הייתי חייבת לרוץ לשירותים במשרד בסוף הקטע...
תודה.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:00 19/9/2006:
לא, תודה לך!
(אני נורא אוהב שבנות צריכות לרוץ לשירותים במשרד בסוף הקטע)
לא, תודה לך!
(אני נורא אוהב שבנות צריכות לרוץ לשירותים במשרד בסוף הקטע)
ליאת ר. jerusalmit@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=40027) , 13:18 19/9/2006:
לא, אני מבקשת לתקן: תודה לך.
לא, אני מבקשת לתקן: תודה לך.
לבנה , 09:56 19/9/2006:
עוד שאלה:
איך אתה מחליט על רמת ה"חומרה" של הסיפור?
מהם הקריטריונים?
עוד שאלה:
איך אתה מחליט על רמת ה"חומרה" של הסיפור?
מהם הקריטריונים?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:01 19/9/2006:
רק טעם אישי - ניתן לחלוק על זה, והיו כבר שחלקו בתגובות (:
רק טעם אישי - ניתן לחלוק על זה, והיו כבר שחלקו בתגובות (:
לבנה , 14:54 21/9/2006:
נניח- מציצות זה פחות חזק מזיונים, זיונים בכוס פחות חזק מזיונים בתחת, זיונים בתחת פחות חזק מהשפלות וגרימת כאב גופני, והכי חזק סקס עם בעלי חיים וכולי? או שהסולם האישי שלך עובד לפי קריטריונים אחרים לגמרי?
נניח- מציצות זה פחות חזק מזיונים, זיונים בכוס פחות חזק מזיונים בתחת, זיונים בתחת פחות חזק מהשפלות וגרימת כאב גופני, והכי חזק סקס עם בעלי חיים וכולי? או שהסולם האישי שלך עובד לפי קריטריונים אחרים לגמרי?
לבנה , 15:18 21/9/2006:
אגב, הכותב/ת המועדפת עלי היא מארפה פטרובנה
אגב, הכותב/ת המועדפת עלי היא מארפה פטרובנה
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:48 21/9/2006:
גם אני אוהב אותה מאוד (:
גם אני אוהב אותה מאוד (:
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:46 21/9/2006:
האמת לאמיתה היא שאין קריטריונים מדוייקים כלל - ואם יש אחד כללי, הוא מידת הכפיה, ההשפלה והאלימות שבסיפור. כלומר, נגיד, סיפור כמו "כתפיות", בו מדובר על זיון-כמעט-בטעות באישון ליל, מרצון ובלי בעיות מיוחדות, יחשב פחות בוטה מסיפור כמו "בייבי במבי", אם ניקח דוגמא קיצונית במיוחד (:
האמת לאמיתה היא שאין קריטריונים מדוייקים כלל - ואם יש אחד כללי, הוא מידת הכפיה, ההשפלה והאלימות שבסיפור. כלומר, נגיד, סיפור כמו "כתפיות", בו מדובר על זיון-כמעט-בטעות באישון ליל, מרצון ובלי בעיות מיוחדות, יחשב פחות בוטה מסיפור כמו "בייבי במבי", אם ניקח דוגמא קיצונית במיוחד (:
א , 18:23 21/9/2006:
גדול.
אם אי פעם אני אכתוב ספר, אני אשתמש במשפט הזה.
גדול.
אם אי פעם אני אכתוב ספר, אני אשתמש במשפט הזה.
לבנה , 20:48 22/9/2006:
ל א’- לאיזה משפט התכוונת? משהו שאני אמרתי?
לסווידריגיאלוב- אני אאמין לך בנושא בייבי במבי, ממה שכבר קראתי נדמה לי שסיפורים עם דרגה גבוהה של כפייה חוצים את סף החרמנות שלי. כזאת אני, דמויות שמגלות חשק מיני חד משמעי עושות לי את זה הרבה יותר.
מעניין אם יש כאן סיפור שאתה מגדיר כבוטה במיוחד, אף על פי שכל הדמויות בו משתתפות פעילות בחדווה גלויה, ללא סחיטה, איומים, הפעלת כוח, או מניעים נוספים מלבד חרמנות טהורה.
עוד יותר מעניין- אם קיים סיפור כזה (שאתה, כאמור, מגדיר כבוטה במיוחד) האם הוא ימצא חן בעיני?
כי הרי לומר על סיפור פורנו שהוא "עדין" או "לא בוטה" זה כמו לומר על מסעדה שהאוכל בה דומה לזה שאפשר להכין בעצמכם בבית, כמו להגיד על סרט שכדאי לראות אותו בטלוויזיה ולא בקולנוע, או כמו לומר על בחור שיש לו איבר מין שנכנס בקלות גם כשמישהי לא לגמרי רטובה. לא הייתי רוצה להאמין שרק זה סוג הפורנו שמדבר אלי. בוא נגיד שזה פוגע בגאוותי.
מאידך, יכול מאוד להיות שההגדות שלך לגבי בוטות משקפות אכן את טעמך האישי, השונה מזה שלי. הייתכן שקיימים טקסטים שאותי מעוררים מאוד ואילו
ל א’- לאיזה משפט התכוונת? משהו שאני אמרתי?
לסווידריגיאלוב- אני אאמין לך בנושא בייבי במבי, ממה שכבר קראתי נדמה לי שסיפורים עם דרגה גבוהה של כפייה חוצים את סף החרמנות שלי. כזאת אני, דמויות שמגלות חשק מיני חד משמעי עושות לי את זה הרבה יותר.
מעניין אם יש כאן סיפור שאתה מגדיר כבוטה במיוחד, אף על פי שכל הדמויות בו משתתפות פעילות בחדווה גלויה, ללא סחיטה, איומים, הפעלת כוח, או מניעים נוספים מלבד חרמנות טהורה.
עוד יותר מעניין- אם קיים סיפור כזה (שאתה, כאמור, מגדיר כבוטה במיוחד) האם הוא ימצא חן בעיני?
כי הרי לומר על סיפור פורנו שהוא "עדין" או "לא בוטה" זה כמו לומר על מסעדה שהאוכל בה דומה לזה שאפשר להכין בעצמכם בבית, כמו להגיד על סרט שכדאי לראות אותו בטלוויזיה ולא בקולנוע, או כמו לומר על בחור שיש לו איבר מין שנכנס בקלות גם כשמישהי לא לגמרי רטובה. לא הייתי רוצה להאמין שרק זה סוג הפורנו שמדבר אלי. בוא נגיד שזה פוגע בגאוותי.
מאידך, יכול מאוד להיות שההגדות שלך לגבי בוטות משקפות אכן את טעמך האישי, השונה מזה שלי. הייתכן שקיימים טקסטים שאותי מעוררים מאוד ואילו
א , 11:09 23/9/2006:
מציצות זה פחות חזק מזיונים, זיונים בכוס פחות חזק מזיונים בתחת, זיונים בתחת פחות חזק מהשפלות וגרימת כאב גופני, והכי חזק סקס עם בעלי חיים וכולי? או שהסולם האישי שלך עובד לפי קריטריונים אחרים לגמרי?
מציצות זה פחות חזק מזיונים, זיונים בכוס פחות חזק מזיונים בתחת, זיונים בתחת פחות חזק מהשפלות וגרימת כאב גופני, והכי חזק סקס עם בעלי חיים וכולי? או שהסולם האישי שלך עובד לפי קריטריונים אחרים לגמרי?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:08 24/9/2006:
בבייבי במבי העניין הוא לא כל כך הכפיה, כמו גילוי העריות וההשפלה (: דוקא חשק מיני היא מגלה.
אמממ.... משתפות פעולה בודאי - חזירונת יהיה דוגמא קיצונית (ביותר), כי זה סיפור המשלב אלימות והשפלה קשות עם תשוקה נשית לוהטת ובלתי מסתברת. בדרך כלל, בסיפורים שאני מגדיר בוטים, המיניות אינה דוקא מלאת חדווה - אולי זה קריטריון טוב. את יודעת, דוגמא מצויינת תהיה "בילי ג’ין". אפשר בהחלט לומר שהכל נעשה שם מרצון לוהט, אבל חדווה? לאו דוקא.
ומאידך, מובן מאליו שזה משקף את טעמי האישי בלבד - למעשה, אם נכליל, נוכל לומר שסיפור המוגדר כאן "בוטה ביותר" יהיה סקסי בעיני מצד אחד (שאם לא כן לא היה פה), אך מצד שני, הסקס המתואר בו יהיה משהו החורג מאוד ממה שהייתי יכול לקבל כהתנהגות סבירה או מוסרית במציאות. קשה להגדיר באמת (:
אה, וסליחה על האיחור בתשובה. איכשהו פספסתי את התגובה הזאת.
בבייבי במבי העניין הוא לא כל כך הכפיה, כמו גילוי העריות וההשפלה (: דוקא חשק מיני היא מגלה.
אמממ.... משתפות פעולה בודאי - חזירונת יהיה דוגמא קיצונית (ביותר), כי זה סיפור המשלב אלימות והשפלה קשות עם תשוקה נשית לוהטת ובלתי מסתברת. בדרך כלל, בסיפורים שאני מגדיר בוטים, המיניות אינה דוקא מלאת חדווה - אולי זה קריטריון טוב. את יודעת, דוגמא מצויינת תהיה "בילי ג’ין". אפשר בהחלט לומר שהכל נעשה שם מרצון לוהט, אבל חדווה? לאו דוקא.
ומאידך, מובן מאליו שזה משקף את טעמי האישי בלבד - למעשה, אם נכליל, נוכל לומר שסיפור המוגדר כאן "בוטה ביותר" יהיה סקסי בעיני מצד אחד (שאם לא כן לא היה פה), אך מצד שני, הסקס המתואר בו יהיה משהו החורג מאוד ממה שהייתי יכול לקבל כהתנהגות סבירה או מוסרית במציאות. קשה להגדיר באמת (:
אה, וסליחה על האיחור בתשובה. איכשהו פספסתי את התגובה הזאת.
הנץ ronny40s@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=24640) , 20:51 19/9/2006:
יוצא מהכלל, המעבר של אן מקורבן למשתפית כל כך יפה ומרתק, התרגום נפלא ותודה לך על שהשלמת את המשימה.
יוצא מהכלל, המעבר של אן מקורבן למשתפית כל כך יפה ומרתק, התרגום נפלא ותודה לך על שהשלמת את המשימה.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:47 21/9/2006:
תודה רבה (: לעונג היה לי.
תודה רבה (: לעונג היה לי.
נביא בהכחשה oracleind@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=219199) , 09:02 22/9/2006:
סיפור מצויין ומחרמן. אין ספק, בחירה ראויה לתרגום.
מחכה להרמיוני בקוצר רוח :-)
שנה טובה סווידרי יקר. שלא תתעייף לנו.
סיפור מצויין ומחרמן. אין ספק, בחירה ראויה לתרגום.
מחכה להרמיוני בקוצר רוח :-)
שנה טובה סווידרי יקר. שלא תתעייף לנו.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:09 24/9/2006:
תודה רבה ושנה טובה (:
לא אתעייף, אל חשש.
תודה רבה ושנה טובה (:
לא אתעייף, אל חשש.
